יום גשום? 7 משחקי ריקוד שיזיזו את הילדים

חיינו הם תנועה מתמשכת: החל מהרחם, דרך הבכי הראשון ועד הנשימה האחרונה. כל פעולה שהגוף האנושי מבצע היא ביסודה תנועה, כל הגה שיוצא מהפה הוא תנועה של מיתרי הקול, הלשון והלסת. מה שאני בעצם רוצה לומר לכם, הורים יקרים, אחים גדולים, סבים, סבתות ודודים: הניעו את הילדים!

להתאים נכון את הפעילות הגופנית לילד:

• כדורגל או בלט? איך לבחור נכון חוג ספורט לילד
• פעילות גופנית: מה מתאים לילד שלי?
• הטיפ היומי: התאימו פעילות גופנית לילדים לפי גיל
  

איך גורמים להם לנוע? ראשית, בוחרים מוזיקה נעימה לאוזניכם ולאוזני ילדכם, ודואגים שתהיה זמינה תמיד בהישג יד.

שנית, לומדים כמה תנועות חשובות ולא קשות במיוחד, שאפשר לבצע ולהדגים מול הילדים בביטחון (גם אם זה לא נראה מושלם), ולהציע לו להעתיק מכם ולהשתתף יחד אתכם במשחק החדש. 

כמות התנועות האפשריות היא כמספר הכוכבים בשמים - אינסופית. ובכל זאת אפשר להקל לפחות את התחלת הפעילות המשותפת, ולהשתמש בשבעה משחקים נהדרים שיתניעו את השעות שלכם יחד:

1. משחק הדילוגים

הברך מכוונת כלפי התקרה, כפות הידיים על המותניים - והשאיפה היא שאתם וגם ילדכם שבגילאי ארבע עד שש תדלגו יחד בכל הבית עם שתי הרגליים לסירוגין, כלומר, פעם בימין ופעם בשמאל.

נסו מסלולים שונים אפשריים בבית: מקצה אחד לקצה השני, רק במסדרון, מסביב לשולחנות ובמעגל קטן סביב עצמכם.

כהכנה למשחק: נסו לדמיין עם הילדים שאתם כיסא - הירך היא המושב, הגב הוא המשענת, והידיים המונחות על המותניים הן הידיות.

jjjj(צילום: פזית בירן - סטודיו למחול)

2. משחק הדהירות

שתי הרגליים מחקות את דהירת הסוס, והידיים מאוגרפות ושלוחות ישר קדימה, כל אגרוף בדיוק מול כתף. 

הסנטר צריך להיות מקביל לרצפה, ובמילים אחרות - מדמיינים שמניחים כתר זכוכית על הראש, ודואגים שלא ייפול ויישבר. בצורה הזו יוצאים למסע מהיר ברחבי הבית או הגינה. 

כהכנה למשחק: דמיינו עם הילדים שאתם סוסים, וצעדי הרדיפה הם דהירות הסוס.

3. משחק שלושת הפסלים

במשחק זה על הילד להמציא בעצמו שלושה פסלים - בשכיבה, בישיבה או בעמידה. צלמו אותו עומד בתנוחה של כל פסל, בחרו לו שם או מספר ותלו את התמונות על המקרר. בכל הזדמנות הציעו לילד להדגים את אחד הפסלים שצילמתם.

• עומדים על כריות כפות הרגליים, "צומחים" כלפי מעלה ומיישרים גם את הידיים גבוה לכיוון התקרה.
  

• עומדים כששתי הרגליים ישרות ושתי הידיים גם הן ישרות ונוגעות ברצפה, בעוד הישבן מופנה גבוה לכיוון התקרה.
  

• כמו במשחק הדילוגים, מדמים את הירך והגב למושב של כיסא ולמשענת, והידיים מונחות על המותניים או נפתחות ישר לצדדים, מקבילות לרצפה ובגובה הכתפיים.
  

• יושבים על הרצפה בפיסוק רגליים, והידיים מוחאות כף מעל הראש.
  

• יושבים בישיבה מזרחית, הגב צומח כמו גבעול מיוחד גבוה לשמים והידיים מונחות על המותניים.
  

• עומדים בפיסוק כשהרגליים ישרות, שתי הידיים שלוחות ישר לצדדים בגובה הכתפיים ובמקביל לרצפה.
  

בכל הזדמנות הציעו לילד להדגים את אחד הפסלים(צילום: פזית בירן - סטודיו למחול)

4. משחק המטפחת

מנופפים במטפחת או במפית בכל דרך אפשרית: מצד לצד, למעלה ולמטה, תוך כדי סיבוב, בריצה בבית, קרוב לרצפה (בשכיבה) וקרוב לתקרה (בקפיצה).

5. משחק החיות

מעתיקים את תנועות החיות: זזים כמו חתול, כלב, ציפור, אריה או נחש - הילדים אוהבים לחקות חיות, ואל תתפלאו אם גם יתחילו להשמיע קולות.

6. משחק ההתקדמויות

רצים, הולכים מהר, הולכים לאט, הולכים לצדדים ולאחור, מדלגים, קופצים או דוהרים - כל זה עם מוזיקה. וברגע שבו עוצרים את המוזיקה על הילדים לקפוא באחת התנוחות שהמציאו במשחק שלושת הפסלים.

אל תתפלאו אם גם יתחילו להשמיע קולות(צילום: פזית בירן - סטודיו למחול)

7. משחק הפרפר

לאחר מכן בקשו ממנו שייכנס לתנוחת עובר: לשבת על השוקיים כשהמצח נוגע בברכיים, הישבן על העקביים הגוף עגול וקטן. בנקודה זו על הזחל, שהפך בינתיים לפרפר, להתחיל בתהליך היציאה מהגולם - כנף אחת מבצבצת לה החוצה מבעד לקליפה, ואז גם הכנף השנייה. הילד, כלומר הפרפר, יוצא כולו מהגולם הדמיוני ומתחיל לעוף ברחבי הבית.

ילדים נהנים מאוד לבחור צבעים משלהם, כך שאפשר לבחור צבע לכנפיים. תנו קודם דוגמה אישית, כמו "הפרפר שלי בצבע סגול בהיר עם פסים כסופים" או "הפרפר שלי בצבע אדום עז". כך גם הילד בוודאי ירצה לשתף אתכם בצבע הפרפר הדמיוני שלו.

הורים יקרים, אל תחששו מהלא מוכר. כל אחד מכם מסוגל להפעיל פיזית את הילד או את הילדה שלו בכל יום, במשך 20 דקות לפחות.  

אם הילד רץ במשך חצי שעה בכל הבית, אמרו "כל הכבוד על המאמץ, זה לא פשוט לרוץ במשך חצי שעה". ואם הילדה מתאמצת לדלג בשתי הרגליים לסירוגין ועדיין לא מצליחה, אמרו "אני רואה שאת ממש משתדלת. אם תמשיכי כך בקרוב תצליחי להחליף רגליים", או "כל הכבוד על כך שאת לא מפסיקה לנסות". חיוך, מילת עידוד וחיזוקים חיוביים אמיתיים בכל פעם שיש סיבה לכזה חיוניים עד מאוד.

• הכותבת היא רקדנית מקצועית ובעלת סטודיו למחול, בוגרת תואר ראשון ושני במחול.