ביהמ"ש יכריע: הארץ וקְרא יפצו עו"ד שהדליפה?
המחוזי בת"א יחליט אם מגיעים 2.5 מליון שקל לפרקליטה ליאורה גלט-ברקוביץ', שהדליפה החקירה נגד רה"מ לשעבר אריאל שרון בפרשת סיריל קרן - ואח"כ פוטרה והורשעה
פרשת סיריל קרן וההדלפה:
- מה היה הקשר בין שרון, סיריל קרן - ואריה גנגר?
גלט-ברקוביץ' טענה כי מעשיהם של העיתונאי ושל מערכת העיתון הביאו לחשיפתה וגרמו לפיטוריה ולאובדן פרנסתה. אם יפסוק בית המשפט לטובתה יהיה הדבר תקדים - פעם ראשונה שעיתונאי יחויב בתשלום פיצויים למקור עיתונאי שחשף בשל רשלנות והפרת את חובת החיסיון.
בערב הבחירות ב-2003 היה ידוע על כמה חקירות המתנהלות נגד שרון ונגד בני משפחתו כמו בפרשת האי היווני. עם זאת, החקירה הקשורה לסיריל קרן נותרה חסויה. הפרקליטה ליאורה גלט-ברקוביץ', שעבדה אז בפרקליטות מחוז מרכז, הייתה הפרקליטה המלווה בתיק. בפרשה זו הועלה חשד ששרון קיבל כסף מאיש העסקים האוסטרי מרטין שלאף לכיסוי ההוצאות בבחירות הפנימיות לראשות הליכוד, ששרון התחייב לממן, במסווה של הלוואה מסיריל קרן.
גלט-ברקוביץ' העבירה לכתב עיתון "הארץ", ברוך קרא, עותק מהבקשה לחיקור דין, אך התנתה זאת בכך שהחומר ייכנס לכספת של רשת "שוקן". למרות זאת, קרא העביר חלק מהמסמך לכתב ערוץ 2, משה נוסבאום.
לאחר שהידיעה פורסמה מינה היועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין, צוות חקירה מיוחד על מנת לאתר את המדליף. הצוות חקר באזהרה את קרא בחשד לשיבוש מהלכי משפט. בצו בית משפט קיבל גם את פלט שיחות הטלפון שלו. נוסבאום עצמו, העביר מידע על אודות ההדלפה לצוות החקירה שהוביל לגלט-ברקוביץ', וזו הודתה בהדלפה.
בהודאה שמסרה לחוקרים הסבירה את המניע לפנייתה לתקשורת: "אי-אפשר לתאר את ההתנהלות של החקירה הזאת. את יושבת ומרגישה בסרט. זה לא נכון, זה לא נכון שהמדינה תתנהל ככה, לדעתי. הדברים בערו בי בצורה שהייתי צריכה לעשות מעשה, ולא ידעתי איך. בסיכומו של דבר החלטתי לתת פרסום לקמצוץ מהדברים שנודעו לי. עשיתי זאת משום שבערתי, ולא משום סיבה אחרת".
גלט-ברקוביץ' הושעתה מעבודתה מיד עם פרסום הפרשה. היא הועמדה לדין פלילי והורשעה בהסדר טיעון בעבירה "גילוי בהפרת חובה". בינואר 2007 הגישה גלט-ברקוביץ' תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בגין נזקים שנגרמו לה, לטענתה, בשל רשלנותם של קרא ו"הארץ", שהביאו לפיטוריה מפרקליטות המדינה.
בכתב ההגנה טענו העיתונאי ועיתון "הארץ" כי התנהלותה של גלט-ברקוביץ' עצמה - לרבות נסיעתה לחו"ל עם פתיחת חקירת ההדלפה, ניסיונה להטעות את צוות החקירה ולבסוף הודאתה תוך ויתור על זכויותיה כנחקרת - היא שהביאה לחשיפת זהותה כמקור המידע. עוד טענו כי פעלו בתום לב תוך שמירת חיסיונה בהתאם לכללי האתיקה העיתונאית.