גפני: "המדיניות הכלכלית של נתניהו - כמו דת"

עד שפרצה המחאה החברתית, ועדת הכספים ניסתה לשנות את המדיניות הכלכלית של ראש הממשלה נתניהו אך הוא סירב לסטות ממנה. כך אמר יו"ר ועדת הכספים, ח"כ הרב משה גפני, הדובר המרכזי בכנס סוף שנת המס של פירמת רואי החשבון PwC Israel שהתקיים היום (ב'). לדברי גפני: "זה היה כמו לומר לאדם דתי שייסע בשבת".

• גפני לאוצר: לא כדאי לכם לעצבן את הח"כים
• גפני: הדיור יכול לפגוע בפופולריות של נתניהו
• גפני נגד התקשורת: "אולי נזרוק החרדים לים"
• גפני: "יש לשנות את מדיניות המסים"
  

גפני התייחס להקמת ועדת טרכטנברג: "נתניהו סירב לשנות את המדיניות הכלכלית שלו, למרות שוועדת הכספים קראה לכך שוב ושוב. כשנתניהו החליט לבסוף בשל המחאה החברתית לשנות את המדיניות, הוא מצא דרך, להקים ועדה ציבורית מיותרת".

ח"כ גפני הסביר את התנגדותו החריפה לוועדה: "אני התנגדתי לעצם הקמת הוועדה. ממשלה וכנסת לא מקימים ועדה על דבר מובן מאליו, שעבורו נבחרה הממשלה והכנסת. הנושא הכלכלי נדון בכנסת בוועדת הכספים, כולם יודעים את זה. כל הנושאים כולל נושא החינוך והרווחה, המס ועוד. למה היה צריך ועדת ציבורית? האם אנחנו יודעים פחות מהם?".

"אני תומך במחאה החברתית. אבל המנהיגות צריכה להיזהר לא ללכת שבי אחרי המחאה, מנהיגות צריכה לעשות את מה שהיא מבינה וזה טובת הציבור", אמר גפני.

"הציבור לא בודק על מה הוא משלם" 

יו"ר ועדת הכספים התייחס בדבריו למצוקת יוקר המחייה: "מעמד הביניים עובד ומתפרנס ולא יכול לגמור את החודש, הוא רואה שהמשק חזק, שיש יציבות כלכלית והוא לא יכול לקנות דירה. הוא יודע שהמדינה מרוויחה הרבה כסף על הדירה, אדם רואה שהוא מקבל חשבון מים מנופח כאילו הוא מנהל חברה גדולה ולא משפחה רגילה. אני אמרתי שהציבור לא ישתוק".

לדברי גפני הפתרונות צריכים לעמוד על 3 רגלים: "הראשונה, הפחתת המסים העקיפים והעלאת המסים הישירים, נושא הריכוזיות וכל מה שנלווה לעניין הזה והשלישית היא הציבור - הציבור לא בודק על מה הוא משלם. חלק גדול מהמחאה הציבורית הוא כלפי הציבור, הוא לא צריך לקנות כל מה שמפורסם".

משם עבר גפני לדבר על משאבי המדינה :"העשירונים העליונים, חלקם לפחות, קיבלו מהמדינה משאבי טבע במחיר מצחיק - מפעלי ים המלח, נפט וגז. המדינה נתנה לאנשים שעודדו תעסוקה והקימו מפעלים. אבל כשמסתכלים היום בעידן שאנו חיים, זה דבר שלא מתקבל על הדעת".

"נטל המס מוטל על שני העשירונים העליונים"

דובר אחד היה אבי ברגר, שותף מנהל PwC Israel שאמר כי: "גובה העלמות המס לפי יו"ר רשות המסים עומד על 20 מיליארד שקל ומהווה נושא ראשון במעלה. הקטנת הסכום יכולה לענות על חלק מהטענות המוצדקות של תנועת המחאה. שער החליפין בין הדולר והיורו כלפי הדולר שנמצא כבר שנים רבות מתחת לשער שהיה לפני 9 או 10 שנים מהווה מחד מס נוסף על הפירמות המייצאות ומאידך, מוזיל מוצרי צריכה שונים כמו מוצרים מיובאים, נסיעות לחו"ל וכו'. המצב שבו פירמות מוציאות בשקלים ומרוויחות במט"ח הינו ייחודי למשק הישראלי המבוסס על ייצוא. נטל המס הכולל בסופו של יום מוטל על שני העשירונים העליונים. יש לטפל בכל שינוי במשטר המס בזהירות, במתינות ובצורה מדורגת שבוחנת את המשמעות על ציר הזמן".