אגדות במבחן: 'גרים' נגד 'Once Upon a Time'
עונת החורף של הטלוויזיה האמריקנית בשיאה, ושתי סדרות המבוססות על אגדות ילדים כובשות את המסך: "Once Upon a Time" שלוקחת את האגדות למקום המעניין והמותח, ו"גרים" שעושה את זה מפחיד במיוחד. במה תבחרו?
- הסדרה "גיהנום על גלגלים": הרכבת לא סוחבת
- "הוואי 5-0": אי אפשר לעלות על הגל של אתמול
- ביוויס ובאטהד: הקלות הבלתי נסבלת של הקידום
- עוד טלוויזיה גם בפייסבוק של ynet תרבות ובידור
"Once upon a time": שלגיה במאה ה-21
"אני צריכה ארון מעץ", מכריזה שלגיה באחת הסצינות המרכזיות בפרק הבכורה של "Once Upon a Time". תוך שניות היא ובעלה שיחיה, פרינס צ'ארמינג, קולטים שבאותו החדר נמצא הפתרון. כלומר, סבא ג'פטו, שפשוט יכול לנגר לה איזה ארון. גם מבלי לספיילר יותר מדי את הפרק, ניתן בהחלט לקחת את הסצינה הזו כדוגמה לאופי ההתרחשויות בסדרה המקורית והמעניינת מבית ABC, שעלתה לשידור לאחרונה.
הטריילר של "Once upon a time". קישור מוצלח בין אגדות למציאות
"Once upon a time" מדלגת בקלילות ובאופן מקורי ומעניין במיוחד בין שני קווי עלילה. האחד נמצא אי שם בארץ לעולם לא כלשהי, ובה מתקבצים כל גיבורי אגדות הילדים שאנחנו מכירים. שלגיה, פרינס צ'ארמינג והמכשפה הרעה, ג'פטו, עוץ לי גוץ לי ורבים אחרים. מן העבר השני נמצאת העלילה בת זמננו, המתמקדת בבוסטון - שם מתגוררת אמה סוואן, ובעיירה סטוריברוק, שם מתגורר הנרי, מי שמתגלה כבנה הביולוגי של אמה, החי עם אמו, ראש העיר המרשעת.
את ההקשרים אתם יכולים אולי להתחיל להבין לבד. לאט לאט הקצוות מתחברים, הגבולות בין סיפורי האגדות לסיפורי המציאות לכאורה מיטשטשים, וההקבלה בין הדמויות משני הצדדים הופכת למרתקת. עוד יותר מעניינת אגב היא ההכרזה כבר בתחילת הפרק שסוף טוב - אין מה לחפש בגרסה הזו של האגדות.
באמצעות אפקטים ויזואליים וגרפיים מוצלחים, הופכים המעברונים בין העלילות וההתרחשויות למרהיבים. החיבורים שעלולים היו להיות מאולצים בתחילה, מוצלחים עד כדי כך שהם נראים לפרקים כאילו אין כלל הבדלים בין שתי התקופות. לכך ככל הנראה התכוונו אדוארד קיציס ואדם הורוביץ, יוצרי הסדרה, שמגיע להם שאפו אדיר על רקע נוף הטלוויזיה התובעני וברף הגבוה שניצב בפני היצירות הטלוויזיוניות הנוכחיות בארצות הברית.
"גרים": אנשי זאב וזומבים נסתרים
ובינתיים, ב-NBC, הלכו על מה שבתחילה נראה דומה לתוכנית שלעיל, טרנדי ומגניב. סיפורי האחים גרים עברו אדפטציה טלוויזיונית חדשה, אבל תוך שלוש-ארבע דקות אל תוך הפרק הראשון, מבינים כי אין כל קשר בינה לבין "Once Upon a Time".
הטריילר של "גרים". זאב זאב
הסיפור כאן אחר לגמרי, ומפחיד לגמרי. האגדות של "גרים", שהפציעו על המסך האמריקני כמה ימים בלבד אחרי "Once", מוצגות כבר מההתחלה כמשהו מאיים למדי. בין זומבים מחופשים לבני אדם לבין אנשי זאב אימתניים, נדמה כי העולם שבחוץ מסתיר אינסוף סודות.
הטוויסט בעלילה, מאולץ משהו אך מבוצע בקפידה, הוא ש"גרים", על פי סיפורנו (דיוויד ג'יונטולי), הוא חוקר חדש בשם ניק, המתקבל לעבודה במחלק הרצח של עיר מגוריו. גם הוא בעצמו לא ידע שהוא נצר למשפחת יוצרי האגדות מהמאה ה-18, ולא היה לו שמץ של מושג שרק הוא יכול לראות את פרצופם האמיתי של הפושעים, משוגעים והפדופילים שיש לעיר להציע.
גרים מתחיל לראות פרצופים מפחידים, כאמור ספק זומבים ספק יצורי אגדות מבעיתים, על גופם של אנשים תמימים לכאורה. זה קורה ברחוב, בתחנת המשטרה או בבית החולים בו מאושפזת דודתו. האחרונה גם אוחזת במפתח לכל התעלומות, כנראה באמצעות קרון מגורים המכיל את כל ההיסטוריה המשפחתית. כבר בפרק הראשון גרים נאלץ להתמודד עם מי שמאיימים לחסל את הדודה החולה, וגם עם איש זאב המתגורר בבקתה ביער ורודף אחר ילדות עם קפוצ'ונים אדומים. קצת מצחיק, אבל בעיקר מפחיד.
ועוד בעניין ההפחדות, קצת הלכו רחוק מדי שם ב"גרים" עם הקטע הזה. הפלאשבקים שחווה ניק מוגזמים. בתחילה הם מקפיצים את הלב, אבל אחרי פעם, פעמיים או שלוש שהיצורים מישירים מבט אל המצלמה ועושים פרצוף, זה כבר קצת מגוחך - למרות האפקטים המרשימים והאיפור המוצלח. גם בתסריט מתגלות מעט בעיות, כאשר בסוף הפרק הראשון מוסברת באופן מוגזם ולעוס הבחירה בשיר "Sweet Dreams" של יוריתמיקס, שמופיע כאן בכמה גרסאות.
בפרקים הבאים, אל אנשי הזאב יצטרפו דובים אימתניים ודבורים עוקצניות, הכל על פי האגדות, הכל בטוויסט המתבקש.
אין באמת סיבה לבחור בין שתי הסדרות. כאמור, שתיהן לוקחות את אגדות הילדים מהעבר למקומות שונים מאוד. אם אתם בעניין של מתח משעשע, סיפור עלילה מורכב והפקה גדולה ואפילו תקופתית ומושקעת, לכו על "Once Upon a Time". אם הקיק שלכם הוא זומבים, סיפורי אימה או סודות אפלים המתגלים אט אט, "גרים" היא הסדרה בשבילכם. אבל אם מוסיפים את שתי אלה ל-"American Horror Story" המדהימה של FX, הבשורה החשובה באמת היא שעונת החורף הנוכחית בטלוויזיה בארצות הברית היא אחת הטובות שנראו על מסכינו בשנים האחרונות. איזה כיף.
