השוכר לא שילם שכירות - המשכיר לא יכול לפנותו
בית המשפט נדרש לאחרונה לסוגיה סבוכה: שוכר שמצא יום אחד את חפציו ברחוב הגיש תביעה נגד בעל הבית. המשכיר הגיש תביעת נגד וטען כי לא שולמו לו כספים. אל הסכסוך נכנס גם עורך דין שטוען כי למרות חתימתו הוא לא ערב לחוזה. כיצד התירה השופטת את הקשר הסבוך?
שוכר שלא שילם את דמי השכירות מספר חודשים, גילה יום אחד כי חפציו פונו על ידי בעל הדירה אל מחוץ לדירה והגיש תביעה נגדו. בין הצדדים נחתם הסכם שכירות לגבי דירה בשכונת פסגת זאב בירושלים, במסגרתו שכר הדירה יעמוד על 650 דולר לחודש ולשוכר תעמוד האופציה להאריך את השכירות בשנתיים נוספות.
פסקי דין נוספים בנושאי השכרת דירות :
- השוכרים הזניחו את הגינה - ויפצו את בעל הבית
תביעה: חזרו מחו"ל ונזרקו מהדירה השכורה
ביטל חוזה ברגע האחרון - ויפצה את בעלי הנכס
על ההסכם חתם גם עו"ד מטעם השוכר ובמועד החתימה הפקיד השוכר בידי בעל הדירה המחאות דחויות. לטענת השוכר, החל ממועד מסוים, הוא שילם את שכר הדירה במזומן ואף היה מעוניין לממש את האופציה, אולם משבעל הדירה סירב, הוא מצא דירה אחרת וארז את חפציו. עם זאת, באחד הימים כאשר שב לביתו, נדהם לגלות כי חפציו הוצאו מהדירה על ידי בעל הבית והונחו בכניסה לבניין.
בתביעה שהגיש לבית משפט השלום בירושלים, דרש השוכר לקבל חזרה את ההמחאות שהפקיד בידי בעל הבית. עוד הוא טען, כי כתוצאה מהפינוי הכפוי נעלם חלק מרכושו בשווי 15,200 שקל, וכן טען כי הוא שילם עבור ההובלה הכפויה 1,800 שקל.
תביעה נגדית של בעל דירה
בעל הדירה, שאף הגיש נגד השוכר תביעה נגדית, טען כי במשך כשלושה חודשים, לא שילם לו השוכר את דמי השכירות ולפיכך אף נקט בהליכי הוצאה לפועל. לטענתו, השוכר לא הודיע על רצונו לממש את האופציה, ובכל מקרה הוא לא היה מסכים לכך עקב אי תשלום שכר הדירה.
משכך, דרש בעל הדירה את יתרת שכר הדירה בסך 5,200 שקל וכן פיצוי מוסכם של 500 שקל בגין כל יום איחור בפינוי הדירה, ובסך הכל 14,500 שקל. בנוסף, הוא דרש פיצוי בגין עלות סיוד הדירה וכן 2,200 שקל נוספים עבור ההוצאות שהוציא לצורך פינויו של השוכר.
כמו כן, טען בעל הדירה כי עורך הדין החתום על ההסכם הינו ערב להסכם, ולכן עליו לשלם את מלוא הסכומים שהשוכר יחויב בהם. עורך הדין טען כי חתם על ההסכם כאישור לכך שהוא מכיר את השוכר, אך לא התכוון להיות ערב לו.
בעל הנכס אינו רשאי לעשות דין לעצמו
השופטת דורית פיינשטיין קיבלה חלקית את תביעתו של בעל הדירה ודחתה את תביעת השוכר. ראשית היא קבעה, כי משלא הוכיח השוכר כי שילם את שכר הדירה במזומן, יש לקבוע כי הוא הפר את ההסכם הפרה יסודית בכך שלא שילם את שכר הדירה במלואו.
עם זאת, נקבע כי בעל הדירה לא היה רשאי לעשות דין לעצמו ולפנות את השוכר. החוק, כך נפסק, מאפשר עשיית דין עצמית במקרים ובתנאים מסוימים של תפיסת מקרקעין שלא כדין, אולם הפסיקה שללה את האפשרות להחיל עקרון זה על מקרים בהם השוכר אינו מפנה את הנכס בתום החוזה.
"אף אם היתה לנתבע הזכות לבטל את הסכם השכירות, לנוכח הפרות ההסכם באי תשלום דמי השכירות, הרי שהדין אינו מאפשר לבעל דירה להשתמש בכוח על מנת לפנות את השוכר המחזיק בדירה", כתבה השופטת והוסיפה כי החוק מתווה דרך משפטית לפינוי שוכר, וגם אם יקבל בעל הדירה פסק דין לפינוי, יהיה עליו לפנות להוצאה לפועל לשם ביצועו.
לפיכך, נקבע כי בעל הדירה פעל שלא כדין כאשר פינה את חפציו של השוכר, אולם לעניין הנזק, מאחר והשוכר לא הוכיח את הנזקים להם טען, ולא דרש פיצוי בגין עצם הפינוי, הרי שהוא אינו זכאי לכל פיצוי.
נוכח הקביעה כי השוכר לא שילם את דמי השכירות במלואם, נקבע כי עליו לשלם לבעל הדירה שכר דירה של 5,200 שקל. עם זאת, ביחס לפיצוי בגין האיחור של כחודש בפינוי הדירה נקבע, כי יש להפחית את הפיצוי המוסכם מאחר שאינו פרופורציונאלי ביחס לנזק.
לפיכך נקבע כי יש לחייב את השוכר לשלם פיצוי של 5,200 שקל בגין העיכוב בפינוי. עם זאת, נקבע כי בעל הדירה אינו זכאי לכל החזר בגין ההוצאות שהוציא לצורך פינוי השוכר, משזה נעשה שלא כדין. לעניין חיובו של עורך הדין, נקבע כי משזה חתם על ההסכם כערב, יש לדחות את טענותיו כי חתם רק כאישור להיכרותו את השוכר. לפיכך חויבו השוכר ועורך הדין לשלם לבעל הדירה 10,400 שקל, וכן הוצאות של 500 שקל ושכר טרחת עו"ד של 3,500 שקל.
- לעיון בפסק הדין
- לאתר המשפט הישראלי "פסקדין"
לפנייה לכתב/ת 
