רוצים לתבוע את המשטרה? נסו לעבור את גרוניס

במרבית המדינות הדמוקרטיות, דיני הנזיקין משמשים כלי פיקוח רב עצמה על המשטרה. האפשרות כי אזרח יוכל לתבוע פיצויים ממשטרה שלא נחלצה לעזרתו, משליכה לא רק על המקרה הבודד. פסיקת פיצויים במקרים מוצדקים, תניע את המשטרה להשקיע יותר בהגנה על חייו ורכושו של האזרח.

• קנסות בסך 600 אלף שקל בשוק הביטוח
• חוק וקלס: חולה סיעודית תממן מומחה לשופט
  

לכך יש השלכה נוספת: ככל שהמשטרה תשקיע בנו יותר, כך נוכל אנו להשקיע פחות ברכישת ביטוחים. הנה דוגמא: אנו משלמים אלפי שקלים לחודש, עבור ביטוח רכבנו, דירתנו ושאר רכושנו. זאת משום שאין לנו ספק, כי בעת גניבה, המשטרה מהווה רק משרד רישום עבור חברות הביטוח. למרבה הצער, כולנו השלמנו עם מצב זה. יש כאלה החושבים שאין זה בכלל תפקידה של המשטרה להגן עלינו.

במדינת ישראל, קיימת לכאורה הזכות להגיש תביעות נזיקין נגד המשטרה. אלא שמימוש הזכות, תלוי בנגישות למידע המצוי בידי המשטרה. כאן אנו תלויים בהשקפת שופטינו. ומהי השקפתו של נשיא בית המשפט העליון המיועד בסוגיה זו? מיד נגלה.

במוצאי השבת הראשונה של חודש אוגוסט 2009, השתנו חייו של יונתן בוקס, בן ה- 15. אדם חמוש, לבוש בגדי הסוואה שחורים ועטוי מסיכה, התפרץ אל מועדון הבר נוער. המועדון משמש מקום מפגש לקהילה ההומו לסבית בתל אביב. האלמוני פתח באש לכל עבר. שניים נהרגו. שלושה עשר נפצעו. יונתן היה בין הפצועים. הוא נותר משותק בפלג גופו התחתון ומרותק לכיסא גלגלים.

אילו הרוצח היה מחנה את רכבו ב"אדום לבן" סמוך למועדון הבר נוער, אין כל ספק כי תוך דקות ספורות הוא היה חוטף דו"ח על עבירת תנועה. כך קרה כאשר פקח של עיריית ירושלים רשם בראשית חודש נובמבר 2000 דו"ח על חניה אסורה למכונית תופת והמשיך הלאה, למלא את מכסתו היומית. זמן קצר לאחר מכן, המכונית התפוצצה והרגה שני עוברי אורח.

מלוא כל הארץ פקחים. אולם הם מחפשים אותנו, האזרחים. שוטרים ופקחים, שיגנו על חיינו מפני מפגעים- אין.

במדינה מתוקנת, השוטרים יוצאים לרחובות, כדי להרתיע עבריינים. במדינה עוד יותר מתוקנת, המשטרה מפעילה מודיעין יעיל, אשר מתריע מראש מפני פגיעה באזרחים חפים מפשע.

מה הקשר בין חומרי חקירות אחרות למקרה שלכם?

הוריו של יונתן, קראו את פקודת המשטרה וגילו כי גם מדינת ישראל היא מדינה מתוקנת. כתוב בספר החוקים, שמשטרת ישראל אמורה "לעסוק במניעת עבירות, בגילוין ובביטחון הנפש". בתפקיד זה, הרהרו בינם לבינם, נכשלה המשטרה במקרה של ילדנו. הם הגישו לפיכך, תביעת פיצויים נגד משטרת ישראל. בתביעה הם טענו, כי אמצעי האבטחה והשמירה אשר ננקטו על ידי המשטרה לא תאמו את רמת הסיכון לה נחשפו בנם ויתר חבריו בעת ששהו במועדון.

התביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה. היא הונחה על שולחנו של השופט רון סוקול. לפני שהחל המשפט להתברר, פנו הוריו של יונתן בבקשה כי המשטרה תאפשר להם לעיין בשלושה תיקי חקירה. הראשון, של ישי שליסל, אשר דקר שלושה משתתפים במצעד הגאווה בירושלים בשנת 2005. השני, של מיכאל נקי, אשר תכנן לסכל, באמצעות מטען חבלה, את מצעד הגאווה, שנערך שנתיים לאחר מכן, גם הוא בירושלים. השלישי, של יעקב טייטל. כשנתפס, הודה טייטל, בין יתר הרציחות שביצע, גם ברצח במועדון הבר נוער. אולם חוקרי המשטרה גילו כי הוא רק מתרברב.

מה הקשר בין חקירת השלושה, לבין הפגיעה בילדכם? הקשה השופט המחוזי רון סוקול. גם שם, השיבו ההורים, הקורבנות היו חברי הקהילה ההומו לסבית. החקירות יכולות לשפוך אור על חומרת האיומים להם הייתה חשופה הקהילה ולהצביע על רשלנות המשטרה כאשר לא נקטה באמצעי הביטחון הראויים כדי להגן על חיי ילדינו.

מי בכלל יודע, אם הירי במועדון הבר נוער היה על רקע נטייתם המינית של חבריו? תמה השופט סוקול. אין כל ראיה על כך. מעבר לכך, הוסיף השופט, גם אם החוט המקשר בין כל האירועים הוא זהותם המינית של הקורבנות, קשר זה הינו רחוק, רחב וערטילאי מדי כדי לתת לכם זכות לעיין בתיקי החקירה.

צריך גם לקחת בחשבון, המשיך השופט, כי העיון בתיקי החקירה פוגע בזכות לכבוד ולפרטיות של שלושת הנחקרים. זכותם זו גוברת "על האינטרס הערטילאי שלכם בעיון בתיקי חקירתם".

בקיצור, השופט סוקול דחה את בקשת ההורים לעיין בתיקי החקירה. השופט הסס רק לגבי תיק החקירה של טייטל, משום שזה נחקר ישירות בנוגע לירי במועדון הבר נוער. לכן, כדי לאזן בין זכותו של טייטל לכבוד ולפרטיות לבין זכות ההורים לחשוף כל חומר רלבנטי הנוגע לתביעת בנם, השופט קבע כי תיק החקירה של טייטל יובא בפניו ו"רק לאחר העיון אחליט".

"מסע דיג במסמכי הצד שכנגד"

הוריו של יונתן לא השלימו עם ההחלטה. הם פנו אל בית המשפט העליון בבקשה כי זה יאפשר להם לעיין בכל שלושת תיקי החקירה. הם חזרו על רצונם כי בית המשפט "יברר כהלכה את הטענה, כי בידי המשטרה היו ידיעות שחייבו מתן הגנה ואבטחה ברמה גבוהה בהרבה מזו שניתנה לאלה שנטלו חלק באירועים השונים במועדון".

השופט אשר גרוניס, נשיאו המיועד של בית המשפט העליון, דחה את בקשתם על הסף. המקרה שלכם, נזף השופט גרוניס בהורים, "מהווה דוגמה מרחיקת לכת למסע דיג של בעלי דין במסמכים של הצד שכנגד. איני רואה מה הרלוונטיות של חומרי חקירה המתייחסים לאירועים פליליים שכוונו נגד הקהילה ההומו לסבית לבין התביעה שהגשתם". כך פסק השופט גרוניס ודחה את בקשת ההורים, אף מבלי להטריח את נציגי המשטרה להתייחס לבקשה.

גישה זו מצמצמת כמובן את אפשרויות הפיקוח על המשטרה באמצעות דיני הנזיקין. התקווה כי בתקופת נשיאותו של השופט גרוניס, נראה יותר שוטרים שיגנו על חיינו ופחות פקחים שיחפשו אותנו במטרה להעשיר את הקופה הציבורית נגוזה.