המערכת קורסת ומש' החינוך עסוק בפופוליזם זול
מורים לא מספיק טובים ומחסור בתקציבים הן רק חלק מהבעיות של מערכת החינוך בשנת 2011. ומה הפתרון של משרד החינוך? להוסיף לתלמידים שיעור שבועי על שימוש בטוח בטלפון הסלולרי. ככה זה כשמעדיפים פופוליזם זול על ערכים
באחרונה הודיע משרד החינוך כי הוא מכניס לתוכנית הלימודים שיעורים שינחו את התלמידים לשימוש בטוח בטלפונים הסלולריים. עם כל החשיבות הבריאותית המתלווה לנושא, לא לשם כך יושבים התלמידים בכיתות ולא בכך יש להשקיע את הזמן היקר של המערכת. הקניית כללים לשימוש בטוח במכשירים חשמליים ואחרים הוא תפקידם של ההורים, ולא של המורים בכיתות, ובסופו של דבר מה שיקבע את אופן השימוש שיעשה הילד במכשיר הוא החינוך הקבוע בבית ולא שיעור שייערך אחת לשבוע (ובטח גם הוא יתבטל כי המורה בממתינה).
הטורים הקודמים של ענת לב-אדלר:
ריטלין לבני 4: 'הילדים הופכים לקורבנות החברה'
רודפים אחרי כותרת בעיתון
מתמיה להיווכח היכן בוחר משרד החינוך להשקיע משאבים, ושוב אנחנו נוכחים בנטייתו המקוממת והמעציבה לרדוף אחר עוד כותרת בעיתון, תוך שהוא משליך מעליו את תפקידו המרכזי – הקניית ערכים וידע. האם השימוש בטלפון הסלולרי הפך להיות ערך? בישראל של 2011 בתי הספר מצליחים בקושי רב להעביר את החומר שאמור להיות נלמד, שלא לדבר על הקניית ערכים, אז עכשיו משחיתים זמן יקר על הפעלת טלפונים? לבד מבזבוז שיעורים ומשאבים, מה באמת יפיקו התלמידים מהלמידה על אופן השימוש בסלולרי? ומי בדיוק יעביר אותה? מוכרנים של סלקום בחולצות סגולות?
ואם בערכים עסקינן, מדוע החליט משרד החינוך להיטפל לטלפון הנייד כאל סמל סטטוס שצריך להוקיע? הרי סמלי סטטוס היו ויהיו מאז ועד עולם – מהזהב בימי דוד המלך ועד אחרון האנדרואידים, מאדידס רום שלושה פסים ועד נייקי אייר – מדוע לבזבז את הזמן שאין למערכת על הניסיון לנתק את הטלפון ממעמדו כסמל סטטוס?
קיימת תחושה שמישהו במשרד החינוך ישב וחשב איך מפזרים קונפטי של קוליות על התדמית הנשחקת, מה יתפוס עוד כותרת או דקה באוויר, ונתלה על הפופוליזם של הטלפונים הניידים כמוצא שלל רב. כולם מקשקשים על גרסאות האייפון החדשות? נקפוץ גם אנחנו על העגלה. ההורים מתלוננים שהילדים כל הזמן בנייד? קדימה, נייצר שיעור שיעשה רעש.
אבל רבותיי, ההורים גם מתלוננים שהילדים לומדים מעט מדי שעות בגלל ביטולים כרוניים של שיעורים, הם מתלוננים על המחסור בשיעורי אזרחות וגיאוגרפיה ועל חוסר ההתמקצעות המתמשך של המורים במתמטיקה. אבל את זה הרי קשה מאוד לשנות. זה עולה כסף רב ודורש משאבים. ומורים לסלולרי? זה משהו שאפשר לייצר בטאץ' אחד. כל אחד יכול להעביר שיעור שכזה. בעיקר, אגב, אם הוא תלמיד עול בימים ולא מורה ותיק, שהרי סביר להניח שאם היו הופכים את היוצרות ומניחים לתלמידים להעביר את השיעור ההסלולרי, הם היו יכולים ללמד את המורים שלהם דבר או שניים שאינם יודעים על האופן בו יש לתפעל את המכשירים. ההיפך הוא פשוט עוד שלב בהתפשטות המערכת מייעודה המקורי וזריית חול בעיני ציבור ההורים והתלמידים שמגיעים לכיתות כדי לזכות בערכים ובידע ומקבלים תחת זאת עוד שיעור בתקשורת המונית.
הכותבת היא מחברת סדרת ספרי המתנה בהוצאת ידיעות ספרים. לעמוד הפייסבוק של ענת לחצו כאן .
לפנייה לכתב/ת 
