השר איתן: חוק התרומות יפגע במעמדנו בעולם
מיכאל איתן, ממתנגדי הצעות החוק שאושרו בוועדת השרים, הביע תקווה שרה"מ יקבל את עמדת הגורמים המקצועיים, לפיה במתכונת הנוכחית הן יפגעו בישראל. "ההצעות מכוונות נגד אנשים שלא עוברים על החוק, נסתום להם פיות", אמר ל-ynet
השר מיכאל איתן היה אחד מחמישה שרים שהצביעו אתמול (א') נגד הצעות החוק המגבילות תרומות לארגוני שמאל, אבל לא הצליחו למנוע את אישור הממשלה לקדם אותן. בשיחה עם ynet אמש הביע תקווה שראש הממשלה יידרש לנושא, ושהחוקים האלה לא יקודמו במתכונת הנוכחית, בראש ובראשונה בשל הפגיעה שהדבר יגרום למעמדה הבינלאומי של ישראל.
מימון ארגוני השמאל - כותרות אחרונות בנושא:
בריטניה: איסור התרומות לשמאל יפגע בישראל
"המצדדים בחוק מנסים להסביר שהם נלחמים נגד מי שפוגעים בביטחון המדינה וביחסי החוץ שלה, קוראים לסרבנות ומסיתים נגד המדינה", אמר איתן ל-ynet, "אלה אכן מעשים קשים, אבל את כל המעשים האלה ניתן למנוע על ידי שימוש במשפט הפלילי. החוק צריך לפעול נגד מי שפועל נגד המדינה. אם החוקים אינם שלמים, ודיני העונשין לא מכסים - אז שיחוקקו חוקי עונשין, שיפגעו במי שעושה מעשים נלוזים".
ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה אתמול בצהריים לקדם מטעם הקואליציה שתי הצעות חוק שיפגעו בפעילותם השוטפת של ארגוני השמאל. הצעתה של ח"כ פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו) מבקשת לשלול מארגונים ועמותות את הפטור ממס ולגבות 45 אחוז מהסכום, וההצעה השנייה דורשת להגביל את התרומות לארגונים אלה מממשלות וגופים בינלאומיים ל-20 אלף שקלים בשנה לארגון. בני בגין ושרים נוספים הגישו ערר, והנושא יידון בהמשך שוב בממשלה.
לדברי איתן, "הבעיה היא שאלה שהצעות החוק מכוונות נגדם הם גם אנשים שלא עוברים על החוק. אם הם היו פועלים נגד החוק, מזמן הייתה מגיעה המשטרה. היות שהם פועלים לפי החוק, אנחנו נסתום להם את הפיות ונטיל עליהם הגבלות כדי שלא יוכלו לעשות את מה שהחוק מתיר.
"המהלך הזה הוא מהלך שגורם לנו נזק. נכון שישראל צריכה להיות יותר זהירה וחשדנית ממדינות אחרות לגבי פעילויות של גורמים זרים בתוכה, אבל מצד שני, כיוון שאויבי ישראל רוצים לבודד אותה ולהפוך אותה למדינה מצורעת, היא צריכה להביא בחשבון גם את המחיר שתשלם עבור חקיקה כזו - בידוד בינלאומי".
"יש תחרות - מי יחוקק יותר חוקים קיצוניים"
השר איתן אמר כי המחיר שתידרש ישראל לשלם אינו שווה את החוק. "יש אמצעים אחרים שאפשר להיאבק בעזרתם בתופעות האלה. אני באופן אישי עמדתי מאחורי היוזמה של העברת חוק קודם, שדיבר על חובה של עמותות לגלות ולפרסם תמיכות כספיות שהן מקבלות ממדינות זרות. לא הוזכר שם איסור לפעול או לקבל תרומות. דיברתי על שקיפות בפני הציבור הישראלי, כדי שהציבור יידע מי מממן את הפעילות. זה חלק מהשיח הדמוקרטי".
איתן הזהיר: "עושים תחרות מי יחוקק חוקים יותר קיצוניים שיש בהם נזק למדינת ישראל. מי שחושב שניתן לקנות הציבור בישראל באמצעות צעדים של פריקת תסכול - מנפנף בכל מיני דברים כמו סרבנות ודו"ח גולדסטון. אם זה לא היה עולה במחיר לאומי, ואם לא היינו מקבלים תגובות מהעולם - זה לא היה נעים, אבל זה לא היה נורא. אבל אנשים שתומכים בחקיקה הזו גורמים נזק כפול ומכופל".
השר מתח ביקורת גם על האופן שבו קודמו החוקים. "כשממשלות זרות רוצות להתערב בפעולות שהן חוקיות, צריכה לבוא תגובה, אבל זה צריך לבוא כיוזמה ממשלתית ולא כחקיקה פרטית. בדיון בלטו בהיעדרם אנשי משרד החוץ,
גורמים מקצועיים הביעו התנגדות להצעות החוק, ולא זו הדרך שבה ממשלה צריכה לפעול בנוגע לנושאים כל-כך כבדים. מה שקרה זה שהממשלה נגררה אחרי הצעות, ואני בטוח שהציבור הישראלי הבוגר יידע להפריד בין אהבת ישראל ורצון להגן על ישראל לבין הרצון לעשות את זה בדרכים פסולות כמו זו".
איתן אמר כי הוא מקווה שראש הממשלה, בנימין נתניהו, יתייחס לערר שהגישו כמה מחברי ועדת השרים על ההחלטה. "הכדור נמצא על שולחנו, ואני מקווה מאוד שהוא יקשיב לגורמים המקצועיים, לרבות המועצה לביטחון לאומי, ושיפעיל את השפעתו כדי שהנושא הזה לא יעבור ללא הכנה ממשלתית. עם כל הכבוד ליוזמות החקיקה הפרטיות, הן אינן מבוססות ומורכבות דיין כדי לתקוף נושא כה מורכב".
לפנייה לכתב/ת 
