בדק בית בגרמניה: כשלים הביאו לרצח הטורקים
חשיפת תא הטרור הניאו-נאצי, שרצח מהגרים ותכנן לפגוע גם ביהודים, העלתה שאלות קשות: מסוכן המודיעין שיצא מזירת הרצח דקה לפני, דרך חוסר התיאום בין זרועות המודיעין, ועד למשטרה שלא ראתה את הקשר הגזעני שמאחורי רצח 8 טורקים. עכשיו מדברים שם על רה-אורגזינציה ברשויות אכיפת החוק
הזעזוע שחווה גרמניה מאז התגלה היקף האלימות של תא הטרור הניאו-נאצי שפעל במדינה באין מפריע במשך יותר מעשור, אינו נפסק. גלי ההדף מביאים כעת לדרישה ציבורית ופוליטית לחקור את תפקוד רשויות הביטחון במדינה, לבדוק את שיתוף הפעולה שלהן עם מודיעים ניאו-נאצים, ואף לבחון בחיוב ניסיון נוסף להוציא מחוץ לחוק את המפלגה הבולטת בסצנת הימין הניאו-נאצי בגרמניה - NPD.
עוד חדשות מהעולם הגדול:
- ארה"ב חושפת: פצצות ענק נגד בונקרים איראניים
- צפו: ה"אצן" המעורטל שקרע את קלינטון מצחוק
- כשבן לאדן בכה: א-זוואהרי סיפר על קודמו 'הרגיש'
- נפאל: 800 תרמילאים תקועים שוב ליד האוורסט
- לבנון: מטען התפוצץ במלון המארח אנשי או"ם
כלי התקשורת בגרמניה דיווחו כי היום (ד') עשויה החשודה המרכזית והיחידה שנותרה בחיים מבין שלושת חברי התא, ביאטה צ'אפה, למסור את גרסתה בפני חוקרי המשטרה, לאחר שהתייעצה עם עורך דין. צ'אפה (36) פוצצה בשבוע שעבר את הדירה שבה גרה השלישייה, ככל הנראה לאחר ששמעה כי שני חבריה לתא - אווה מונדלוס (38) ואווה בונהארדט (34) - התאבדו בעקבות שוד בנק כושל בעיר וארטבורג. המשטרה במדינת המחוז סקסוניה רדפה אחרי השניים לקרוון ששכרו כדי להימלט, והם התאבדו והציתו את הרכב.
לפי החשד, חברי התא היו אחראים בעשור שעבר לרצח תשעה מהגרים, שמונה מהם טורקים ואחד יווני, וכן לרצח
שוטרת ב-2007. בהריסות הדירה נמצאו אקדח ששימש לרצח השוטרת וסרט וידאו שבו נוטלת החבורה - שקראה לעצמה "המחתרת הניאו-נאצית (NSU)" - אחריות לרצח תשעת המהגרים. עותקים של הסרט היו ארוזים ומוכנים למשלוח לסניפים של מפלגות שמאל בגרמניה, וכן למרכזים איסלאמיים ברחבי המדינה.
כמה ימים לאחר מכן, הסגירה את עצמה צ'אפה למשטרה, שבינתיים קישרה את החבורה גם לפצצה שפצעה עשרות טורקים בקלן בתחילת העשור שעבר, לניסיון פיגוע נגד המועצה המרכזית של היהודים בגרמניה ולשורת מקרי שוד בנק. כעת מקווים החוקרים, וכך גם הציבור הגרמני, כי הפעילה הניאו-נאצית תסייע לענות על כמה מהשאלות המרכזיות שנותרו פתוחות בפרשה, שהתקשורת מקבילה לטרור השמאל של "כנופיית באדר מיינהוף" בשנות ה-70.
הקושי: חלוקת המחוזות של אחרי המלחמה
בראש ובראשונה, מנסים הגרמנים להבין כיצד נכשלו רשויות הביטחון בעצירת חברי התא הניאו-נאצי, שהיו מבוקשים על ידי המשטרה כבר מ-1998, לאחר שהואשמו בהכנת מטעני חבלה. השלושה העבירו יותר מתריסר שנים במחתרת, תוך כדי שהם שודדים בנקים, רוצחים וממשיכים להיות פעילים בסצנת הימין הקיצוני המשגשגת של מזרח גרמניה. עד כה נעצרו שני שותפים של התא, בחשד שסייעו לשלושה לשכור את הדירה שבה גרו וכן כלי רכב לביצוע שוד הבנק.
בנוסף, אחת התהיות המרכזיות נוגעת לעובדה שנחשפה אתמול על ידי עיתון גרמני: נוכחותו של מודיע בתשלום של המשרד הפדרלי להגנת החוקה (המקביל לשב"כ בישראל), פעיל ניאו נאצי שכונה "אדולף הקטן", בקפה-אינטרנט שבו רצחה החבורה מהגר טורקי באפריל 2006.
שאלת היקף האחריות של הרשויות - והאם היה שיתוף פעולה כלשהו ביניהן לבין אחד מחברי השלישייה, כפי
באופן פרדוקסלי, חלוקתה של גרמניה למדינות-מחוז, שתוכננה על ידי בעלות הברית אחרי מלחמת העולם השנייה כדי למנוע צמיחה מחדש של שלטון מרכזי חזק בברלין, נמצאת בעוכריו של המאבק בניאו-נאציזם, בשל קיומם של 16 סניפים כמעט-עצמאיים של המשרד הפדרלי להגנת החוקה - אחד בכל אחת מהמדינות המרכיבות את הרפובליקה הגרמנית. משרדים אלה פועלים ללא תיאום הדוק, ולפעמים אינם יכולים לחלוק מודיעין. כמו כן, חוקים נוקשים בגרמניה נגד האזנות סתר - סימן היכר של הדיקטטורה המזרח גרמנית לשעבר - ונגד שיתוף מידע ברמה הפדרלית עלולים היו לפגוע בניסיון לעצור את החבורה.
יוזמות ראשונות: מאגר ניאו-נאצים וסגירת NDP
כך, במקרה הנוכחי, אף שהיו עדי ראייה לרצח בקפה-אינטרנט, לא הוצגו בפניהם תמונות של פעילי ימין קיצוני, למרות נוכחותו של המודיע הניאו-נאצי במקום דקה לפני הרצח. במקביל, שירות הביטחון של סקסוניה-תחתית כבר הודה כי כשל במעקב אחרי אחד הסייענים, שמילא תפקיד מרכזי בשכירת כלי הרכב ששימשו את החבורה לשוד. כחלק מהלקחים המיידיים, קרא שר הפנים הגרמני האנס-פיטר פרידריך להקים מיד מאגר מידע שבו יירשמו כל הפעילים הניאו-נאצים בגרמניה, ושיהיה נגיש לשלל סוכנויות המודיעין הפועלות ברפובליקה הגרמנית.
במקביל, חודשה הקריאה להוציא מחוץ לחוק את המפלגה המרכזית בימין הניאו נאצי בגרמניה, NPD. בעוד חלק מהפוליטיקאים במפלגת השלטון (CDU-CSU) תומכים ביוזמה, אחרים מעוניינים להמשיך ולהפגין באופן דמוקרטי את חוסר הפופולריות של המפלגה, שנכשלה בניסיונה להיכנס לפרלמנט הגרמני (בעיקר בשל אחוז החסימה הגבוה בגרמניה - 5%). ניסיון קודם להוציא את המפלגה מחוץ לחוק נכשל, אחרי שבית המשפט קבע כי המידע שהציגה המדינה התבסס על שימוש לא חוקי במודיעים.
ברקע המחלוקת עומדת העובדה שגרמניה, כחברה, פוסעת על חבל דק מאוד בכל הקשור לחופש הביטוי וזכויות האזרח. כחלק מלקחי השואה, היא מחויבת לדמוקרטיה פתוחה ואיתנה, אך גם נאלצת לשים לכך גבול כשמדובר בפעילות ניאו-נאצית. סמלים נאציים אסורים בחוק, כמו גם הצדעות במועל-יד, הכחשת שואה ועוד פעילויות רבות המזוהות עם פעילות ימין קיצוני.
ובינתיים, פרשנים הצביעו על העובדה ששנאת זרים כמעט שלא עלתה בראשם של חוקרי המשטרה שניסו לקשר בין סדרת מקרי הרצח של גברים ממוצא טורקי, מ-2000 ועד 2006. המשטרה טענה אז כי מדובר בסכסוכים על רקע הלוואות בשוק האפור, או סביב עימותים בין כורדים ובינם לבין הטורקים. נכון לעכשיו, גם קשה למצוא בכלי התקשורת בגרמניה התייחסות לתחושות בקרב המיעוט הטורקי במדינה לסדרת מעשי הרצח, ולכישלון המשטרתי שאפשר אותם.