גרושה בלי גרוש. מה קורה לפנסיה כשמתגרשים?
ש' ובעלה התגרשו אחרי 35 שנות נישואים. כיום, לאחר שנפטר, אין היא זכאית לקבל את הפנסיה שלו, שעוברת לאלמנתו אשר חיתה עימו שנתיים בלבד. על העובדות הלא ידועות של הפנסיה בארץ. תדע כל אשה עבריה
עשית תואר אקדמאי. את אשה עובדת בתחילתה של קריירה מצליחה. התאהבת ונישאת לבחיר לבך. לאחר הלידה הראשונה חשבתם על זה יחד והסקתם שבגלל שהוא מרויח יותר - עדיף שאת תהיי זו שתקטין את המשרה שלה, באופן שיאפשר טיפול בילדים.
כך התחיל גם סיפורה של ש'. אלא שלאחר 35 שנות נישואין וארבעה ילדים, החליטו ש' ובן זוגה להתגרש. לכל אורך שנות חייהם המשותפות שניהם עבדו, כשהיא היתה המטפלת העיקרית בילדים ובבית. לאורך 35 שנות נישואיה היא לא ידעה שהיא עושה את טעות חייה כשהפרישה מדי חודש את כל כספי הפנסיה שלה, כעצמאית, לחשבון הפנסיה שלו. עם "פירוק החבילה", את כל נכסיהם הם חילקו בצורה שווה ומסודרת אצל עו"ד, כולל את כספי הפנסיה. כיום, מעל קברו ניצבת אלמנה שהיתה נשואה לו בשנתיים האחרונות של חייו, ואילו ש' היא גרושה בת 57 ובלי גרוש.
שימו לב: גם אם להסכם הגירושין המשפטי הוכנס סעיף לפיו כספי הפנסיה שצבר המנוח לאורך שנות הנישואין שייכים במידה שווה גם לגרושתו ולאורך כל חייה - אזי סעיף זה תקף רק עד ליום מותו. לאחר מותו של הגרוש, הן קרנות הפנסיה והן ביטוח לאומי לא מכירים בגרושה כ"שארה" של הגרוש המנוח.
עובדה לא ידועה היא שהתקנות של קרנות הפנסיה עולות בתוקפן על המסמך המשפטי של הסכם הגירושין. כך מסבירה ד"ר תקוה רגר, מייסדת ויו"ר עמותת גרנית - ארגון למען הנשים הגרושות והפרודות בישראל, ומפנה לדוגמא לפסק דין תמ"ש 34022/00. לדבריה, הגרושה אינה מפסידה רק את חלקה בכספי הפנסיה המשפחתית שנצברה במהלך החיים המשותפים, אלא גם את "קצבת השארים" שלה זכאית כל אלמנה מדי חודש מהביטוח הלאומי.
הסטטיסטיקה הכואבת מצביעה כי שליש מהזוגות הנישאים כיום יתגרשו במהלך חייהם. הרי ידוע שהרכוש הכי גדול שלנו בחיים זה הדירה והפנסיה. במסגרת חלוקת הנכסים והכספים המשותפים - מחלקים כמובן גם את אלה. והפנסיה, להבדיל מבית, היא מילה אפורה שרובנו לא מייחסות אליה מספיק מחשבה או השקעה, על אף החשיבות האדירה שלה.
בהליך גירושין תקין נעשית חלוקה שוויונית של הנכסים ובהם גם של הפנסיה שנצברה על ידי שני בני הזוג לאורך השנים, להלן "הפנסיה המשפחתית". במילים אחרות, נניח שבבית שלך, כמו ברוב הבתים בישראל, הוא מרוויח הרבה יותר ממךְ. לאורך השנים את היא זו שגידלה את הילדים ועשתה את עבודות הבית - דבר שלא אפשר לך לטפח קריירה, אבל מאד איפשר לו. אי לכך הופרש לקרן הפנסיה שלו סכום הגבוה משמעותית מזה שזרם לקרן שלך. אז האם גם את זכאית לכספים מהפנסיה שלו?
התשובה היא שכמו שמכסף הנטו נהנו בני הזוג בצוותא לאורך השנים, כך גם לגבי כספי הפנסיה - דינם להתחלק שווה בשווה. הבעיה החמורה והקשה שרוב הזוגות לא מודעים אליה היא שאשה גרושה זכאית לכספי הפנסיה הללו עד יום מותו של הבעל הגרוש בלבד; וגם זאת, רק בתנאי שהכנסתם את זה כסעיף בהסכם הגירושין. אם אין התייחסות לפנסיה המשפחתית בהסכם הגירושין, את עשויה למצוא עצמך חיה מכספי הפנסיה שלך בלבד. הווה אומר, במדינת ישראל נשים מבוגרות גרושות רבות מוצאות עצמן מייחלות למות לפני הגרוש שלהן, כדי לא להיוותר עניות בזיקנתן.
זהו חוסר צדק משווע, בוודאי אם לאורך שנות הנישואין האשה עובדת, בבית ומחוצה לו, ולמעשה מרוויחה לחמה ביושר. כל עוונה הוא בכך שכאשה צעירה היא הסכימה לוותר על קריירה כדי שבעלה יוכל להתקדם בקריירה ולהיות המפרנס העיקרי, במקביל לקיום חיי משפחה.
ברוב המוחלט של המקרים, האשה לא מודעת לכך שבבחירתה זו היא מסכנת את עצמאותה הכלכלית. ד"ר רגר מספרת על פניות המגיעות לעמותה מנשים מבוגרות רבות הנאלצות להשאר נשואות במסגרת משפחתית מעליבה ודורסנית, מכיוון שבמידה ויתגרשו תמנע מהן פנסיית הזיקנה המשפחתית לאחר מותו, ו"סטטיסטית גברים מתים לפני נשים", היא מוסיפה.
ש' בצעירותה, כמו רובנו, לא לקחה בחשבון את הפרק האחרון של חייה - הזיקנה. הסיפור של ש' צריך להטריד את כולנו, את כל המבקשות והמבקשים לחיות בחברה שוויונית וצודקת, גם הנשואים באושר וגם הגרושים והפרודים. לתיקון העוול הזה קמה עמותת גרנית. בעשר שנות קיומה, העמותה יזמה וקידמה את הצעת חוק חלוקת הפנסיה המשפחתית (שכיום הגיעה לשלב מתקדם ביותר וזקוקה לדחיפה אחרונה בכנסת) וכן סייעה לאלפי נשים גרושות ופרודות בייעוץ ובהעברה של סדנאות תמיכה.
לפניכם נתונים שיסברו את העין על בעייתיות המצב הנוכחי: רק ל-52% מהנשים בישראל יש פנסיה, לעומת 75% מהגברים בישראל. מסך הנשים הנשואות בישראל, רק ל-46% יש פנסיה. היתר עובדות רק במשק הבית. בקרב 75% מהמשפחות בישראל האשה היא זו שעושה את הכביסה בבית.
מתוך כלל הנשואות בעלות הפנסיה - למעלה משליש עובדות במשרה חלקית. גם לגבי אלה העובדות משרה מלאה הסטטיסטיקה מטרידה: במצב בו גם גברים וגם נשים צברו פנסיה מלאה, נמצא שגבר יקבל פנסיה חודשית של מעל 9,100 שקלים לעומת אישה שתקבל כ-5,150 שקלים כל חודש. ההפרש של כ-4,000 שקל בחודש בפנסיה הוא כמובן תוצאה מההבדלים בגובה השכר בין המינים.
המחקר שנעשה במסגרת מרכז מאקרו לכלכלה מדינית מגלה כי בפועל לכ-80% מהנשים בישראל אין כל סיכוי להגיע לרמת פנסיה נאותה של כ-5,000 שקלים בחודש, מכיוון שרק 24% מהנשים בישראל מרוויחות משכורת של מעל 7,500 שקלים לחודש (לעומת 42% מהגברים).
נתון חשוב נוסף: הגיל הממוצע לגירושין בשנת 2008 היה 38-41.
העמותה שמנוהלת ע"י ד"ר תקוה רגר בת ה-80, במרץ בל יתואר, נקלעה השנה לקשיים כלכליים ובסכנת סגירה. למען הגילוי הנאות אצהיר שאני עצמי מתנדבת בעמותה כדי לסייע ולקדם את החקיקה הצודקת. אם את/ה מעוניינ/ת לתרום ו/או לסייע לעמותה - צרו קשר באמצעות אתר העמותה.
לשם כתיבת טור זה נעזרנו בד"ר תקוה רגר יו"ר עמותת גרנית - ארגון למען הנשים הגרושות והפרודות בישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ודוח מרכז מאקרו לכלכלה מדינית: מחקר מאת זיו רובין והגר צמרת-קרצ'ר 2010.
לפנייה לכתב/ת 
