עמק הסיליקון: ישראלים מעדיפים חזה מנותח
ציצים. הם בכל מקום. על כוכבניות ריאליטי, דוגמניות צמרת וגם על השכנה מהדירה ממול. מתי הפכה ישראל למעצמת סיליקון שופעת ומה יש לגברברי ארצנו להגיד על זה? אלון סולר מתחבר לחוש המישוש
באמצע המאה ה-20, מעט אחרי ה"בייבי-בום" שתקף את ארה"ב, החלה לבצבץ תופעה חדשה בעולם המערבי. לראשונה, החלו רופאים להשתמש בשתלי סיליקון להגדלת חזה של נשים. למעשה, מדובר היה בעליית מדרגה בתחום היופי והטיפוח העצמי: בעוד שעד אז טיפוח עצמי נשי כלל בעיקר איפור ובישום – הרי שכעת תעשיית היופי השתלבה לראשונה באופן קוהרנטי עם ניתוחים כירורגיים, שכידוע – כרוכים בסיכונה הפיזי של המנותחת.
עוד על ציצים בערוץ יחסים:
חפירות בעמק הסיליקון חושפות: בעבר נחתו פה שדיים
תגיד לי מה אתה מעדיף, ישבן או שדיים?
ציצים או שפיצים? זה הכול בביטחון העצמי
מדברים על ציצים גם בפייסבוק שלנו
עד אמצע שנות ה-70 ניתוחים להגדלת החזה באמצעות סיליקון, ותחום הרפואה הקוסמטית בכלל, היו בעיקר פריבילגיה של נשים עשירות (או של נשות עשירים). מדובר היה בניתוחים יקרים מאד, שלא היו בהישג ידן של מרבית הנשים הפשוטות, שכמובן רצו גם הן ליהנות מפלאי השדיים המשודרגים.
הסיליקון יורד לעם
באמצע שנות ה-70 חל מהפך, וניתוחי הגדלת חזה הפכו לזולים, בטוחים ונגישים יותר לציבור הרחב. לפתע, מיליוני נשים ברחבי העולם המערבי החלו לבצע את הניתוחים, והעיתונים התמלאו בתמונות "לפני-אחרי" שהציגו את המהפך לעיני כול: שדיים הדומים לגרביונים הפכו לזוג מלונים בשלים ביום קיץ שמשי.
כמו כל דבר שמגיע אלינו באיחור, כך גם תרבות הסיליקון שהגיעה לישראל רק לקראת סוף שנות ה-90. הטלוויזיה המסחרית הצעירה שצמאה לחדשות צבעוניות (ומנופחות) אחרי שלושה עשורים אפורים, דיווחה בהרחבה על כל כוכבת חדשה שאימצה לעצמה את הטרנד החדש. מירי בוהדנה ואורית פוקס הן רק שתיים מחלוצות הסיליקון בארץ, ששדיהן הלכו לפניהן (וכמובן הפכו אותן לסלבריטאיות נחשבות).
בשנים האחרונות כמעט ואין בחורה צעירה שלא שוקלת לאמץ לחיקה את השתלים המפורסמים. השיקולים בעד ונגד הם רבים, מגוונים ולעיתים מצחיקים – החל משמועות שהשתלים מחזיקים שנים בודדות ואז מצטמקים, ועד שמועות כי הם נוטים להתפוצץ בעת טיסה עקב לחץ האוויר הגבוה (דבר שלמרבה המזל התברר כלא נכון, לשמחתן של אליס מילר וחברותיה).
רוב הנשים המתעניינות, פשוט רוצות להיראות מושכות, יפות וסקסיות יותר. בעיקר – הן רוצות להגדיל את ביטחונן העצמי. זה לא נובע בהכרח מרצון למשוך יותר גברים – חלק גדול מהן נראות מהממות גם בהעדר השתלים, והן יודעות את זה – אך הן עדיין היו מעדיפות להיראות מושלמות הרבה יותר.
ועם זאת, שאלה שתמיד עולה בקרב נשים היא כזאת – מה יחשבו הגברים? האם גברים באמת אוהבים את זה? האם הם לא חושבים שזה נראה מזויף, לא מושך, לא אסתטי? או אולי הם פשוט לא יאהבו את המגע? ובכן, בואו נעשה סדר.
תכנסי לפרופורציה
ראשית, תחושת המגע של שתל סיליקון אינה שונה בהרבה מתחושת שד רגיל. נכון, הוא מעט מוצק יותר, אך לא באופן משמעותי, וחוץ מזה – ישנם שדיים טבעיים שהמרקם שלהם מוצק לא פחות מכל שד סיליקון מצוי.
שנית, אין כל סיבה אמיתית שגבר יחשוב ששד סיליקון אינו מושך/ מגרה/ אסתטי. שדי סיליקון נראים טוב, מרגישים טוב, ואין בהם כל רע! כמובן, חשוב מאד לעשות את הניתוח במקום מוכר ואיכותי בכדי שלא יוצרו צלקות באזור הפטמות, אך מלבד זה – שדי סיליקון הם יפהפיים, כל עוד הם פרופורציונאליים לגוף.
כן, זה דבר חשוב מאד שעליכן להקפיד עליו תמיד – גודל השתל חייב להיבחר בהתאמה למידות גופכן. אם את נמוכה ורזה – 300CC חייב להיות הרף העליון שלך! אם לעומת זאת את בעלת מבנה גוף גבוה וגדול יותר, את בהחלט מוזמנת להרים את ראשך (וחזך) לכיוון ה-400CC ואף יותר.
לעיתים, נשים כה נלהבות לבצע את הניתוח, שהן בוחרות שתל הגדול עליהן בכמה מידות. למרות שבדרך כלל זה לא כזה נורא וגם ניתן להחזיר את המצב לאחור, מומלץ להימנע מכך ולבחור בדיוק את הגודל שמתאים לכן.
גברים אוהבים נשים שמשקיעות
כאשר אתן באות לבצע החלטה כה משמעותית לחייכן, זכרו דבר אחד: אנו, הגברים, אוהבים נשים המוכנות להשקיע ולתת מעצמן – בכל תחומי החיים. כאשר אנו בוחרים אישה, אנו רוצים שהיא תהיה בעלת שאיפות גבוהות ויכולות להשקיע מאמצים כדי להשיגן.
כאן בדיוק נכנס הסיליקון – כאשר אנו רואים אישה המוכנה להשקיע את מיטב כספה, זמנה, ואף להעמיד בסיכון מסוים (אם כי מזערי) את בריאותה למען היותה יפה, נשית וסקסית יותר – אנחנו לא יכולים שלא להעריך את זה. אין לנו ספק שאישה המסוגלת לתת מעצמה כל כך הרבה, וודאי תהיה אישה ששווה להכיר.
כי מה אנחנו בעצם? אנשים שמחפשים אהבה. מחפשים חום, שישקיעו בנו ויראו לנו כמה אנחנו חשובים ואהובים. כאשר אישה נוטלת על עצמה את הדברים הכרוכים בניתוח הגדלת חזה – זה מעיד עליה הרבה. זה הופך אותה למשקיענית, אמביציוזית, אישה שאנחנו אוהבים.
כמובן שלא כולן כאלה. לעיתים, ניתוח הגדלת חזה נובע מרגשי נחיתות שמקורם בילדות ואין להם כל שחר במציאות העכשווית. אנו נתקלים בזה הרבה פעמים – נשים בעלות חזה גדול, שאינן מסופקות במה שקיבלו מההוא במרומים - ובוחרות להגדיל אותו ב-300CC. אין בזה יותר מדיי תועלת - וזה מעיד על לא פחות מפגיעות – תכונה בלתי סקסית בעליל.
חוץ מזה, גבר שייעץ לכן לשמור על המראה הטבעי, בדרך כלל הוא פשוט ינסה למצוא חן בעיניכן. הוא ירצה שתרגישו טוב עם עצמכן, ולא תייסרו עצמכן באוטופיה פלסטית. לכן, תמיד עדיף לכן להתייעץ עם החברות והנשים הקרובות אליכן יותר מאשר עם גבר חדש.
רק נשים מכירות את הדילמות, החששות והרגשות הנלווים לתחושת אי שביעות רצון גופנית של אישה – שהיא שונה לחלוטין מאי שביעות הרצון של הגברים מגופם, בעיקר בגלל הציפיות החברתיות מנשים, וציפיותיהן מעצמן.
בסופו של דבר, רוב הגברים לא מעדיפים חזה מגומי, אלא מעדיפים את הנשים שמוכנות לעטות אותו על עצמם. גם אם אתן, הנשים, תשאלו גברים מה הם מעדיפים והם יגידו לכן "חזה טבעי" – זכרו תמיד כי הם לא נמצאים במקום בו אתן נמצאות. הם אינם מבינים את תחושותיכן ואת מה שאתן באמת רוצות.
גבר שטוען שהוא מעדיף "חזה טבעי" לא באמת מאמין בזה, כי אין בזה כל היגיון אמיתי – בסופו של דבר אנחנו אוהבים מה שאתן אוהבות, ורוצים שיהיה לכן טוב. ואם מה שאתן אוהבות, ומה שעושה לכן טוב – אלו שני שתלי סיליקון מדליקים – אני אומר, לכו על זה!
הבהרה: הכותב הוא אדם פרטי ולא אלון סולר, חבר מועצת העיר תל אביב
לפנייה לכתב/ת 
