מה רע שנדע מראש שהשופט שמאלן?

הצביעות הפכה זה מכבר לסימן ההיכר של כל אלה הקוראים בשם הדמוקרטיה לשווא. הם הרי לא באמת חושבים שאם יתוקן החוק באופן שייאפשר לשופט בית המשפט העליון, אשר גרוניס, להתמנות לתפקיד נשיא בבית המשפט שבו הוא מכהן, ירעדו אמות הסיפים ומדינת ישראל תהפוך למעין מדינה טוטליטארית.

מדוע באמת זהבה גלאון מרימה קול זעקה של קוזאק נגזל? האם שכחה שהיוזמה לתיקון החוק, שעכשיו מבקשים להחזירו לקדמותו, נולדה בימיו של אהוד אולמרט כראש הממשלה? בוודאי שהיא זוכרת. אז מדוע היא כה מתרגשת מהתיקון בחוק שבא להחזיר עטרה ליושנה? היא הרי גם זוכרת, ללא ספק, שדורית ביניש, מי שעכשיו "נזכרה" שצריך שופט "מזרחי" בערכאה העליונה, כפתה על נשיא בית הדין הארצי לעבודה, סטיב אדלר, לפרוש טרם זמנו כדי שחברתה, נילי ארד, תוכל להתמנות לנשיאה במקומו. מדוע אז לא היה איכפת לה? האם היא בונה על זכרונו הקצר של הציבור?

עוד בערוץ הדעות :

כבוד השופטת, התפטרתי ואני חוזר לדנמרק / ד"ר יגאל האס

הדרך מנבי סאלח לבלארוס / חן משגב

אנשי מחנה השמאל, שהולך ונעלם בקלפי, אלה הזועקים חמס על אובדן ההגמוניה שלהם בציבור הישראלי, בעיקר בקורסי הקצינים של צה"ל, מבקשים ליצור רוב מהומה על לא מאומה. האם לא ברור שהיוזמה לכפות על לשכת עורכי הדין בישראל למנות כאחד מנציגיה בוועדה לבחירת שופטים את מי שנבחר לראשה היא יוזמה נכונה וראויה? האם דורית ביניש לא יושבת בוועדה הזו מתוקף תפקידה כנשיאה? והאם שר המשפטים לא יושב באותה ועדה בתוקף תפקידו? אז מה הזעקה הגדולה שקמה?

מה רע באג'נדה ימנית?

האם מישהו ביקש לשנות את הרכבה של הוועדה, שבמשך עשרות שנים התנהלה כמו גילדה מאחורי מסכי שתיקה, כשהשיטה המקובלת בה היא שיטת "חבר מביא חבר", מה שמנע פלורליזם מבורך ושיקוף כל קשת הדעות בחברה הישראלית? כלום שכחנו שכאשר ביקשה ציפי ליבני, אז שרת המשפטים, לקדם את מינויה של פרופ' רות גביזון לבית המשפט העליון, דחה אהרן ברק על הסף את הרעיון בתירוץ מפוקפק למדי? האם אתם זוכרים שברק הסביר בשעתו שגביזון פסולה כי "יש לה אג'נדה"?

אז למה באמת כה חשוב לאנשי השמאל להגן על שיטות נלוזות, בזויות, שתרמו לא מעט לפיחות בכבודו של בית המשפט העליון בעיני הציבור?

ד"ר חיים משגב, מרצה למשפט במכללה האקדמית נתניה

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il