מי מרוויח ממק בבצלאל?

הכתבה שפרסמנו בתחילת השבוע, על אילוץ סטודנטים בבצלאל לרכוש לפטופי מקבוק פרו יקרים, גררה התייחסות חריגה בהיקפה (2,700 שיתופים בפייסבוק, 620 טוקבקים), והעלתה גם כמה שאלות המשך.

תזכורת: ראש המחלקה לתקשורת חזותית, עדי שטרן, הורה לסטודנטים שנה א' במחלקתו לרכוש מקבוק פרו עם מסך 15 אינץ' ומעבד במהירות 2.0 גיגה הרץ, בנימוקים טכניים ("דגמי מחשב אלה נחשבים לפופולריים ביותר בקרב קהילת המעצבים בארץ וברחבי העולם והם מותאמים באופן המיטבי לעבודת המעצב") וחינוכיים ("אתם צריכים לנשום אפל"). המחשב עולה כ-9,000 שקלים, פי שניים מלפטופ פי.סי מקביל, ויקר גם יחסית לדגמים אחרים של מקבוקים.

מי מרוויח מההחלטה?

איידיגיטל, יבואנית אפל, מרוויחה מההחלטה של בצלאל לחייב סטודנטים לרכוש דגם יקר של מק, במקום דגם זול או חלופת פי.סי. מה היה אופי ההתקשרות בין איידיגיטל ובצלאל? מה קיבל כל אחד מהצדדים? איידיגיטל מציעה לכלל הסטודנטים הנחה של 12% על מחשבי מקבוק פרו במסגרת מבצע פתיחת שנת הלימודים. סטודנטים של בצלאל זכו להנחה גדולה יותר, בתנאי שירכשו את המחשב מאיידיגיטל ולא מיבואנים מקבילים. מאיידיגיטל נמסר כי "בעקבות פניית בצלאל, הוחלט על מתן הטבה נוספת וייחודית לתלמידי מוסד זה, כך שיוכלו ליהנות מהמוצרים המתקדמים והמקצועיים ביותר עבור קהילת המעצבים". בחברה סירבו להשיב על שאלת המעורבות שלהם בהחלטה.

"איידיגיטל היו איתי בקשר בשנותיי כראש מחלקה והציעו הצעה כלשהי, אבל לא מספקת", מספר חנוך מרמרי, קודמו של שטרן בראשות המחלקה לתקשורת חזותית. "ברור שאילו היינו מקבלים הנחה משמעותית היא תהיה מבוססת על איזושהי התחייבות כמותית מינימלית מצידנו".

בבצלאל סירבו להשיב לשאלה על אופי ההסכם עם איידיגיטל ועל מעורבות החברה בהחלטה.

מק. נגד פי.סי

מי מחייב רכישת מקבוק?

"דרישה מקדמית שכזו ללימודים גבוהים מקובלת מאד באקדמיות שונות בעולם", נמסר מבצלאל בתגובה לכתבה. מגיבה שהציגה את עצמה כסטודנטית לעיצוב מארה"ב הגיבה לטענה הזאת: "כן, במוסדות אחרים בעולם יש דרישה מקובלת לעבוד על מקינטושים וכמו כן, יש בקמפוסים מעבדות מחשבים המאפשרות לכל סטודנט להשתמש בהן בחינם אם אין ברשותם את המחשב ה'דרוש'. הבדל 'מזערי'...". "מיפ" מלונדון כותב: "CSM לא פחות אליטיסטי מבצלאל, וכאן בחיים לא היו חושבים לבקש משהו כזה! פשוט חוצפה. וההנחה שהם מציעים היא בדיחה. עם כל הכבוד לבצלאל, היא כלום בלי הסטודנטים שלה. אתם האליטה, לא הם! אל תסכימו!"

"זה לא דבר יוצא דופן", אומר מרמרי. "באקדמיה לאמנות יש דרישות מן התלמיד להצטיידות אישית (וכל תלמיד היום אכן רוכש מחשב) והמחלקה אמורה לספק ציוד היקפי מקצועי, כמו סורקים מתוחכמים, מדפסות איכות בפורמט גדול, מחשבי עריכה וכדומה. אילו היה יוצא לפועל הסדר כזה בזמני, היינו עושים פיילוט של שנה כדי לראות איך זה עובד. אני לא גורס שהמחלקה יכולה לכפות על סטודנט לרכוש ציוד כזה או אחר – אבל היא רשאית להציב סטנדרטים".

בבצלאל סירבו להשיב לשאלה אילו עוד מוסדות אקדמיים מחייבים סטודנטים לרכוש מק.

פי.סי נגד מק

"בשוק ניתן למצוא נייד לסטודנטים בעל ביצועים זהים בטווח מחירים של 5,000 שקל ומטה", אמר עורך אתר החומרה HWzone, רונן גרויסמן, שהתראיין לכתבה. הגולש רונן טיקבק: "כמקיסט ותיק אני מבין מאוד את עמדת בצלאל וההשוואה של מומחה HWzone לא נכונה. כמעט כל ענף העיצוב בארץ עובד במק, אין שום הגיון לבזבז זמן ומשאבים ברכישת PC ועוד מדגמים שונים, מה שייצור בעיות תאימות בלי סוף. בואו גם נזכור שתוכנות העיצוב המקצועיות עולות אלפי שקלים ומי שבא ללמוד ללא כסף פשוט לא יוכל לעבוד. עצוב שהאוניברסיטה לא מספקת תחנות עבודה לסטודנטים אבל זה כבר עניין אחר. אגב, יש עוד לא מעט מקצועות באקדמיה שבהם עובדים במק".

"אני מניח שאפשר להשיג ביצועים דומים בפי.סי", אומר מרמרי, "אבל משער שהנחה כספית משמעותית ותנאי החזר נוחים ינטרלו את הסיבה העיקרית לשימוש בפי.סי לצרכים גרפיים – והיא המחיר. אם סטודנט זה או אחר היה מתעקש על פי סי, לא נראה לי שהיינו מנסים למנוע ממנו להשתמש בו".

"במקום לבזבז 5,000 שקל עכשיו על פיסי, ולהבין שבעוד שנה וחצי תקנו מקבוק פרו, מבקשים ממכם לקנות אותו ישר על ההתחלה", הגיב "סטודנט לשעבר בבצלאל". "אין מה לעשות - מעצבי כל העולם לא עובדים כבר כמעט 30 שנה על מק בגלל הפוזה". "אם הסטודנטים יעשו חישוב פשוט כמה כסף הם צריכים להוציא בשנתי על תכנאים+תוכנות אנטי וירוס+גיבויים+כאב לב, הם יבינו שזה יוצא הרבה יותר יקר ממק שעובד טוב ללא הפסקה!!!", הגיב דודו. "אם אתם שואלים את עצמכם למה אין הרבה טכנאים של מק (אחד מתאוריות הרשע) זה בגלל שאין להם מה לתקן!!!!"

"פעם בבתי ספר לעיצוב היו מפיצים אגדות אורבניות שפוטושופ במק מייצר תמונות איכותיות יותר מאש בווינדוס", כתב דביר וולק. "היום הם יותר ישירים". מאיר השיב לו: "הם אמורים להיות מספיק יצירתיים בשביל לקנות פי.סי ולצפות אותו במדבקות כדי שייראה מק". יואב אברמוביץ' הציע שיטה אחרת: "המתוחכמים קונים פי-סי נייד, ומתקינים עליו מערכת הפעלה של מק. קוראים לזה 'האקינטוש'".

בבצלאל סירבו להשיב לשאלות מדוע סטודנטים נדרשים לרכוש מק כשיש תאימות בין קבצים של מק ושל פי.סי, ואפשר להתקין את מערכת ההפעלה OSX של אפל על פי.סי.

רכישה קבוצתית

"היבואן (איידיגיטל) מנצל את ההזדמנות ונותן הנחה זעומה של 10% על קניה קבוצתית", כתב המגיב רונן (ההנחה בפועל לבצלאלניקים מגיעה ל-14%, ע.ק). "כיוון שעל מחשבים אין כל מכס אלא רק מע"מ, אפשר להביא בקלות מארה"ב שעולה שם כ-6,700 שקל. בצלאל יכולים לארגן קניה מרוכזת לסטודנטים, לדאוג לפטור ממע"מ לאקדמיה ולמשלוח באמצעות אחת מחברות השילוח במחיר זול. אפשר גם לקנות מחשב או שניים רזרבים כך שבמקרה הצורך בתיקון (שאגב מסופק ע"י איידיגיטל גם למחשב שלא נקנה בארץ) יש לסטודנט מחשב חלופי. אני מתאר לי שבקניה מרוכזת אפשר גם להשיג הנחה ממחיר המחירון בלא מעט חנויות בארה"ב. אולי כדאי לסטודנטים להתארגן על זה".

הנחה גדולה יותר היתה פוגעת ברווח של איידיגיטל, וקניה קבוצתית בארה"ב היתה גורמת להם להפסיד את כל הסטודנטים. האם איידיגיטל סיפקה הנחה גדולה יותר לתלמידי בצלאל בתמורה להימנעות המוסד מרכישה מרוכזת? כאמור, באיידיגיטל ובבצלאל סירבו להתייחס לפרטי ההסכם ביניהם.

בבצלאל סירבו להשיב לשאלה מדוע לא יזמו רכישה קבוצתית.

צמצום חוות המחשבים

בבצלאל טענו בכתבה כי סדר הדברים הפוך: "צמצום חוות המחשבים הוא פועל יוצא ולא מטרה ובכל מקרה לא יקרה בשנים הקרובות".

מן הארכיון: שיעור אמנות בבצלאל, 1950. שימו לב שלאיש מהתלמידים אין מק(צילום: לע"מ)

סיוע לנזקקים

"על רקע המחאה החברתית והבנה שחלקים ניכרים מהאוכלוסיה לא יכולים להרשות לעצמם לקנות מחשב כזה, ההחלטה משקפת אטימות נובורישית", הגיבה גליה. "נראה לי שמר שטרן שוכח את המתחרים האטרקטיביים במרכז - שנקר והמכון הטכנולוגי חולון - שלא באים בדרישות כאלה. עוד צעד בדרך להפוך את בצלאל ללא רלוונטי".

בבצלאל הודיעו לסטודנטים כי חלקם זכאים להגיש בקשה לסיוע במימון רכישת המחשב. בתגובתם לכתבה מסרו כי "כל סטודנט המתקשה מבחינה כלכלית לרכוש את המחשב מקבל תמיכה מהאקדמיה. אין ולא יהיה סטודנט שלא יהיה מצויד במחשב המדובר בגלל קושי כלכלי. האקדמיה בצלאל מעמידה את התמיכה הכלכלית לסטודנטים נזקקים בראש מעייניה".

ביקשנו לדעת מה היקף הסיוע שהוצע לסטודנטים, כמה בקשות הוגשו וכמה אושרו. שאלנו גם מדוע סטודנטים שלא עומדים בהוצאה של 8,200 שקל מוגדרים כנזקקים. בבצלאל סירבו להשיב על השאלות.

"אלו הם תנאי הלימוד שלנו"

"אף הסבר לא מתקבל על הדעת, אפילו לא ההסבר שמחשב הוא כלי העבודה העיקרי של מעצב גרפי, ושבמקרה גם לא נמצא ברשימת התירוצים של ראש המחלקה" כתבה שירלי רחל רוכמן, בוגרת בצלאל ו‏מרצה לעיצוב גרפי בסמינר הקיבוצים‏. "בזמני חווית הלימוד בחוות המחשבים הייתה מפרה והכרחית להתפתחות שלי כמעצבת. סטודנטים עם לפטופ לא התערבבו ולא חלקו רעיונות ומחשבות וביקורות כמו אלו שישבו בחווה. אה, כן, גם רעבתי ללחם עם ההיצע 'הגדול' של העבודות לסטודנטים בבירה, מחירי הדירות המופקעים, המחסור במעונות לבצלאל, ושעות הלימוד המטורפות. זאת דרישה מוגזמת מכל הבחינות ואני, כנראה, לא הייתי שורדת שוב את הלימודים. מצד שני, גם את הקורס של עדי שטרן לא שרדתי, אז אולי יש כאן דפוס שחוזר על עצמו..."

מבצלאל נמסר בתגובה כללית לשאלותינו: "אין לנו דברים נוספים להוסיף על התגובה הרשמית שיצאה. אלו הם תנאי הלימוד שלנו והם מפורסמים בידיעון האקדמיה".