ביהמ"ש: הארץ לא יפצה חושפת פרשת סיריל קרן

בית המשפט המחוזי בתל-אביב דחה היום (ג') את תביעתה של עורכת הדין ליאורה גלט-ברקוביץ' לפיצויים על סך 2.5 מיליון שקל נגד עיתון "הארץ" והכתב ברוך קרא. גלט-ברקוביץ' היא הפרקליטה שנחשפה כזו שהדליפה את חקירתו החסויה של ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, בפרשת סיריל קרן, שבמסגרתה הועברו 1.5 מליון דולר לחשבונו של גלעד שרון בנו.

גלט-ברקוביץ' טענה כי מעשיהם של העיתונאי ושל מערכת העיתון הביאו לחשיפתה וגרמו לפיטוריה ולאובדן פרנסתה. אם בית המשפט היה פוסק לטובתה, היה מדובר בתקדים - פעם ראשונה שעיתונאי יחויב בתשלום פיצויים למקור עיתונאי שחשף בשל רשלנות והפרת חובת החיסיון.

הכתב ברוך קרא מאחורי גלט-ברקוביץ', היום(צילום: מוטי קמחי)

השופט אבי זמיר קבע כי לא ניתן היה לצפות שיפתחו בחקירה לאיתור המקור שהדליף את המסמך ואת חשיפתה של גלט-ברקוביץ'. "הצדדים בתיק אינם חולקים על עצם קיומו של חיסיון עיתונאי כחלק מהאתיקה העיתונאית למען זכות הציבור לדעת", אמר, "מובן שעל עיתונאי להבין שחשיפת המקור עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך למקור". עם זאת, ציין כי חובת הזהירות אל לה להיות מוגזמת: "עיתונאי אינו בלש, חוקר פרטי, סוכן או מפעיל סוכנים".

בערב הבחירות ב-2003 היה ידוע על כמה חקירות המתנהלות נגד שרון ונגד בני משפחתו כמו בפרשת האי היווני. עם זאת, החקירה הקשורה לסיריל קרן נותרה חסויה. הפרקליטה ליאורה גלט-ברקוביץ', שעבדה אז בפרקליטות מחוז מרכז, הייתה הפרקליטה המלווה בתיק. בפרשה זו הועלה חשד ששרון קיבל כסף מאיש העסקים האוסטרי מרטין שלאף לכיסוי ההוצאות בבחירות הפנימיות לראשות הליכוד, ששרון התחייב לממן, במסווה של הלוואה מסיריל קרן.

גלט-ברקוביץ' העבירה לכתב עיתון "הארץ", ברוך קרא, עותק מהבקשה לחיקור דין, אך התנתה זאת בכך שהחומר ייכנס לכספת של רשת "שוקן". למרות זאת, קרא העביר חלק מהמסמך לכתב ערוץ 2, משה נוסבאום.

לאחר שהידיעה פורסמה מינה היועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין, צוות חקירה מיוחד על מנת לאתר את המדליף. הצוות חקר באזהרה את קרא בחשד לשיבוש מהלכי משפט. בצו בית משפט קיבל גם את פלט שיחות הטלפון שלו. נוסבאום עצמו העביר מידע על אודות ההדלפה לצוות החקירה שהוביל לגלט-ברקוביץ', וזו הודתה בהדלפה.

ליאורה גלט-ברקוביץ' בבית המשפט. "לא עם נוסבאום דיברתי"(צילום: מוטי קמחי)

בהודאה שמסרה לחוקרים הסבירה אז את המניע לפנייתה לתקשורת: "אי-אפשר לתאר את ההתנהלות של החקירה הזאת. את יושבת ומרגישה בסרט. זה לא נכון, זה לא נכון שהמדינה תתנהל ככה, לדעתי. הדברים בערו בי בצורה שהייתי צריכה לעשות מעשה, ולא ידעתי איך. בסיכומו של דבר החלטתי לתת פרסום לקמצוץ מהדברים שנודעו לי. עשיתי זאת משום שבערתי, ולא משום סיבה אחרת". 

קרא: "שמח שפסק הדין ניתן דווקא בתקופה כזו"

השופט זמיר קבע כי קרא ועיתון "הארץ" נקטו את חובת הזהירות החלה עליהם, וכי לא יכלו לצפות את השתלשלות הפרשה שהובילה לחשיפת זהותה של גלט-ברקוביץ' כמדליפה. כמו כן, קבע בית המשפט שעבודה בשיתוף פעולה בין כלי תקשורת היא פרקטיקה הנהוגה כיום בתחום העיתונות, ולכן לא הייתה התרשלות מצדו של קרא כשהעביר את המסמך לידיו של כתב ערוץ 2, משה נוסבאום.

עורכי הדין זאב ליאונד, דור ליאונד ואלון נדב - פרקליטיהם של קבוצת "הארץ" והעיתונאים שמואל רוזנר וברוך קרא, אמרו בתגובה: "אנו מקווים כי דחיית התביעה תתקן לפחות חלק מהעוול שנגרם למרשינו בפרשה, לאחר שנאלצו לספוג האשמות מופרכות מצד התובעת כאילו הם שהפרו את החיסיון העיתונאי כלפיה. כפי שגם נקבע היום בצורה ברורה ביותר, ברוך קרא שמואל רוזנר, עמוס שוקן ועיתון 'הארץ' נהגו באופן מקצועי ואצילי לכל אורך הדרך, ועשו כל שביכולתם לשמור על החיסיון העיתונאי וסודיות זהות המדליפה".

הצדדים היום בבית המשפט. "הארץ": "נהגנו באופן אצילי כל הדרך"(צילום: מוטי קמחי)

עוד נמסר כי "עמדתו של עיתון 'הארץ' ביחס להחלטת היועץ המשפטי לממשלה דאז לפתוח בחקירה פלילית כה אגרסיבית לפריצת החיסיון העיתונאי, בין היתר באמצעות השגת פרטי שיחות טלפון של עיתונאי, ידועה היטב. אבוי לנו אם נגיע ליום שבו עיתונאים במדינת ישראל שיבקשו לפרסם מידע על חשדות לשחיתות אישית של בכיר בממשלה, כמו בפרשת סיריל קרן, יצטרכו לפעול במחשכים, משל היו עבריינים הנמלטים מן החוק, על מנת לגונן על החיסיון העיתונאי".

גלט-ברקוביץ' הושעתה מעבודתה מיד עם פרסום הפרשה. היא הועמדה לדין פלילי והורשעה בהסדר טיעון בעבירה "גילוי

בהפרת חובה". בינואר 2007 הגישה גלט-ברקוביץ' תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בגין נזקים שנגרמו לה, לטענתה, בשל רשלנותם של קרא ו"הארץ", שהביאו לפיטוריה מפרקליטות המדינה.

בכתב ההגנה טענו העיתונאי ועיתון "הארץ" כי התנהלותה של גלט-ברקוביץ' עצמה - לרבות נסיעתה לחו"ל עם פתיחת חקירת ההדלפה, ניסיונה להטעות את צוות החקירה ולבסוף הודאתה תוך ויתור על זכויותיה כנחקרת - היא שהביאה לחשיפת זהותה כמקור המידע. עוד טענו כי פעלו בתום לב תוך שמירת חיסיונה בהתאם לכללי האתיקה העיתונאית.