מסתמן: המדינה תסייע לכיל במימון קציר המלח

המשא ומתן בין מפעלי ים המלח למשרד האוצר על גובה התמלוגים שישלמו המפעלים למדינה ועל מימון עבודות קציר המלח למניעת הפגיעה בחופי הימה בעקבות פעילות המפעלים, נמצא בישורת האחרונה. במסגרת המו"מ, שצפוי להסתיים בשבועות הקרובים, יוסכם על העלאת התמלוגים שמשלמים מפעלי ים המלח לקופת המדינה ובתמורה תסכים המדינה להשתתף בעלויות של מימון עבודות קציר המלח.

• האם הממשלה והשרים יצילו את ים המלח?
• מו"מ בין כיל לאוצר: קציר מלח תמורת מס רווח
• ששינסקי: "ניתן לשקול חקיקה בעניין ים המלח"
  

גורם המעורה בפרטי המשא ומתן אמר היום ל-ynet, כי רוב פרטי העסקה כבר סוכמו וכי בחברת כימיקלים לישראל, השולטת במפעלי ים המלח, סבורים שבאוצר "שחטו אותם". כלומר, ששיעור התמלוגים יעלה בצורה משמעותית.

עם זאת, הושגה הסכמה כי המפעלים הם אלה שיבצעו את עבודות קציר המלח, הישג משמעותי למפעלים שכן הערכת העלות שלהם לעבודות זולה בכמיליארד שקל מזו של המדינה. מנגד, נקבעה תקרה להשתתפות המדינה במימון פעולות קציר המלח.

בצד זאת, הדיון בהצעת החוק "הגנת ושיקום ים המלח", שאמורה היתה לעלות היום לאישור הממשלה, נדחה לשבוע הבא. ההצעה מגבילה את היקף שאיבת המים מים המלח, מחייבת את המפעלים לשקם את הנזקים שנגרמו לאזור ומאפשרת לבטל את הזיכיון שלהם אם לא יעמדו בתנאים, כדי למנוע פגיעה סביבתית עתידית.

הויכוח: מי ישלם על העבודות?

הפעילות הכלכלית של מפעלי ים המלח, שעיקרה הפקת הכימיקלים ממי הימה, גורמת להצטברות מלח בקרקעיתו. בבריכה 5 של המפעלים הממוקמת באגן הדרומי. הצטברות המלח גורמת לעלייה של 20 ס"מ בשנה במפלס הבריכה, שלחופה נבנו מספר מלונות שפעולתם נפגעת כתוצאה מהנזק הסביבתי.

בריכה 5(צילום: כתרי מעוז, החברה להגנת הטבע )

בחודשים האחרונים התברר כי במשרד האוצר נפלה ההחלטה לכרוך את סוגיית המימון של פעולות קציר המלח בסוגיית התמלוגים שמעבירה כימיקלים לישראל למדינה, בגין השימוש באוצרות הטבע של ים המלח. לפני חודשיים פרסם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה חוות דעת משפטית הקובעת, כי יש מקום להעלות את התמלוגים מ-5% ל-10%.

לטענת המשנה ליועץ המשפטי, שיעור התמלוגים שמועברים למדינה הוא נמוך וגם על פי שיעור זה, לא כל התמלוגים מגיעים לידי המדינה. על פי חישוב שערכו במשרד היועץ המשפטי, בעשור האחרון חילקה החברה לבעלי המניות דיבידנדים בסכום כולל של כ-3.8 מיליארד דולר, בעוד שלקופת המדינה הגיע סכום של 303 מיליון דולר בלבד.

"בעוד שבעבר על כל שקל תמלוגים שהעבירה כימיקלים לישראל לאוצר המדינה היא העבירה 3 שקלים לבעלי מניותיה, הרי שכיום כיל מחלקת 13 שקל לבעלי מניותיה על כל שקל העובר לאוצר המדינה", נכתב אז בדו"ח.

באוצר התעקשו גם לכרוך את סוגיית מימון קציר המלח בסוגיית התמלוגים, מפני שלטענתם קציר המלח עצמו צפוי להניב רווחים נוספים למפעלי ים המלח, בדמות הגדלת כושר הייצור שלהם. בנוסף, מנסים פקידי האוצר להגיע במסגרת המשא ומתן גם לסיום הסכסוך המתוקשר עם כיל בנוגע לתמלוגי העבר שלא שולמו למדינה, לטענתם - בהיקף של 290 מיליון שקל.

המדינה לבג"ץ: פתרון בתוך חודשיים

ביום שני האחרון התקיים דיון בבית המשפט העליון, בעתירה שהגישו המלונות בים המלח נגד המדינה, בדרישה לקצוב את הזמן שיוקדש למשא ומתן עם מפעלי ים המלח. העתירה הוגשה באמצעות עו"ד ארז יצחקי ממשרד גדעון פישר ושות'. במהלך הדיון הסכימו נציגי המדינה להודיע תוך חודשיים על פתרון בסוגיית המימון של קציר המלח, מה שמעיד גם כן על קיצו הקרוב של המשא ומתן.

במהלך הדיון, השיבה נציגת המדינה לטענות על עיכוב בהגעה להסדר מימון ואמרה, כי "יש סוגיות נוספות שכרוכות בנושא המורכב הזה של פתרון ים המלח", בהתייחסה, ככל הנראה, לסוגיית התמלוגים.

במפעלי ים המלח מקווים כי ההסדר המתגבש יסדיר את הבעיות הסביבתיות הכרוכות בעבודת המפעלים. גורם בכיר בחברה אמר היום ל-ynet, כי למרות ההעלאה המשמעותית הצפויה בתמלוגים, במפעלים מקווים להסדיר את נושא מימון קציר המלח בקרוב ולהתחיל בפעולות.

לדבריו, חלופת קציר המלח הייתה מלכתחילה הפיתרון המועדף על הנהלת המפעלים לבעיית עליית המפלס, שכן מדובר בפיתרון לטווח ארוך. אותו גורם דחה את טענות המדינה על כך שקציר המלח יגדיל את רווחיות המפעלים ואמר כי אין לחלופה זו יתרון כלכלי על חלופות אחרות להתמודדות עם הבעיה הסביבתית. לדבריו, קציר המלח, יחד עם תכנית המתאר הארצית של האזור (תמ"א 13), מספקות כעת את כל הפתרונות הדרושים לגורמים השונים שפועלים לחופי ים המלח.

אותו גורם הוסיף, כי הוא מתנגד להצעת החוק שתובא לוועדת השרים לענייני חקיקה בשבוע הבא. לטענתו, משמעות אישורה של הצעת חוק כזו היא סגירת מפעלי ים המלח, שכן סעיפי החוק מאפשרים לשר להגנת הסביבה לקבל החלטות שמצמצמות את היקף הפעילות של המפעלים מ-3 מיליארד שקל למיליארד שקל בלבד. "אם תתקבל הצעת החוק", אמר אותו גורם, "אין עתיד לתעשייה בדרום הארץ".

בהכנת הידיעה השתתף תומר פרת