חשש באקדמיה: הגבלת התרומות תפגע גם בנו

הצעות החוק להגבלת התרומות לארגוני השמאל מחו"ל מעוררות סערה גם באקדמיה בארץ, שרבים מבכיריה חוששים לפגיעה עתידית גם בתרומות למוסדות להשכלה גבוהה.

אמנם, הצעת החוק של ח"כ פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו) קובעת כי החוק "לא יחול על תרומה למוסד ציבורי המתוקצב על ידי מדינת ישראל במקביל", ומכאן שהחוק אינו כולל את האוניברסיטאות והמכללות הזוכות לתקצוב קבוע של המדינה, אבל למרות זאת בכירים באקדמיה חוששים.

מימון ארגוני השמאל - כותרות אחרונות בנושא:

• חשש בארגונים חברתיים: חוק התרומות - דין מוות
• ארגוני שמאל: הגבלת תרומות - כתם שחור למדינה
• מכה לשמאל: הממשלה בעד הגבלת התרומות
  

בריטניה: איסור התרומות לשמאל יפגע בישראל

• ליברמן על ארגוני שמאל: "סייעני טרור נטו"
• דו"ח: כך עובר הכסף הערבי לשמאל הישראלי
  

גורמים רבים במערכת ההשכלה הגבוהה סבורים כי מדובר בחוק מסוכן, שעלול להרתיע תורמים פוטנציאלים - שלא יירדו לדקויות של החוק. הם חוששים שאצל התורמים ייווצר רושם מוטעה, לפיו כל תרומה זרה היא פסולה. גורם בכיר בהשכלה הגבוהה אמר: "אנחנו ממילא משקיעים מאמצים רבים בשכנוע של תורמים פרטיים וקרנות זרות, שבטוב לבם ישקיעו בפיתוח המחקר הישראלי. אבל, ברור שקיים חשש גדול שהתורמים הזרים - שאינם בקיאים בכל סעיפי החוק - יירתעו ומלכתחילה, ועוד בטרם יפנו אלינו, יציעו את תרומתם לגופים אקדמיים בארצות אחרות".

ד"ר דוד אלטמן, סגן נשיא בכיר במכללה האקדמית נתניה והאחראי על נושא התרומות: "התערבות בפילנתרופיה היא נושא מסוכן. ברגע שפילנתרופים זרים יחששו מתגובות שליליות ממדינת ישראל, אז הדבר עלול לגרום למדרון חלקלק שבו הם יפנו מראש את התרומות שלהם למקומות אחרים ולא לאקדמיה הישראלית. התוצאה של הצעת החוק עשויה להיות כזו, שהממשלה שביקשה לעצור דבר אחד, בפועל פגעה בדבר אחר".

לדעתו, חמור שעמותות זרות מתערבות בענייני המדינה, "אבל תגובת הנגד של הממשלה שנלחמת בנושא באמצעות חקיקה - מסוכנת באותה מידה. עדיף היה לוּ היו פועלים בנושא באמצעות הסברה, שכן הוויכוח הוא לגיטימי וראוי, אבל ברגע שפוגעים בפילנתרופיה בחקיקה - הדבר עלול לגרום לנזק עתידי שכלל לא כיוונו אליו".

נשיאת המכללה האקדמית בית ברל, פרופ' תמר אריאב, סיפרה כי בשנים האחרונות התקבלו במכללה תמיכות מקרנות בחו"ל, הנוגעות

 בנושאים רגישים בחברה הישראלית כגון: דו-קיום יהודי-ערבי, פיתוח לימודי האזרחות בחברה רב-תרבותית, השפעות המשבר הכלכלי על החברה והחינוך, וניצולי השואה בחברה הישראלית.

"מוסדות אקדמיים רבים מקבלים מענקים ותמיכות מקרנות וארגונים בחו"ל לפרויקטים ולפעילות אקדמית-חברתית, שלמישהו יכולים להיראות ככאלה הנופלים בקטגוריה החדשה האסורה", אמרה פרופ' אריאב. "החוק הזה מצטרף לשורה ארוכה של מהלכי חקיקה אנטי-דמוקרטיים שמביישים את אזרחי המדינה וסתימת הפיות באמצעות מהלך נלוז זה ממשיכה לצבוע את החברה שלנו כדמוקרטיה מתפוררת ולהרחיק אותנו מהעולם הנאור שאליו אנו רוצים להשתייך".