נאבק על החלום: הזכות לפונדקאות גאה בישראל

שלום לכם. הרשו לי להציג את עצמי כראוי בכדי שתוכלו ליצור לעצמכם תמונה שלמה של חיי כהומוסקסואל במדינת ישראל. אני כתב במדור יחסים, חייל משוחרר, סטודנט במשרה מלאה ואחראי משמרת בעסק תל אביבי.

עוד בנושא גאווה בערוץ יחסים:

גאווה ישראלית: לצבוע את ניו יורק בצבעי הקשת

בלי בושה חייכתי, הרמתי דגל גאווה וצעדתי  

אני הומו ונולדתי כך. שום המרה לא תעזור

מדברים על גאווה גם בפייסבוק שלנו

שיוויון ודמוקרטיה - האומנם?

גיוס כספים עבור צדקה, הפגנות בעלות חשיבות חברתית גבוהה, כל עזרה אפשרית בהעלאת המודעות כלפי גלעד שליט עד לשחרורו, כך גם לגבי צמחונות, הרצח בברנוער, שמירה על איכות הסביבה ועוד. אמונתי הבסיסית היא כי על כל אדם לכבד את המקום בו הוא נמצא, לשמור עליו ולהיות ערני כלפיו.

חלק ממהות היותנו אזרחים טובים ושומרי חוק, כוללת גם יתרונות שאנו זכאים להם באופן אוטומטי. הזכות להינשא ולפונדקאות הם חלק מאותם זכויות שמגיעות לכולנו ללא כל אפליה. אולם כידוע, לא כך המצב במציאות של ישראל.

הכנסת, הממשלה ואפילו האזרחים, שותקים ומאפשרים למצב להימשך כפי שהוא, תחת ה'טייטל' "מדינה דמוקרטית ושוויונית", למרות שאנו רחוקים מכך מאוד. נכון, עברו הימים של חוק איסור משכב זכר, יצחק רבין אפשר בשלהי האייטיז גיוס של הומוסקסואלים לצה"ל, וימי הצנזורה בטלוויזיה כבר מזמן מאחורינו, אך עדיין איננו זוכים לשוויון זכויות מלא ככל אזרח הטרוסקסואל במדינה.

ישנה תחושה מרה שמנצלים אותנו. נותנים לנו להרגיש חלק ממדינה שאינה מכירה בשייכות שלנו אליה. בעוד אנו נרתמים, מתגייסים, מצביעים, משלמים ומשפיעים, איננו זכאים לאותן תמורות שחברינו ובני משפחתנו ההטרוסקסואלים מקבלים.

לאחרונה נפל עלי קול המציאות שגרם לי להבין שאני חי ומתקיים במדינה שכלל לא מכבדת אותי ואת זכויותיי. לא רק שאיני מקבל את הכבוד שהרווחתי ביושר, אלא גם מנצלים אותי ואת התמורות שניתן להרוויח ממני כאזרח שומר חוק. בניגוד לקהילות רבות בארץ הדורשות ובצדק - סיוע כלכלי, כל שאנו מבקשים בקהילה הגאה היא הכרה מלאה בנו כבני אדם מן המניין.

המלחמה על הבית מתחילה עכשיו

החלטתי להתעמק בבעיה ולפרק אותה לשורשה. הוצאתי מהארון את ה'נורא' מכל וזה שמהווה את ההתנגדות לזכות בהכרה שאנו כה מעוניינים בה, וגיליתי שהמפלצת לא נוראית כפי שעושים ממנה. החטא היחיד שנאמר כלפינו שייך לאופן ההתנהלות הזוגית שלנו. אז כן, אנחנו מקיימים יחסים מיניים וזוגיים עם בני אותו המין. הדבר הקטן הזה הוא שמונע מאיתנו את האפשרות ליצור משפחה ממוסדת כחוק ולאפשר לנו לבצע תהליך של פונדקאות בארץ.  

כבר הוכח מעל צל של ספק כי נטייה מינית הינה דבר מולד ולא כזה שבשליטתו של האדם, והרי נאמר כבר כי התקופה החשוכה של הקהילה הגאה מאחוריה, ועדיין מתפלאים מדוע בכל שנה מחדש מתקיים מצעד גאווה. המצעד ימשיך ויתקיים כל עוד זכויותינו לא יתקבלו במלואן. נלחמנו בעבר בשינינו על כל אותם שינויים חוקתיים כדי שיכללו גם אוריינטציה מינית, וכעת הגיע הזמן למלחמה חדשה וגדולה בהרבה.

בימים האחרונים החל מאבק עבור שינוי חוק הפונדקאות בישראל על מנת שיאפשר לאלפי זוגות חד מיניים להקים משפחה. באינטרנט הפיצו עצומה שכוללת כבר מעל ל-4,000 חתימות והכריזו על הפגנה בכיכר רבין שבתל אביב שמיועדת להערך ב-26 לנובמבר. כעת מתעסקים בגיוס אנשים נוספים למטרה ולתגובות הממונים על החוק עבור הדרישה הלגיטימית שלנו.

לא נסכים לקבל שקט במקום תשובות, וגם לא נסכים להתעלמות מאיתנו כאילו היינו לכלוך שניתן לטאטא הצידה. ידוע לכול כי זוהי איננה מלחמה פשוטה, אך היא חשובה ומחייבת. אסור לנו לשתוק ולהביט הצידה בעוד הדמוקרטיה שאנו מחשיבים פוסחת על אוכלוסיות מסוימות ונרמסת למול עינינו. עלינו לקחת חלק פעיל ולתרום ככל הניתן עבור השינוי החוקתי החשוב הזה.

אותם אלפי זוגות חד מיניים שמעוניינים כיום למסד את הקשר ביניהם ולהביא ילד לעולם נאלצים לבצע את התהליך מעבר לים. מדינות כמו ארה"ב והודו הן שמאפשרות לנו את תהליך הפונדקאות, זאת בתמורה לעיסוק ארוך, מייגע ויקר, שעלינו לעבור.

הסכומים היקרים הללו מונעים מזוגות רבים וכשירים לקחת חלק בתהליך, בנוסף לאופן המורכב ולעיתים הבלתי מפוקח שלו, כשכולו מתרחש במדינה זרה. אותה טענה המונעת מאיתנו לבצע פונדקאות כאן, בארץ מולדתנו, נוגעת בשאלת "טובת הילד". כאילו חיינו 30 שנה אחורה ולא הכנו את עצמנו מעל לכל ספק בכשירותנו לביצוע תפקיד ההורות טוב ככל הטרוסקסואל אחר.

זה אבסורד שעלינו להתאמץ כל כך עבור דברים שאמורים להיות טריוויאליים לכל אדם במדינה, אך המצב הקיים מכריח אותנו לצאת ולפעול. הקמפיין הציבורי החדש מציג מחקרים רבים המוכיחים כי ילדים הגדלים לזוגות חד מיניים עוברים אורח חיים תקין לחלוטין, ואין בכך השפעות על בריאות הנפש שלהם.

לצד טענה זאת והאופן בו הם זוכים למשפחה חמה ואוהבת שאנו מעוניינים להעניק לעוד רבים כמותם, עלינו להילחם עבור הצדק. אותו צדק שכולנו צריכים להיות חלק מהשגתו. המצב לא ישתנה מעצמו, ואם לא נדרוש כי ישנו אותו - הוא יישאר בקלקלתו. הגיע הזמן לפעול עבור מדינה דמוקרטית ושוויונית בזכויות אותן היא מעניקה לכל אזרח וללא אפליה. אז שלום לכם וחורף של צדק חברתי לכולנו.

הכותב מוציא לאור, עורך וכתב ראשי בפנזין האורבני  "כבשה שחורה".