המלכוד הכלכלי של נסראללה - התייקרות המזון
המשבר הכלכלי ועליית מחירי המזון שבאה בעקבותיו הפכו את חיזבאללה לפחות ופחות רלבנטי בימים אלה, אפילו בקרב קהל תומכיו השיעים. חיזבאללה תמיד הציג עצמו כדואג החלשים בלבנון אולם לא ניתן למצוא שום תוכנית כלכלית מוסדרת
מאז החל "האביב הערבי", ובייחוד כנגד משטר בשאר אסד בסוריה, גברה מצוקתו של ארגון חיזבאללה הלבנוני. אבל לא רק האביב הערבי ומצב הפטרון האיראני מאיים על מעמדו של חיזבאללה.
- כמה זמן יימשך החורף הכלכלי הערבי?
המשבר הכלכלי העולמי ובייחוד עליית מחירי המזון שבאה בעקבותיו הפכו את חיזבאללה לפחות ופחות רלבנטי בימים אלה, אפילו בקרב קהל תומכיו השיעים. הדגש של חיזבאללה מאז ומעולם היה התחום הפוליטי – בטחוני בעוד התחום הכלכלי בארגון הוזנח לחלוטין.
חיזבאללה תמיד הציג עצמו כדואג החלשים בלבנון אולם לא ניתן למצוא שום תכנית כלכלית מוסדרת אותה הציג בעבר חיזבאללה כיצד להתמודד עם העוני או כיצד להגביר את התחרותיות, מקורות התעסוקה והצמיחה. המהפכות בעולם הערבי הוכיחו כי סוגיות אלה לא פחות חשובות כיום עבור הצעירים הערבים.
אין אג'נדה כלכלית
ההתעקשות של חסן נסראללה לשלוט מבפנים על הממשלה הלבנונית כדי לסכל או לקדם מהלכים פוליטיים על פי תפישתו, הפכה את חיזבאללה חלק מהממסד ואגב כך חשפה במידה רבה את ערוותו הכלכלית של הארגון השיעי. הכל מסכימים כי חיזבאללה נעדר כל אג'נדה כלכלית.
במשך שנים משכו נסראללה ואנשיו את ידיהם מסוגיות כלכליות והותירו לשאר המפלגות בלבנון להתגושש לגביהן כשהוא מטפל בסוגיות הצבאיות-מדיניות. מוחמד זיינב, עיתונאי כלכלי המקורב לחיזבאללה, הודה כי לארגון השיעי אין ומעולם לא הייתה מדיניות כלכלית ברורה.
מנהיג הארגון, חסן נסראללה, מעולם לא חשב שהוא יצטרך מומחה כלכלי לצידו משהו כמו "עימאד מורנייה" בתחום הכלכלי כדי לשמר את הפופלאריות של "מפלגת האל" בקרב האוכלוסייה השיעית בלבנון. בעבר כשסוגיות כלכליות היו עולות לסדר היום הלבנוני נהג נסראללה לזמן מומחים חיצוניים כדי להתייעץ עימם באיזה קו לנקוט.
מה שכן נסראללה ידע לעשות היטב בתחום הכלכלי במשך השנים הוא לתגמל את מי שרצה בכסף או להעניש את מי שלא רצה באמצעות ייבושם הפיננסי. הדבר נעשה בין השאר באמצעות הקמת "כלכלה מקבילה" לזו של המדינה הלבנונית המעניקה שירותים שונים לתומכי הארגון. זה כולל מערכות צדקה, חינוך ותקשורת נפרדות שעוררו לא אחת זעם בקרב יריבי חיזבאללה במדינה.
הסנקציות על סוריה
עתה נראה כי גם בחיזבאללה מבינים שיצטרכו לעסוק בסוגיות הכלכליות. המהומות בסוריה פגעו קשות בצמיחת המשק הלבנוני. בשנים 2007 – 2010 רשם המשק הלבנוני צמיחה ממוצעת של 7% בשנה. בשנת 2011 ישמחו בלבנון לרשום 1% צמיחה.
הנחישות של הליגה הערבית להטיל סנקציות על סוריה יוצרת חשש גדול בקרב הכלכלנים ואנשי העסקים בלבנון. המגמה המסתמנת היא שממשלת לבנון המורכבת מתומכי אסד לא תצטרף לסנקציות שכן הדבר יגרום נזק כבד למשק הלבנוני. הסחר הדו צדדי בין המדינות נאמד בקרוב ל-600 מיליון דולר בשנה. כ-6 מיליארד דולר מופקדים בחשבונות הבנקים הלבנונים הפועלים בסוריה. החשש של חיזבאללה גדול עוד יותר שכן אם הקהילה הבינלאומית תתעקש על הסנקציות הדבר צפוי להוביל לנזק כבד ביותר בבקעת הלבנון – מעוז שיעי – שהפעילות הכלכלית שם קשורה בטבורה למשק הסורי.
החשש מהצפוי ניבט היטב מדבריו של איש חיזבאללה ושר החקלאות הלבנוני, ד"ר חוסיין אלחאג' חסן. הוא התייחס באחרונה למצב המדאיג בו נמצא מגזר החקלאות עליו הוא מופקד וממנו מתפרנסים רבים מתומכי חיזבאללה. כרבע מיליון משפחות בלבנון מתפרנסות ממגזר זה, התורם כ-5% לתוצר המקומי הגולמי הלבנוני. "למה מגזר החקלאות נסוג? מאחר שלא הייתה שום אסטראטגייה לפיתוחו. הממשלות זנחו אותו", הוא הסביר. בשל החשש מ"אינתיפדת חקלאים" הודיע אלחאג' כי התקציב למגזר זה יוכפל בשנה הבאה.
דורון פסקין הוא מנהל אגף המחקר בחברת אינפו פרוד מחקרים (המזה"ת) www.infoprod.co.il
לפנייה לכתב/ת 
