ידועים בציבור: זכויותיהם של זוגות חד מיניים

בשעה טובה, החלטתם לאחד כוחות, ואולי גם חשבונות, ולעבור לגור ביחד דירה במחיר מופקע להפליא בתל-אביב, אולי גם לקנות נכס או רכב ביחד, ובקיצור- להביא קצת נחת להורים (ויותר חשוב –לעצמכם), ולבנות חיים משותפים ביחד.

חד מיניים בערוץ יחסים:

האם זוג חד מיני צריך טיפול זוגי מיוחד?

בקרוב: חתונה המונית לזוגות חד מיניים בניאגרה  

חד מיניים בניו יורק: להתחתן כדי להרגיש בבית

מדברים על זוגות חד מיניים גם בפייסבוק שלנו

יחסו של בית המשפט כלפי זוגות חד מיניים

כשמדובר בזוג המשתייך לקהילת הלהט"ב, או מה שקרוי בעגה המשפטית - זוג חד מיני, המציאות המשפטית היא לא ממש שגרתית, ובעשור האחרון מתפתח הדין בצעדים איטיים אך משמעותיים לקראת הכרה שוויונית בזוגות חד מיניים.

אז נכון, הסיכויים שכנסת ישראל תחוקק חוק המאפשר נישואים של בני זוג חד מיניים בתחומי ישראל, הם לא בדיוק מציאותיים (ארוכה הדרך לסן פרנסיסקו, דורותי); אבל גם בישראל חלו במהלך העשור האחרון שינויים משמעותיים וחשובים שמהווים התקדמות מאד גבוהה ביחס המשפטי כלפי זוגות חד מיניים. 

בין היתר, נתקלנו השנה בהכרת בית המשפט בזכות אימוץ בן זוג חד מיני את ילדי בן הזג השני; הקניית זכויות ירושה והטבות לבן זוג חד מיני; רישום בני זוג חד מיניים שנישאו בחו"ל כנשואים במרשם במשרד הפנים, ואפילו שינויים שנראים על פניו מינוריים אך גם הם מהווים פריצת דרך חשובה בהתפתחות ההכרה בזוגות חד מיניים.

כזה הוא השינוי שמקנה כיום פטור ממיסים בהעברת זכויות נדל"ן לבעלות אחד מבני הזוג, עקב פירוד של זוג חד מיני, פטור ששווה מצד אחד חיסכון כספי גדול, ומצד שני מהווה שינוי שקט אך משמעותי בהכרה בזכויות זוגות חד מיניים.

מסיבה זו, יש לדעת שחיים משותפים של בני זוג חד מיניים ביחד, עשויים להקנות להם את אותם זכויות וחובות כמו של בני זוג הטרוסקסואלים, ואף זוג חד מיני עשוי למצוא את עצמו מתנהל בבית המשפט לענייני משפחה בסוגיות הנובעות מהחיים המשותפים.

הניסוח עשוי למצוא את עצמו, ולא ימצא את עצמו, הוא לא מקרי, שכן המחוקק הישראלי (כן, זה שעוד לא הכיר בנישואים חד מיניים), טרם מצא את הזמן (או הרצון) לתקן את החוק הרלוונטי ("חוק בית המשפט לענייני משפחה") כך שהגדרת בן משפחה בחוק תכלול גם ידועים בציבור מאותו המין.

ידועים בציבור נתפסים כבני משפחה

מה זה אומר בעצם? כיום, על מנת לתבוע זכויות משפטיות בבית המשפט לענייני משפחה, צריך פשוט להיות בני משפחה. ומיהו בן משפחה? החוק מגדיר "בן משפחה" בין היתר גם מי שהינו או היה ידוע בציבור. כלומר, גם זוגות שלא נישאו זה לזה, אך חיים יחדיו תחת קורת גג אחת ומנהלים משק בית משותף, בין אם לא יכלו להינשא, ובין אם בחרו לא להינשא, ייחשבו כידועים בציבור, ומתוקף כך - בני משפחה.

עם זאת, שופטי בתי המשפט לענייני משפחה עדיין חלוקים בשאלה האם הכוונה שזוגות חד מיניים גם הם יוכרו כידועים בציבור. כך שבעצם, האבסורד הוא שהכל תלוי בעצם בגישת השופט/ת. אם מדובר בשופט שהשקפת עולמו ליברלית, הוא יקבע הוא שזוג חד מיני יכול להיות בגדר זוג ידוע בציבור ומכאן "בן משפחה". אם מדובר בשופט בעל השקפה שמרנית, הוא יקבע וודאי שהחוק לא מכיר בזוג חד מיני כידוע בציבור, ויסרב לדון בעניינם.

נשמע מסובך? מעט. אבל את ההתפלפלות המשפטית, תשאירו לעורכי הדין. בשורה התחתונה, מה שחשוב לכם לדעת הוא שהחיים המשותפים יחדיו יוצרים זכויות, וגם חבויות, ועל מנת למנוע אי הבנות רצוי מאוד לערוך הסכם לחיים משותפים, שיכלול את כל ההבנות ביניכם לעניין ניהול החיים המשותפים היומיומיים. אני אמליץ לכתוב שם מספר כללים, ואמנה אותם ברשותכם.

1. שיתוף רכושי או היעדר שיתוף רכושי

כדאי מאוד להחליט מראש מה ייחשב רכוש וממון משותף ומה לא. לעניין זה, הרי שרכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים על שם אחד מבני הזוג, יכול להיחשב גם כרכוש של בן הזוג השני, ועל כן יש להחליט מראש מה כיצד יתנהלו העניינים הכספיים והרכושיים. ואם כבר שיתוף או היעדר שיתוף רכושי, כדאי להחליט מראש על השתתפות בחובות או היעדר מחוייבות להשתתף בחובות שרשומים על שם בן הזוג השני.

2. עזיבה במקרה של פרידה

שווה מאד לנסח באותו הסכם כלל שתקף למקרים של פרידות. להחליט ביחד מי יעזוב את הבית במקרה של פרידה חלילה, ומתי.

3. זכות או היעדר זכות למזונות אישיים

עליכם לקבוע גם מה לעשות בנוגע למזונות אישיים במקרה ואתם מחליטים להיפרד.

4. סוגיית גידול הילדים

עניינים הנוגעים בגידול ילדים, דוגמת האחריות המשפחתית כלפי הילדים הקיימים והמתוכננים, לרבות משמורת ומזונות. סוגיית הילדים חשובה במיוחד אצל זוגות חד מיניים, שהרי רק הורה אחד הוא הורה ביולוגי, ואילו בן הזוג השני נעדר כעיקרון זכויות משפטיות בהיעדר אימוץ.

על כן הסכם עשוי להקנות לבן הזוג השני זכויות לעניין ילדי בן זוגו, הגם שאינם ילדיו הביולוגיים . יחד עם זאת, בפני בתי המשפט כבר הובאו מקרים של בן זוג שתבע זכויות הסדרי ראייה על ילדי בן הזוג השני לאחר פרידה, ללא שהיה הסכם מפורש בעניין זה.

את ההסכם רצוי מאוד לאשר בבית המשפט לענייני משפחה (עשו זאת בפני שופט שמכיר בזוגות חד מיניים), על מנת שיקבל תוקף של פסק דין, ויהיה מחייב במקרה של חלילה מחלוקות עתידיות לאחר מכן.

לאחר שההסכם מאושר בבית המשפט, שינוי או ביטול של ההסכם יצריך למעשה הסכם חדש, ולכן יש לחשוב היטב ומראש על התרחישים האפשריים ולחתום על הסכם רק לאחר שקיבלתם את כל המידע הנדרש, והוסבר לכם היטב על מה בדיוק אתם חותמים ומה ההשלכות.

כמובן שהסכם לחיים משותפים מתייחס רק לתקופת החיים, ויחד איתו מומלץ בהחלט אף לערוך צוואה שתקבע את ההסדרים לאחר פטירתו של מי מבני הזוג.

בהצלחה.

• עו"ד ומגשרת כנרת בר-לב, מומחית בדיני משפחה וירושה.