נתניהו לא ישתנה, דגל הרווחה יונף בקלפי

בעת הזו כותבים אנשים צעירים פרקים שלמים בהיסטוריה של עמם ומסרבים להמשיך לחיות כתוצר ישיר של נסיבותיה. אכן, לכל מקום רקע ונסיבות משלו המובילים להתפרצות חברתית גועשת, אולם בכל המקומות שטופי-המחאה ניתן לזהות אנשים צעירים שלוקחים אחריות על הנעשה סביבם ומסתערים בידיים חשופות וברוח שופעת אמונה על המציאות הקיימת בשאיפה להוביל לעתיד טוב יותר.

מאז ומתמיד היו אלה צעירים שקראו תיגר על המציאות הקיימת בשאיפה להוביל את חברתם אל מחוזות טובים יותר. הקיץ הזה הגיע תורם של צעירי ישראל, שהובילו את המחאה החברתית הגדולה ביותר שידעה ישראל מימיה: קבוצת צעירים נקטה יוזמה ויצאה אל הרחוב במחאה על מצב הדיור, אגודות הסטודנטים יצאו מהקמפוסים והקימו ערי אוהלים בכל רחבי המדינה ומנהיגיהן הובילו ברחובות מדי שבוע רבבות אזרחים כדי להזכיר איש לרעהו (וגם לממשלה) איזו ישראל ירצו לראות כאן.

עוד בערוץ הדעות :

שלמה, מבקש ממך סליחה שהתפטרתי / ד"ר עסאם אקרם דאוד  

חלומם הרטוב של אלקין ואקוניס / יחיעם ויץ

אזרחי ישראל הצטרפו למחאה מתוך המצוקות הפרטיות שלהם (בעיקר בתחום הדיור ויוקר המחייה), אולם המאבק הזה היה רחב בהרבה ממחיר הקוטג' או הדירה - המאבק הזה היה, בראש ובראשונה, מאבק על אותה תקווה ישראלית שכמעט ונמוגה; על חזון ועל ערכים כמו סולידריות חברתית שנחנקו באדישות ובהישגיות בשנים האחרונות. וכמה סמלי הוא שדווקא מתוך הקרבה עצומה שעשו הסטודנטים ודחו, בעבור הזכות להמשיך ולהיאבק לטובת האחרים, את הצעתו של ראש הממשלה להיטיב רק עמם - פרצה בעוצמה המחאה החברתית ונולדו מתוכה מאות אלפי "ישראלים חדשים" המאמינים ביכולתם לחולל שינוי, רגישים למצוקות האחר ונכונים להיאבק גם בעבורו.

מהכיכרות לקלפיות. איציק שמולי בשיאה של מחאת האוהלים (צילום: ירון ברנר)

בכנס ישראל לצעירים, שנפתח היום בקריית גת תחת הכותרת "משנים את כללי המשחק", קיבלנו פלטפורמה יוצאת דופן להתגבשותו של כוח איכותי צעיר, שביכולתו לחולל שינוי אמיתי בחברה הישראלית. והפעם הזו במיוחד, התכנסו אלפי צעירים שעתיד המדינה יקר ללבם במטרה להתעמק ולהבין את מחאת האוהלים ומשם להחליט כיצד להמשיך ולהניעה קדימה להשגת השינוי המיוחל. "תיקון או מהפכה?", "מתוך הפוליטיקה או דווקא מחוצה לה?", "התפקדות או יצירת מסגרת חדשה?" - שאלות אלו ואחרות מעסיקות רבים מאיתנו לאחרונה, שעה שהמחאה משנה את צורתה ומקבלת פנים נוספות זולת ערי האוהלים והפגנות הענק. 

להיות חלק מהשינוי

מתברר כי האוהלים היו המעטפת - הצעירים שישבו בתוכם הם הליבה; המחאה עברה מתוך האוהלים אל תוך האזרחים שמסתובבים כיום בתחושה כי ביכולתם להוביל שינוי, והנעשה בשוק הצרכנות הוא ביטוי מובהק לכך. שינוי שלאורך זמן ישפיע גם על המערכת הפוליטית בישראל.

המחאה החברתית היא אירוע היסטורי מכונן ומרגש, אך אם יש משהו חשוב יותר מעצם המחאה הם ההישגים שחייבים לבוא בסופה. עתה, מונח לפתחנו האתגר הכרוך בתרגום המחאה להישגים ממשיים בתחומי הדיור, שוק העבודה ויוקר המחייה לטובת הציבור שיצא למחות בהמוניו. חלק מהמאבק ינוהל גם במסדרונות (הכנסת והממשלה) ולא רק ברחובות, כאשר ניזום מהלכים ונקדם הצעות חוק מתחרות לממשלה. כך נעמיד גם במבחן את ההצהרות החברתיות של נבחרי העם.

האוהלים היו רק המעטפת, יושביהם הליבה(צילום: ירון ברנר)

בטווח הארוך, האתגר הגדול והחשוב ביותר של תנועת המחאה יהיה לשמר את המודעות ואת השיח החברתי-כלכלי שנוצר כאן, כך שבפעם הבאה שיגיע הבוחר הישראלי אל הקלפי, הוא יכניס למסכת השיקולים שלו גם - ואולי בעיקר - את השיקול החברתי-כלכלי ולא רק המדיני-ביטחוני. ראש הממשלה הנוכחי לא יניף את דגל מדינת הרווחה - הבוחר הישראלי יוכל לעשות זאת אם ירצה בכך. עד אז, נוכל לתבוע נחרצות מן הממשלה לשנות את נקודת האיזון שהופרה בין הכלכלה החופשית - והדורסנית - ובין הכלכלה האנושית, כך שהיא תדע לענות בצורה הולמת יותר על הצרכים הבסיסיים של אזרחיה.

איציק שמולי, יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית.

מתמחים וגולשים אחרים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il