געגועיי ליצחק רבין המנווט

הייאוש והמועקה בלטו אמש בכיכר רבין, שהייתה ריקה יחסית לעומת אחותה, כיכר המדינה, חודשיים וקצת קודם. את העצרת לזכרו של ראש הממשלה, יצחק רבין, עזבתי מבולבל. מצד אחד יוסי שריד המייחל למנהיגות ולבית בישראל, בעלת תפקיד מ"שלום עכשיו" שנפגעה מ"תג מחיר" ומצד שני הרב פרומן. השמאל, שמייחס לעצמו את השמירה על הדמוקרטיה, הפך את רבין ז"ל לקדוש, כזה שלא קם לו יורש, כזה שמתגעגעים אליו, ולמורשתו. הימין הקצין מאז, ורוב נציגיו לא נראו בעצרת.

אבל מהי מורשת רבין? האם זו מורשת השלום, ששוב תקוע? עבורי, מורשת רבין היא הדבר הבסיסי שרובנו נוטים לשכוח: משילוּת - היכולת למשול. באחרונה דובר רבות על שמירה על הדמוקרטיה ועל צדק חברתי, אבל שוכחים שכדי להביא לכך - כל ממשלה צריכה למשול. ממשלת רבין השנייה סימלה עבור רבים את היכולת למשול. בכל שנה מספרים על ראש הממשלה שישב בישיבות במשרד השיכון והבינוי ובדק כי אכן הדחפורים עולים על הקרקע ובונים דירות. בתקופת ממשלת רבין השנייה חוסלה המעברה של עולי אתיופיה בבאר שבע וקודמה הבנייה והפיתוח בעיר. סדרי העדיפויות שונו. לראשונה, ב-1994 היה תקציב החינוך שווה לתקציב הביטחון. הושקעו משאבים במגזר הערבי והחרדי, ולשם שינוי, דברים זזו כאן.

ייאוש בכיכר. העצרת אמש (צילום: רויטרס)

הטרגדיה כיום שייכת לראש הממשלה, בנימין נתניהו. לא משנה לי אם הלך מאחורי ארון או עמד על מרפסת, בנימין נתניהו הוא ראש הממשלה שלי. הוא קיבל מנשיא המדינה את המנדט להרכיב ממשלה. הוא עומד בראש גוש הימין - הרוב. למרבה הטרגדיה, הוא לא יכול ליישם את האידיאולוגיה בה הוא מאמין, הוא אסיר ציון בידי השיטה הקואליציונית, נתון לחסדי ליברמן ואלי ישי. קואליציה שמכילה את השר הרשקוביץ ואת אהוד ברק אינה יכולה לייצג מדיניות ברורה. במצב שכזה, יכול שר החוץ לעמוד על דוכן הנואמים בעצרת האו"ם ולדבר הפוך מראש הממשלה שלו. בנימין נתניהו עושה באמת הכל כדי להיות ראש ממשלה, אבל הוא לא יכול, גם אם הוא באמת רוצה.

אז נכון, לרבין ז"ל היו לאחר הבחירות 44 מנדטים. ראש ממשלה עם 44 מנדטים לא צריך להקים ועדת טרכטנברג כדי להציג מדיניות וליישם אותה - הוא פשוט מושל. אלה שצעקו "צדק חברתי" בשדרות רוטשילד העלו דרישות מממשלה שלא יכולה ליישם, כי היא תלויה בגחמה של ח"כ משה גפני.

קחו לדוגמה את הצעת החוק לשימוע בכנסת לגבי מועמדים לתפקיד שופטים בבית המשפט העליון. בגלל ביקורת על ההצעה, החליט ראש הממשלה לדחות בשבוע את ההצבעה בוועדת השרים לחקיקה. אם ראש הממשלה מתנגד להצעת החוק, שיפעיל את כובד משקלו מבלי לחשוש משיקולים קואליציונים. מורשת רבין היא "אני אנווט, אני אקבע", כפי שאמר בנאום הניצחון המפורסם שלו. גם לך, בנימין נתניהו, מגיע לנווט ולקבוע. אם השיטה אינה מאפשרת לך, שנה אותה. בשביל זה אתה ראש הממשלה שלי, גם אם לא הצבעתי לך.

הגיע הזמן לשנות את שיטת הממשל ולחזק את היכולת למשול. מדינת ישראל זקוקה למנגנון ביצועי, היכול להוציא החלטות לפועל ללא הזדקקות לספינים או פשרות קואליציוניות. חיזוק המשילות על חשבון הייצוגיות יוכל להביא את חוקי המשחק למצב שבו יש ערך לרצון העם במדינה דמוקרטית. הקריאה בכיכר לשמירה על מדינה דמוקרטית לצד מדינה יהודית נכונה, אבל אנו מעדיפים להתעלם מהבעיה האמיתית. 

הכותב, אזרח שאכפת לו, סטודנט שנה ד' למשפטים ולממשל במרכז הבינתחומי בהרצליה

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il