מסע לשוני אחרי עליות שערים, שערוריות וגולים

"שער!", צורח שדרן הכדורגל בהתרגשות, "זו שערורייה", פוסק הכתב הפוליטי אחרי עוד יום בכנסת ו"עליות שערים נרשמו בוול סטריט", מסכם הפרשן הכלכלי. מה הסיפור של שורש ה-ש.ע.ר?

ד"ר תמר עילם-גינדיןפורסם: 12.11.11 , 10:14

מה קשור שער לכלכלה? שאל תמיר ניצן. ובכן, בעברית יש שלושה שורשים הומונימיים ש-ע-ר. שורשים הומונימיים שנכתבים ונשמעים אותו דבר, אבל כל אחד מהם בא ממקור אחר, ולכל אחד משמעות שונה.

השורש שקשור לכלכלה משמעותו לחשב, להחשיב, למדוד או להעריך. מכאן באה ההשערה, וגם הפועל לשער ושם הפועל משוער. מכאן באה גם המילה "לשיעורין" שמשמעותה במנות מדודות או בתשלומים, וגם שיעור בבית ספר קשור לאותה חשיבה והערכה.

בספר בראשית (כו:יב) מסופר: וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא, וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים. כלומר יצחק זרע בארץ ההיא, וקצר פי מאה. כאן "שער" הוא ערך, או מידה. בעברית בתר-מקראית, כלומר עברית של המשנה ושל התלמוד, שער הוא מחיר, או ערך שוק. כמו שערי מט"ח ושערי המניות.

שער העיר ושער הכדורגל באים משורש אחר שמשמעותו להיות חצוי או מבוקע. התואר שֹׁעָר קיים כמילה יחידאית בספר ירמיה (כט:יז) - כַּתְּאֵנִים הַשֹּׁעָרִים, ויש המפרשים "כמו התאנים המבוקעות".

השער השלישי משמעותו להיות נורא ואיום, וממנו מגיעה השערורייה, שמופיעה במקרא גם כ- שַׁעֲרוּרָה ו-שַׁעֲרֻרִת.

שני סוגי ע'

ולמה אומרים שאלה שלושה שורשים שונים? כי האותיות ש' ו-ע' יכולות לבוא ממקורות שמיים שונים, ואכן בכל אחד מהשורשים האלה יש שילוב אחר שלהם.

בעברית של היום - אפילו בקרב התימנים הזקנים, שמבטאים "הכי נכון" – ע' מבוטאת כעיצור גרוני, כמו ع בערבית. אבל בעצם בעברית הקדמונית - ואפילו בתנ"ך - היו שני סוגי ע', שקיימים עד היום בערבית: גרונית, כמו במבטא תימני, שקיימת, למשל, בשם ערב (ערב הסעודית, השפה הערבית), ו-ע' "מלוכלכת" (غ) שנשמעת לנו קצת דומה ל-ג, ולכן בעברית קוראים לארצות המערביות של צפון אפריקה בשם מגרב ולאנשים מוגרבים. בערבית זה בעצם מע'רב (مغرب), כמו מערב בעברית.

גם ש' עברית באה משני מקורות שונים, ואפשר לראות זאת במקבילות בערבית ובארמית. למשל השור בהגדה של פסח הוא תורא, ושלוש בארמית זה תלת. וגם בערבית תלאתה (ثلاثه). העיצור השמי הקדום היה, כמו בערבית ספרותית, דומה ל-th במילה think באנגלית. ילדים קטנים עדיין מבטאים לפעמים ש' עם הלשון בין השיניים, וישראלים רבים מבטאים את הפועל think כ-תינק. ויש גם ש' עברית שמקבילה ל-ס' בערבית ול-ש' בארמית, כמו שלום – סלאם (سلام) – שלמא.

ובחזרה לשערים שלנו: השורש שממנו נגזר השער המבוקע (מעניין אם מי שטבע את הביטוי "להבקיע שער" ידע את האטימולוגיה של שער) הוא בארמית תרע, ובערבית ת'ע'ר (ثغر), שורש שממנו נגזרות מילים שמשמעותן "פֶּתַח", "פֶּה" וגם "עיר נמל".

שער כמחשבה או כחשיבה קשור לארמית שַׁעְרָא ולערבית סִעְר (سِعر). עם זאת, יש הרואים במילה שערא בארמית שאילה מעברית, ומכיוון ששערים - כלומר מחירים - של מטבעות ושל סחורות נקבעו בשוק, שהיה בדרך כלל בשער העיר, ומהמחירים התפתחו המשמעויות הנוספות של מחשבה והשערות, אולם הסבר זה מתעלם מההתאמים בערבית.

השערורייה באה משורש שמתועד, חוץ מעברית, רק באכדית, שפה שמית שמתה לפני אלפי שנים. ה-ר' המוכפלת, שיוצרת בעצם שורש מרובע, מחשידה אותו כשורש תנייני, כלומר שורש שנגזר משורש אחר: בניין שפעל האכדי דומה לבניין הפעיל שלנו, כלומר פועל גרימה, והאות ש- נוספת כאן לפועל ערר, שמנו נגזר גם השורש לערער. ושערורייה גורמת לערעור סדרי עולם.

ד"ר תמר עילם גינדין חוקרת במסגרת האוניברסיטה העברית, מלמדת בחוג ללשון עברית במכללת אורנים, ומרצה במסגרות פרטיות, עסקיות וציבוריות, ובמסגרות פנאי. לאחרונה ראה אור ספרה "הטוב, הרע והעולם - מסע לאיראן הטרום אסלאמית ".

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו