המהפך של טנצר מ"שמש" - כך הוא השיל 65 קילו
במשקל שיא של 171 קילו וכשהוא מזוהה ביותר עם דמותו של טנצר גדול הממדים מ"שמש", החליט השחקן גדי רבינוביץ' לזכות בחייו בחזרה באמצעות ניתוח. בראיון הוא מספר על אכילה ללא הכרה, על חוסר ביטחון ועל הקאמבק המתוכנן
יש שחקנים שהופכים מזוהים כל כך עם דמות מסוימת שגילמו, עד שלוקח להם שנים רבות להתנער מהדימוי שדבק בהם, אם בכלל. בשנים האחרונות הופיע השחקן גדי רבינוביץ' בסדרות טלוויזיה כמו "הפיג'מות" ו"השיר שלנו", ועיבודים קלאסיים בקאמרי כמו "חלום ליל קיץ" ו"כטוב בעיניכם", אבל מאז שהסתיימו שידורי הסדרה "שמש" הוא ביקש בעיקר להיפרד מהזיהוי המוחלט עם דמותו של טנצר.
"אני הפוך ממנו בחיים", הוא אומר, "וכל השנים רציתי שכבר לא יזהו אותי עם הדמות הזו". מהבחינה החיצונית לפחות עשה רבינוביץ' בשנה וחודשיים האחרונים צעד ענק בכיוון: ממשקל שיא של 171 קילו, הוא עבר דרך ארוכה למטה, פחות 65 קילוגרם, כדי להרוויח מחדש את חייו ולחזור לעשייה אינטנסיבית בתחום.
"אולי לא אשתחרר מהדמות בחיים", אומר רבינוביץ', "אבל לפחות 'טנצר השמן' אני כבר לא אהיה. השינוי ניכר".
- כל הכתבות בנושא דיאטה
- בערוץ הבריאות ב-ynet
ירדו בגדול - עוד סיפורי הרזיה מדהימים:
- אמילי רזתה 86 קילו בלי ניתוח - מה הסוד שלה?
- איך סיגל הצליחה להשיל 45 ק"ג תוך 9 חודשים?
- "הייתי מכור לפחמימות"; איך רזה יניב 43 קילו?
"ראיתי מהצד את הלוויה של עצמי"
רבינוביץ' מעיד על עצמו כמי שתמיד סבל מנטייה להשמנה, אך ניהל אורח חיים בריא יותר: "כנער עסקתי בכדורגל ובכדורסל, וכך גם בחיי הבוגרים", הוא מספר, "עד שהחלטתי שספורטאי גדול כבר לא יצא ממני, והלכתי ללמוד משחק בבית צבי. שם התחילה ההשמנה הגדולה שלי - הרבה שעות קפיטריה עשו את שלהן.
"התחלתי לתפוח, וזה היה כדור שלג שבו תמיד הבטחתי שאקח את עצמי בידיים. גם כשהתחלתי לשחק בקאמרי ובאו לקחת מידות שלי לפני כל הצגה, אמרתי למעצבת התלבושות בכל הצגה מחדש שלא כדאי למדוד אותי עכשיו, כי עד ההצגה אני הולך לרזות. בפועל השמנתי, עד שכבר לא תפסו את האמירות האלה ברצינות. עם השנים זה הפך לבדיחה, אבל אני המשכתי להאמין".
כמו רבים אחרים הסובלים מעודף משקל, מצא את עצמו רבינוביץ' נאבק בדיאטות יו-יו, מעלה ומשיל מעליו מאות קילוגרמים מצטברים. "באיזשהו שלב הרגשתי שאני הולך לדרך ללא מוצא", הוא אומר. "הגעתי ל-171 קילו. ראיתי את ה-200 מעבר לפינה, וידעתי שחייב להיות שינוי. בפן הבריאותי עוד לא הופיעו תמרורי אזהרה, אבל אלה דברים שבוודאי היו מגיעים".
נקודת מפנה נוספת הייתה כשהשתתף רבינוביץ' בלוויה בחיפה, "ושם בית הקברות הוא עליות וירידות. הרגשתי שאני לא סוחב. הסתכלתי מהצד על הלוויה של עצמי, וחשבתי איך יסחבו 171 קילו בעליות וירידות כאלה.
"גם בצד המקצועי אני בטוח שהמשקל הפריע. היה במאי שאף פעם לא לקח אותי לעבוד איתו, ואמר שצריכה להיות אמירה בהצגה שתצדיק להעמיד מישהו על הבמה שהוא שני מטר על שני מטר. אני בטוח שהשומן היה טייפ קאסט מגביל. היום אני מביים בני נוער, ומסתכל גם על הדברים האלה. אם מגיע ילד שמן, הוא לא יתאים לכל דבר. יש מגבלות בליהוק".
"ניתוח הוא כמו כיסא גלגלים לנכה"
בשלב הזה רבינוביץ' הפסיק להאמין להבטחות של עצמו. "ניסיתי לשכנע את עצמי ואת הסביבה שאעשה דיאטה ואתגבר על זה, אבל בתוכי לא האמנתי לעצמי. עייפתי מדיאטות ומכישלונות, והתסכולים הפכו גדולים עוד יותר".
מיואש מהמצב, החליט רבינוביץ' לעבור ניתוח טבעת לקיצור קיבה, אבל החששות הציפו אותו. "להוריד 80% מהקיבה נשמע לי מפחיד, ואז פגשתי חבר שעשה ניתוח שרוול. התחלתי לחשוב בכיוון, וגיליתי שההתערבות הכירורגית החיצונית דומה, אבל בפנים עושים דבר שיקל את החיים בעתיד, בניגוד לטבעת. אחרי תחקיר ארוך מאוד נפגשתי עם ד"ר אסנת רזיאל, ונשביתי בקסמיה".
רבינוביץ' מעיד על עצמו כמי שאמלל את הצוות עד הרגע שבו נכנס לניתוח. "הם הפכו למסכנים. בכל פגישה הייתי בטוח ונחוש, ובדרך הביתה כבר התחרטתי. ראיתי צילומים של ניתוחים ונכנסתי לפחד נורא. חבר הציע ללוות את השינוי שלי בסרט דוקומנטרי ובשלב כלשהו ויתרתי מחשש לעין הרע, אבל היום אני חושב שזו הייתה יכולה להיות אחלה קומדיה. עד הרגע האחרון שבו כבר הייתי עם האינפוזיה והחלוק והתחת בחוץ - רק חשבתי איך אני בורח משם".
בזמן שחלף מאז הניתוח, השיל כאמור רבינוביץ' 65 קילו. "היום אני שוקל 106 קילו, וזה נראה בסדר גמור יחסית לגובה שלי, 1.95 מטר. הסביבה היום מאוד מפרגנת, וכששומעים שאני רוצה לרדת עוד הם לא מבינים למה".
רבינוביץ' מתרעם כששואלים אותו אם הניתוח הוא בחירה בפתרון הקל: "ניתוח שרוול הוא כמו קביים לנכה או כיסא גלגלים, הוא כלי עזר מדהים להשמנה. אם הייתי מודע לו כמה שנים קודם, הייתי מרוויח בגדול. בחלק שמוציאים עם הקיבה נמצא ההורמון גרלין, הורמון שמשפיע על הרעב. ההורמון מפתח את עצמו שוב ככל שעובר הזמן, אבל הוא לא מתקרב לרמות שבהן היה לפני הניתוח, וזה דבר שמאוד עוזר בהתמודדות.
"אני מכיר הרבה שמנים, ורובם סובלים ומחפים על העניין הזה בניסיון להיות בדרנים. מעט מאוד מהם הם באמת עם ביטחון עצמי ולא אכפת להם מהשומן והיו רוצים להמשיך ככה את חייהם. הרוב חושבים מתי יצליחו לעשות את השינוי ולהיות רזה, והשרוול עונה כל החלומות שלך בתור שמן. אם יש לך גנים ונתונים שלא מאפשרים לך לרזות, זה ממש לא הפתרון הקל, אלא זה שעוזר לך בצורה הכי טובה. עדיין צריך משמעת עצמית, להתאמן ולהיות עם יד על הדופק".
גם ד"ר רזיאל עצמה, מנהלת המרכז לטיפול בהשמנת יתר, מקבוצת אסיא מדיקל באסותא מספרת כי "לקראת הניתוח הוא עבר הכנה וליווי צמוד על ידי צוות רב תחומי שכלל דיאטנית ופסיכולוגית. הצוות ליווה אותו גם לאחר הניתוח, מה שתרם לתהליך חלק של החלמה והסתגלות לחיים החדשים. הירידה במשקל לוותה בפעילות גופנית נמרצת, שתרמה משמעותית להצלחה. בשנה החולפת חזינו באדם לא רק שהשיל ממשקלו, אלא שזכה לתהליך של העצמה אישית וחיים חדשים".
החיים סבבו סביב האוכל
הסביבה עודדה את רבינוביץ' לחולל שינוי. "אשתי הכירה אותי כשמן", הוא מספר, "ואף פעם לא כיוונה לניתוח כי היא מכירה את הפחדים שלי, אבל תמיד דרבנה אותי לעשות דיאטה, כי הרגליים שלי נראו מפחיד והיא פחדה ממחלות נלוות. היא דאגה לי, ויש לי אישה שהיא הברכה הכי גדולה שיכולה להיות. היום היא מאושרת וטוענת שקיבלה בעל חדש.
"גם הילדים שמחים מאוד. כשהבת הגדולה שלי הייתה בגן, הבאתי אותה לגן יום אחד וילד אמר 'איזה תחת יש לאבא של שירה'. חשבתי כמה משפיל זה, והבנתי שיום אחד עוד אעשה משהו דרסטי. היום היא בת 14.5, ולמרות שאולי יכלו להשוויץ בי ברגעים אחרים, אני עדיין תוהה אם זה באמת אני בתמונות מהעבר. תמיד חשבתי שאולי הצלם תפס אותי בזווית לא טובה. ב'שמש' אני נראה כמו לווייתן קטן.
"החיים שלי סבבו סביב אוכל. דאגתי שאאבד את ההנאה הזו לאחר הניתוח - וכמה אהבות כבר יש לאדם בחיים? אבל אחרי הניתוח הבנתי שלא ויתרתי על כלום. להפך, היום אני נהנה הרבה יותר מאוכל וממסעדה טובה. קודם בלסתי בלי הכרה, מנה ראשונה ועיקרית קינוח, ואז גם את מה שהאישה והילדים לא סיימו מהצלחת. היום מהצד זה מגעיל אותי, אבל זו הייתה המציאות. קמתי בבוקר וחשבתי לאיזו מסעדה אלך היום".
היום רבינוביץ' מזמין מנה אחת במסעדה, ומתענג על כל ביס: "אתה לא יכול לאכול כמויות, ובמה שכן אוכלים צריך להשקיע מחשבה, כי לכאורה אפשר לנצח את השיטה אם אוכלים גלידות ללא הכרה, פיצוחים ועוגות ודברים שלא יושבים בקיבה הרבה זמן. אבל אז התהליך שלך יהיה הפוך. היום אני כבר לא גומר ארוחה מפוצץ ולא מצליח לישון בלילה. לפני הניתוח גם סבלתי נורא ממיגרנות ששיבשו לי את החיים לחלוטין, ומאז לא הייתה לי אפילו התקפה אחת".
ממציא את עצמו מחדש
כשחקן שאיבד חלק משמעותי מהזהות החיצונית שלו, רבינוביץ' דווקא מרוצה: "היום יש אנשים שלא מזהים אותי, או שניגשים ושואלים אם אני חולה. אנשים מסתכלים עליך אחרת, ואפילו בפגישות עסקיות הדיבור והביטחון שלי שונים ממה שהיו קודם. לפני כן הייתי ספון בתוכי, בקושי נכנס לכיסא ומוקף בשומנים. שידרתי דברים אחרים לגמרי.
"היום אני עובד יפה כדי לא להגיע למצב שבו אצטרך ניתוח פלסטי. אני עושה הרבה ספורט, מתאמן במשך השבוע במכון הכושר בחולון ובסופי שבוע עושה הליכות בים, לא משנה אם חום אימים בחוץ או חורף גשום.
"ממידה 70 במכנסיים ירדתי ל-48 או 46, וזה כיף גדול להיכנס לחנויות בגדים והכל שם עולה עליך. קודם לא נכנסתי גם למידות הגדולות, והיום בחולצות אני במידה הכי פופולרית שנחטפת ישר".
רבינוביץ' לוקח את השינוי הדרמטי שעשה צעד אחד נוסף. "עזבתי את הסוכנת שלי ולקחתי מעין פסק זמן מהענף, מלבד הדברים השוטפים, כדי להמציא את עצמי מחדש. בסופו של דבר הגעתי לסוכנות ADD שעובדת איתי כדי שאקבל תפקידים חדשים שמתאימים לי. אני רוצה לחזור לתיאטרון, נושא איתי רוח חדשה ומחכה לחזור לעשייה".
- רזיתם ואתם מרגישים נהדר? ספרו לנו איך עשיתם את זה