מלחמות המוזיקה המזרחית: הלו, זה כּוּלה רדיו!

כתבות אחרונות על מוזיקה מזרחית ב-ynet:

• ליאור פרחי: "60% מהמדינה מפרגנים לי"
• מאור אדרי: "יש לי גם קהל אשכנזי איכותי"
• זהבה בן: "כבר לא זהבה הילדה של פעם"
• שרית חדד: "מה שקרה - קרה לי לטובה"
  

בואו ניכנס רגע לפרופורציות. אליקו הוא בסך הכל שדרן רדיו שמשדר שעתיים ביום בתחנה אזורית אחת. דידי הררי אולי משדר בכמה תחנות בסינדיקציה, אבל שוב, כולה שעתיים ביום. ובנינו, שניהם רחוקים מהימים המפוארים שלהם שהסתיימו מתישהו לפני חמש שנים, פחות או יותר. עשיתם מהם סוג של אלוהים בתעשייה, ואיבדתם כל אחיזה במציאות.

אייל גולן. שומר על זכות השתיקה, בינתיים(צילום: גיל יוחנן)

הם לא רוצה להשמיע אותכם? זכותם. יכול להיות שזה נובע משיקולים מוזיקליים טהורים (כן, גם לי בא להקיא עכשיו), יתכן שהובילו לכך סיבות אישיות שלא קשורות למוזיקה טובה. אבל יודעים מה? זאת החלטה שלהם. הם אלו שיושבים מול המיקרופון, התוכנית נושאת את השם שלהם ואנחנו עדיין לא חיים תחת משטר דיקטטורי שקובע שכל שיר שייוצא חייב להיות מושמע. אז למה לצאת למסע הרס עצמי ולהטיל רפש אחד בשני? חשבתם שאולי, רק אולי, זה קשור לכך שהמוזיקה שלכם לא מספיק טובה? וכן חברים, זה בהחלט אפשרי, בהתחשב בקצב המטורף שבו אתם משחררים שירים חדשים.

השבוע שחלף בעיקר הותיר תחושה של מיאוס מהתעשייה הזאת - ביצה קטנה שלא מעניינת כמעט אף אחד, חוץ מאשר את האגו שלכם. במקום שתתעסקו

בלעשות מוזיקה טובה ואולי להגיע לתחנות נחשבות ופופולריות הרבה יותר - כמו גלגלצ, שאם כבר היא באמת הקטליזטור להצלחה של שיר - אתם טובעים בבוץ של תחנות אזוריות ואיזוטריות ועושים רעש כאילו אתם זמרי הדור.

רדו מהעץ וצאו מהסרט שלכם. תתחילו לעשות מוזיקה טובה ולא רפש, שבצדק לא מושמע באף מקום נורמלי. תפסיקו עם האינטריגות, כי הן מבזות את הז'אנר המזרחי ונותנות דלק לאנשים כמו יהורם גאון, שטוענים שהמוזיקה שלכם היא "זבל שלא ברא השטן". אז בפעם הבאה שאישיות מכובדת תגיד דבר דומה, אל תתאגדו פתאום ותשחקו אותה חברים הכי טובים במלחמה נגד בן הבליעל התורני. זה כבר לא אמין, ויודעים מה? נתתם כעת לגאון וחבריו את כל הסיבות לומר לכם את האמת בפרצוף. שוב.

אהרון הכהן

מילה טובה מגיעה לדודו אהרון, שהוציא השבוע את "אין כמו אהבה", שיר הנושא מתוך אלבומו הבא שנשמע כמו העתק מוצלח ללהיטים הגדולים של זהר ארגוב. ירדתי כאן לא מעט על אהרון - על השחצנות שהתגלתה ב"חי בלה לה לנד", על השירים האידיוטים כמו "ביוטיפול" ומי זוכר כבר על מה עוד, לא חסרו סיבות. אבל לאחרונה גיליתי את אהרון מחדש. הוא היה היחיד מבין כל חבריו שהגיע לחלוק כבוד לזהבה בן במופע ההשקה שלה, בעוד שהשאר הבריזו ולא טרחו אפילו להודיע. הוא לקח תחת חסותו את ג'ולייטה, שעם המון מזל והעזרה של אהרון, יכולה להפוך לסינדרלה אמיתית ולא לעוד פליטת ריאליטי.

ובעיקר, הוא מפתיע עם כמה שירים טובים שמראים שהבחור הבין שהפופ המאוס כבר מיצה את עצמו ובא להוכיח שיש לו עוד איך להפתיע אותנו. זה התחיל עם "אמא יקרה" המצוין וממשיך עכשיו עם השיר החדש והמדליק, בעל הניחוח האייטזי המובהק, שצפוי להיות רמזור אדום לכל הקולגות שלו בז'אנר. בשיחה עם אהרון, הוא מבטיח שכל שאר הסינגלים הבאים מאלבומו החדש יהיו בעלי ניחוח דומה. המדור ימשיך לעקוב אחריו ואומר לו בינתיים מברוק על האומץ.