שרים בליכוד נגד "חקיקה מטורפת", נתניהו שותק

שורת חוקים שנויים במחלוקת נגד עמותות השמאל ובית המשפט העליון יעלו היום (א') ובהמשך השבוע בוועדת השרים לענייני חקיקה וכן בכנסת, ומעוררים כעסם של שרים בליכוד, שבכירים ביניהם כינו את היוזמות ואת התנהלות הממשלה "הזויה ומטורפת". גם היועץ המשפטי לממשלה מביע התנגדות נחרצת, אבל ראש הממשלה בנימין נתניהו, שתמך בחוק שנועד למנוע תרומות לארגוני שמאל, מעדיף לשתוק.

מימון ארגוני השמאל - כותרות אחרונות בנושא:

בריטניה: איסור התרומות לשמאל יפגע בישראל

• נתניהו תומך באיסור על מימון זר לארגוני שמאל
• ליברמן על ארגוני שמאל: "סייעני טרור נטו"
• דו"ח: כך עובר הכסף הערבי לשמאל הישראלי
  

ההצעה הראשונה שמלהיטה את השדה הפוליטי והמשפטי, ופורסמה לראשונה ב-ynet, קובעת הליך שימוע פומבי בוועדת חוק, חוקה ומשפט למועמדים לשיפוט בבית המשפט העליון, "על מנת להבטיח שמלוא השקפת העולם וקורות החיים יהיו חשופים בפני הציבור כולו". את ההצעה יזמו חברי הכנסת מהליכוד יריב לוין ויו"ר הקואליציה זאב אלקין.

בית המשפט העליון. מי יבחר את השופטים?(צילום: רון פלד)

יו"ר ועדת השרים, שר המשפטים יעקב נאמן, וכן השרים גדעון סער, דן מרידור, בני בגין, משה כחלון, לימור לבנת, שלום שמחון ואורית נוקד צפויים להתנגד להצעה, שלפי ההערכות לא תזכה לרוב אם ההצבעה עליה לא תידחה. השר מיכאל איתן אמר כי יתמוך, לאחר שיוכנסו בהצעה תיקונים שונים. שרי ש"ס יקיימו בבוקר ישיבה שבה יוחלט כיצד להצביע.

"אסור שפוליטיקאים יבחרו את השופטים. גם ככה יש לפוליטיקאים מספיק כוח", אמר כחלון. "בית המשפט העליון הוא המקום האחרון שדואג לחלשים, ואסור לגעת בו". השר גדעון סער הגדיר את הצעת החוק "מסוכנת, שתביא לפוליטיזציה מוחלטת וחסרת מעצורים של הליכי בחירת שופטי העליון. ההצעה תהפוך את בית המשפט העליון לשלוחה כנועה של הרוב הפוליטי, המשתנה מעת לעת". גם אהוד ברק הביע התנגדות.

יו"ר הבית היהודי, השר דניאל הרשקוביץ, יתמוך. הוא תקף את שרי הליכוד ואמר כי "תמוה שהם מתגייסים להפיל את חוק השימוע לשופטים. בית המשפט העליון חייב לשקף נאמנה את מגוון הדעות בחברה הישראלית, וחמור ששרי הליכוד נבחרים בקולות הימין אך חלקם משרת בקביעות את השמאל".

ח"כ כרמל שאמה-הכהן אמר: "מאחר וההיגיון בהצעת החוק תלוי בזהות הקואליציה בכנסת, ברור שיוזמי החוק ותומכיו עלולים לגלות בבוא היום כי גידלו נמר מסוכן ובלתי נשלט. יחד עם זאת ברור לכולם שהשיטה הנוכחית מייצרת הרכבים לא מאוזנים המעוותים לפחות את פני בית המשפט העליון, ואולי גם את מחשבתו - תוך פגיעה באמון הציבור. במידה והצעת החוק תגיע להכרעה בוועדת החוקה, כחבר הוועדה, אאלץ לבחור איזו שיטה פחות רעה".

הצעת החוק לשימוע לשופטים נתקלת בהתנגדות חריפה של נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, של שופטי בית המשפט העליון ושל גורמים בכירים במערכת המשפטית. "זו דה-פוליטיזציה של בית המשפט העליון, התערבות נוראית ברשות השופטת", אמרו גורמים בכירים במערכת. "ההצעה הזויה לחלוטין ויש להילחם בה בכל האמצעים שאפשר".

דיפלומטים אירופים: צל על אופי הדמוקרטיה בישראל

סערה גדולה לא פחות מעוררות הצעות החוק להגבלת תרומות לארגונים בישראל ממדינות זרות. הראשונה היא של חברת הכנסת פאינה קירשנבאום מישראל ביתנו, המציעה לשלול מהארגונים את הפטור ממס ולגבות 45 אחוזים. "בישראל פועלים ארגונים אשר שמו להם למטרה להוקיע את מדינת ישראל בעיני העולם ולהפוך את חיילי וקציני צה"ל לנרדפים", היא נימקה את ההצעה והזכירה את "תרומתם" לדו"ח גולדסטון.

דיון במליאה בנושא ארגוני השמאל. התרומות יוגבלו?(צילום: חיים צח, ידיעות אחרונות)

הצעה דומה באה מהליכוד - וכבר זכתה לגיבוי מראש הממשלה - ולפיה תוגבל קבלת תרומות לעמותות מממשלות ומגופים בינלאומיים, כדוגמת האו"ם והאיחוד האירופי, ל-20 אלף שקל בשנה. היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין ואנשי משרד המשפטים - ככל הנראה גם השר נאמן - מתנגדים להצעת החוק, בטענה כי היא אינה חוקתית ופוגעת בחופש הביטוי וההתאגדות. היועץ ואנשי משרד המשפטים אף מתנגדים להצעתה של ח"כ קירשנבאום בטענה כי בין כה וכה יש חוק גילוי, המחייב לחשוף את מקור הכספים.

להצעות אלו מסתמנת תמיכה רחבה יותר בקרב שרים, בהם לימור לבנת. לעומתה, השר שלום שמחון מהעצמאות טען כי "ההצעה מהווה פגיעה בחופש הפעולה של עמותות לגיטימיות, ופגיעה בשיח הדמוקרטי". בלשכת ראש הממשלה לא הגיבו אמש לשאלות בנושא החקיקה החדשה.

על אף שאין זה מקובל להתערב בעניינים פנימיים של מדינות אחרות, גם גורמים אירופים הביעו חשש מפני החקיקה שאמורה לפגוע בתרומות לארגוני זכויות אדם. בריטניה כבר הזהירה את ישראל בשבוע שעבר מכך שהיא בעצמה תיפגע, ודיפלומטיים אירופים אמרו בשיחות סגורות בתקופה האחרונה כי החקיקה "מטרידה ומטילה צל על אופי הדמוקרטיה בישראל".

"שבוע קשה של מלחמה" בכנסת

שלושת החוקים שיעלו מחר להצבעה בוועדה מעוררים ביקורת נוקבת בשמאל. חברי כנסת טוענים כי מדובר ב"חוקים גזעניים וביוזמות אנטי דמוקרטיות" שמקודמות ביוזמת הממשלה בקדנציה הזאת.

מלבד זה, צפוי שבוע סוער בכנסת שכן המליאה תתכנס להצביע בימים הקרובים על חוקים המעוררים תסיסה גדולה, ונמצאים בשלבי חקיקה שונים:

• תיקון לחוק לשון הרע שהגישו חברי הכנסת יריב לוין (ליכוד) ומאיר שטרית (קדימה) ומטרתה להגדיל את גובה הפיצויים המשולמים כיום במקרה של תביעה עד חצי מיליון שקל ללא הוכחת נזק;
• חוק שינוי הרכב ועדת מינוי השופטים שהגיש ח"כ רוברט אילטוב מישראל ביתנו, שקובע כי יו״ר לשכת עורכי הדין יתקבל באופן אוטומטי כחבר הוועדה, מה שאמור לחזק לפי ההערכות את מעמד שר המשפטים לעומת מעמד שופטי העליון בוועדה.
• "חוק גרוניס", שקובע כי גם שופט שנותרו לו שנתיים עד יציאה לגמלאות יוכל לשמש כנשיא העליון - ולא שלוש שנים כפי שקובע החוק כיום. כך אמורה להיסלל דרכו של השופט אשר גרוניס, שנחשב שמרן יחסית, לנשיאות אחרי ביניש, שתפרוש בפברואר.
  

באופוזיציה אומרים כי הם נערכים ל"שבוע קשה של מלחמה" נגד יוזמות החקיקה הללו. לעת עתה נראה כי יהיה רוב לאישורן. הצעות הנוגעות לבית משפט העליון זוכות לתמיכת הקואליציה ואילו לגבי הצעת חוק לשון הרע, בקדימה הודיעו שיאפשרו חופש הצבעה, היות והוגשה על ידי חבר הסיעה שטרית.