"האשה שידעה יותר מדי": תעודת זהות כפולה
הערוץ ה-1 חוזר לפרשת מותה של ג'ני מיי, שהגיעה לישראל כפעילה למען הדולפינים והתגלתה כסוכנת חשאית בשירותם של גורמים שונים ומשונים. סדרת התעודה "האישה שידעה יותר מדי" מביאה תחקיר מותח ומפתיע על המקרה המסתורי
הנה עצה למי שיחמיץ את הפרק הראשון של הסדרה: אל תטרחו לחפש בגוגל. לכל היותר, תוכלו למצוא קצה חוט בכתבה נושנה ב"ידיעות אחרונות", בה ניסה יגאל סרנה לפענח את חידת חייה ומותה של ג'ני מיי ובכתבה נוספת שהיא מעין מקדם מכירות לסדרה, שפורסמה בשבוע שעבר. גם אחרי שתקראו אותה הכול יישאר אפוף במסתורין.
- רוצים לקרוא עוד על טלוויזיה? היכנסו לפייסבוק שלנו
אם אתם עומדים לצפות בתחקיר מקפיא דם, טוב יותר מכל עלילה בלשית דמיונית, תכתבו בבקשה לרשות השידור ותבקשו שידור חוזר. בשלושה פרקים ינסו ירין קימור ודורית סטריק לפרום את פקעת החוטים הסבוכים שהותירה אחריה ג'ני מיי, "האישה שידעה יותר מדי", כפי שהיא קרויה בצדק בכותרת למיזם הדוקומנטרי המעולה הזה.
היא הייתה תיירת בת 54 מארצות-הברית שהגיעה לתל-אביב. אישה נמוכת קומה ומרשימה בשריריותה הבולטת, פעילה למען זכויות בעלי חיים שעזרה למגיני הדולפינים בזמן שניסו להעביר אותם מהדולפינריום ללונה-פארק, דבר שהיה גורם להם לחץ פיזי בלתי מתון. היא התיידדה עם בני שלזינגר ודן אלמגור, שהיו אז ראשי המחאה נגד הפגיעה המתוכננת בדולפינים, אבל גם הם – כמו רבים מוותיקי זרועות הביטחון החשאיות המתראיינים כאן – לא הכירו את כל הסיפור.
חיים כפולים
על פי מה שהתחוור בפרק הראשון, ג'ני מיי הייתה סוכנת חשאית בשרותם של כמה וכמה גורמים מדיניים ומסחריים. בנוסף, הדריכה לוחמים קשוחים בטכניקות הרג מתוחכמות. אם כל זה לא מספיק, כנראה הייתה גם אחת מן המומחיות המובילות בעולם לאימון דולפינים לצרכים צבאיים. בשלב מסוים של חייה, כך נדמה, זנחה את הרעיון להפוך את היונקים החביבים הללו לפצצות והחלה להגן עליהם מפני מי שניסה לנצל אותם כלכלית.
כל העבר המפואר הזה, וכל החיים המסתוריים הללו, נקטעו באחת כשגופתה של מיי נמצאה בשירותים בחוף המערבי בתל-אביב כשהיא תלויה מחגורה בגובה נמוך מאוד, כזה שמעורר מיד חשד שמא אין זו התאבדות אלא רצח. כאן מתחיל הפרק הראשון, שחשף שורה של תמיהות, כשלים והתנהלויות שקריות וגם מסתוריות במכון הפתולוגי ובמשטרה. כשפרופסור היס טוען למצלמה בלהט שלא השתתף בנתיחה של הגופה, ואחר כך הוא נראה בקלטת הנתיחה, יש כאן זהב דוקומנטרי.
לזכותם של היוצרים צריך לומר שהם לא מאוהבים בזהב ולא מסונוורים ממנו אלא ממשיכים, עקב בצד אגודל, שחזור בצד עדות לפרום ולפענח באופן מרשים, קצבי ויסודי שישאיר אתכם פעורי פה ומלאי התפעלות מהמקצוענות העילאית של העבודה.
מדוע השתתף ראש הCIA בטקס ההשכבה של ג'ני מיי? כיצד אירע שבכליה נמצאו מספרי טלפון פרטיים של שר הביטחון, ראש הממשלה וראשי ביון ממספר מדינות? מי רצה שתמות, מי עמד להרוויח מסתימת פיה לנצח? על כל השאלות הללו יענו היוצרים בשני הפרקים הבאים. לטובתכם, אל תחמיצו. מעיון בלוחות השידורים של הערוצים השונים בשבועיים הקרובים, ברור לי שלא תוכלו למצוא משהו טוב ומרתק מזה.
תמיד נעים לחזור ולשבח את מחלקת התעודה של הערוץ הראשון, ותמיד עצוב להיווכח שהיא משדרת למספר קטן כל כך של צופים. בראשותו של איתי לנדסברג, המחלקה הזו מייצרת סרטים חדים, מצוינים, רציניים וראויים לצפייה, כיוון שתמיד היא מסתמכת על כך שהצופים הם יצורים אינטליגנטיים שמגיעה להם הטוב ביותר שרוממה יכולה להציע. סרטם של קימור וסטריק הוא רק אילוסטרציה אחת להיקף ולעומק, לרצינות ולמקצוענות של המחלקה הזאת.
