כשהבנקים מרוויחים פחות, הציבור משלם יותר

אזהרת רווח, או כלשונה החוקית הרשמית "דיווח מיידי על אירוע החורג מעסקי תאגיד רגילים‭,"‬ אינה תופעה נדירה בשוק ההון הישראלי. זכורה היטב האזהרה הדרמטית של חברת אפריקה ישראל על הפסד צפוי של ‭1.7‬ עד 2 מיליארד שקלים ברבעון השלישי של ‭.2008‬ ההודעה יוצאת הדופן הזו זיעזעה את הציבור, לאו דווקא את הבורסה: הפסדי אפריקה ישראל נחזו מראש על ידי פרשנים, אנליסטים ומדליפים.

• בנק ישראל: לווים ממונפים עלולים לסכן בנקים
  

כך גם ההודעות על הירידה ברווחים שפרסמו אתמול שלושה בנקים: לאומי, דיסקונט ובינלאומי. שלושתם מודיעים שברבעון השלישי של השנה (יוני, אוגוסט וספטמבר) הם הפסידו הון רב על השקעות שעשו בעצמם בכספים של עצמם.

עד כמה עמוק הברוך? הרבה יותר עמוק ממה שחשבו האנליסטים. במחצית הראשונה של השנה הרוויחו הבנקים ‭4.1‬ מיליארד שקל נטו, כ‭2-‬ מיליארד לרבעון. ברבע השלישי הם ירוויחו, אולי, 500 מיליון שקל. מה הן המסקנות המתבקשות מקריסת רווחים זו?

ראשית, נראה בעליל שהבנקים לא יודעים לנהל את ההשקעות של עצמם. אז למה שנסמוך עליהם שיידעו לנהל את השקעותינו?

שנית, הפסדי ההון יקשו על הבנקים לעמוד בדרישות של בנק ישראל להגיע ליחס גבוה בין הון עצמי להשקעות ואשראי, מה שנקרא "הלימות הון‭."‬ כדי להשיג את הלימות ההון הנדרשת יצטרכו הבנקים לצמצם את האשראי לציבור (ולייקר אותו) ולהתייעל, כלומר לפטר עובדים או להפחית שכר והטבות. את ריסון האשראי יחושו משקי בית, עסקים וחברות גדולות שבנק ישראל מזמן שם על הכוונת.

שלישית, עכשיו ברור שחלק מהבנקים נהג בפזיזות, בלשון המעטה, כשמימן עסקאות ממונפות, שבאמצעותן קנו אנשי עסקים ישראלים מהשורה השנייה חברות ענק מהשורה הראשונה. הבנקים מימנו את הרכישות וגם קנו את המניות, ועכשיו הם בבעיה משני צדי המאזן.

ואחרון לא חביב: הפסדי ההון של הבנקים מקטינים את הכנסות האוצר ממיסוי הבנקים ומגדילים את תחזית הגירעון. בתגובה עלול האוצר לקצץ בתקציב. הנה שיעור במקרוכלכלה: הבנקים מרוויחים פחות, הציבור משלם יותר. נקווה שהאוצר לא יתפתה למהלך שטותי כזה.

המאמר פורסם הבוקר במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות"