צפי: כך נראה המוח שלך בזמן אורגזמה
מה אנחנו יודעים על האורגזמה הנשית? שנים של שיח בלתי נפסק אודות הסוד הגדול טרם ענה על השאלה החשובה מכול: איזו פונקציה ממלאת האורגזמה הנשית, אם בכלל. בינתיים הצליחו חוקרים להראות אלו אזורים במוח פעילים במיוחד בעת ההגעה לאורגזמה הנשית, כשהמטרה היא לעזור לנשים שלא חוות אורגזמה להגיע סוף סוף לעבר יעד התענוגות הנחשק
אין תעלומה גדולה, סקסית ומרתקת יותר מהאורגזמה הנשית. כבר שנים שהיא מדירה שינה מעיניהם של המדענים, ומה לא נכתב עליה? אין ספק שעבור נשים, הפסיכולוגיה של ההנאה המינית נותרה חידה קשה ומורכבת יותר לפיצוח מהאורגזמה הגברית. בעוד שהאחרונה אינה נתפסת כתעלומה גדולה, והפונקציה הביולוגית שהיא ממלאת קשורה כמובן לשפיכה ופיזור הזירעונים למטרות רבייה ושימור הגנים לדורות הבאים, הרי שהאורגזמה הנשית נותרה מסתורית. אחרי הכול, נשים לא זקוקות לאורגזמה כדי להיכנס להיריון. אז מדוע היא בכל זאת קיימת?
עוד על אורגזמה בערוץ יחסים:
רוצות אורגזמה? תלמדו מסבתא שלי
אורגזמה זו המתנה המושלמת. קחי לך אחת
היא מעולם לא חוותה אורגזמה. בשום מצב
אורגזמה נרתיקית לכל אישה? בימות המשיח
בואו לדבר על אורגזמות גם בפייסבוק שלנו
למה נשים חוות אורגזמה?
יריית הפתיחה הרשמית נורתה על ידי מדענים כמו אלפרד קינסי, ביולוג אמריקאי שהקים את מרכז קינסי למחקר בנושא סקס, מגדר ורבייה. קינסי הניח את אבני היסוד לכל תחום לימודי הסקסולוגיה המודרנית, ופתח את הצוהר לשיח מדעי שלם שכלל צילומים, הקלטות, ראיונות, מדידות ומצגות – שכל כולם ניסיון למצוא הסבר מדעי לפונקציה אותה ממלאת האורגזמה האנושית בכלל והאורגזמה הנשית בפרט.
תיאורטיקנים מהאסכולה הדרוויניסטית הניחו שהאורגזמה הנשית עוזרת לנשים להישאר זמן רב יותר במצב של שכיבה, כדי להחזיק את הזירעונים בפנים ולהגביר את הסיכויים להרות. חוקרים אחרים טענו שהאורגזמה הנשית אמורה להעצים את החיבור בין שני אוהבים, לחזק את האינטימיות ולעזור לנשים לבחור טוב יותר את הגבר המתאים ביותר לתהליך ההפריה.
החוקרים תרונוויל וגנגסטד (Thornhill and Gangestad), ניסו לחקור את הטענה לפיה אם האורגזמה הנשית בוררת את הפרטנרים מתוך מטרה להבטיח גנים טובים יותר לצאצאים העתידיים, הרי שנשים אמורות לדווח על יותר אורגזמות עם גברים שנחשבים סימטריים מבחינה חיצונית. כלומר – חתיכים.
הם לקחו 86 זוגות הטרוסקסואליים, כשהגיל הממוצע של הנבדקים עמד על 22 שנים. כל נחקר ענה באופן אישי על שאלון בנוגע לניסיון המיני והעדפותיו המיניות כמו גם החיצוניות. כל הנחקרים צולמו ותמונותיהם נותחו במחשב. המחקר אשש את ההנחה שאכן, נשים שבחרו פרטנרים שנחשבים סימטריים מבחינה חיצונית, דיווחו על דחיפות גבוהה יותר באורגזמות שחוו.
מחקר נוסף שנערך בתחום, נעשה בשנת 2006 על ידי שני ביולוגים בריטיים, רובין בייקר ומארק בליס, שניסו לבדוק האם מאחר ואישה לא מגיעה לאורגזמה בכל מגע מיני, ישנה העדפה לא מודעת בנוגע לזרעונים מסוימים על פני אחרים. הם ביקשו ממתנדבים למדוד כמה זמן לוקח להם להגיע לאורגזמה, וגילו שכשאישה מגיעה לאורגזמה בכל זמן שבין דקה ל-45 דקות, היא מחזיקה בגופה באופן ניכר יותר זירעונים מאשר בסקס נטול אורגזמה. הנחתם הייתה ששרירים שמתכווצים בזמן האורגזמה הנשית, מושכים את הזרע מהואגינה אל צוואר הרחם, ושמים את הזירעונים בפוזיציה טובה יותר להגיע אל הביצית, ובסופו של דבר לעזור בהפרייתה.
קנאת פין או מיניות בכל מקום
בניגוד למחקרים הללו קיימת אסכולה שטוענת שאין פונקציה אמיתית לאורגזמה הנשית, ולא רק זה – מדענים טוענים שהאורגזמה הנשית התפתחה בצורה אבולוציונית כניסיון לחקות את הגבר. פרספקטיבה זאת מזכירה את תיאורית ההעדר הפרוידיאנית, לפיה נשים מקנאות בגבר על כך שאינן נושאות איבר מין זכרי.
אסכולה זו משמרת את היחס הפטריארכאלי כלפי נשים, שכן היא ממשיכה את מסורת "קנאת הפין" הנשית, וההעדר/החוסר הנשי מול השלם שהוא הפאלוס הזכרי. הפמיניסטית אירגארי אמרה פעם שהיא מקבלת את טענתו של פרויד לפיה לאישה אין איבר מין אחד, אבל תשובתה אליו הייתה שלאישה יש איברי מין כמעט בכל מקום. כלומר – היכולת של אישה להתגרות מינית גדולה משל הגבר, למרות שהורגלנו לחשוב הפוך.
נו נו, לא סתם מדברים על כך שהאורגזמה הנשית ארוכה מהזכרית, ושנשים מסוגלות להגיע למספר אורגזמות רב יותר פר משגל. בספרה, "פסיכולוגיה של המינים", טוענת רות גולדברג שנשים רבות עדיין חוות קשיים בהגעה לאורגזמה, ובעוד שבעבר הן כונו במילת הלעג "פריג'דיות", הרי שהיום נשים החוות בעיות בתפקוד המיני מכונות "פרה-אורגזמיות". פסיכולוגים נוטים לקשור את הסיבות לכך בקשרים קודמים, כמו גם בגורמים בין אישיים כמו תקשורת לקוייה עם בן הזוג.
למעשה, ישנה טענה לפיה ב-97% מהמקרים מדובר בקשר פסיכולוגי חד משמעי, שמהווה את הסיבה העיקרית להיעדר הסיפוק המיני בקרב נשים שדיווחו על כך שהן לא מצליחות להגיע לאורגזמה.
האורגזמה הנשית והמוח האנושי
בכתבה שפורסמה השבוע ב"The-Guardian" נמסר שמדענים הצליחו לייצר את הסרט הראשון שמראה כיצד האורגזמה הנשית משפיעה על תאי המוח השונים. מדובר באנימציה ממוחשבת שיוצרה כחלק ממחקרו של פרופסור בארי קומיסארוק, מאוניברסיטת רוטגרס שבניו ג'רסי. מטרת המחקר הייתה לבדוק אילו אזורים במוח פעילים בעת קבלת האורגזמה.
כל מי שחווה כבר סקירת MRI יודע שזה לא המקום הכי רומנטי או מגרה מינית שקיים, בלשון המעטה, וקשה מאד לקשר אותו להנאה מינית מכל סוג שהוא. הוא קְלָאוּסְטְרוֹפוֹבִּי, חשוך ורועש. קייט סוקל החליטה להשתתף בניסוי, ועשתה זאת תוך ליוויה הצמוד של נן ווייז, סטודנטית לרפואה ומטפלת מינית, שהדריכה אותה בימים שלפני הניסוי. סוקל התנדבה בעצם להגיע לסיפוק מיני בתנאי מעבדה – כלומר בזמן שהיא מחוברת לסורק MRI שמצלם את תנודות המוח שלה תוך כדי הגירוי, בזמן הגירוי ועד לאורגזמה המיוחלת.
בריאיון עמה סיפרה סוקל ל-The-Guardian על חששותיה פן לא תצליח לספק את המצופה ממנה. בעידודה של נן ווייז, החליטה להתחיל לתרגל אוננות עצמית מדי יום, מתוך מטרה להגיע לריכוז מקסימאלי בעת המחקר, ריכוז שיאפשר לה להגיע לאורגזמה המיוחלת חרף תנאי המעבדה הנוקשים.
כדי להתרגל לרעש שקיים במתקן ה-MRI, החליטה סוקל להדביק על עצמה שרשרת עם פעמון, שמזכירה מאד קולרים של חתולים. המטרה הייתה ללמוד להתרגל לרעש ולהתעלם ממנו כליל בזמן הגירוי המיני.
בסופו של דבר הצליחה סוקל להגיע לאורגזמה בתנאי מעבדה. פרופסור קומיסארוק שהיה מרוצה מהתוצאות, אמר שאם נצליח לשלוט באזורים הפעילים במוח בעת הגירוי המיני, נוכל לעזור לאלו שלא מצליחים להגיע או לחוות גירוי מיני – דרך הפעלתם.
ניסוי זה הוא אבן דרך בהפיכת האורגזמה הנשית מסוד קסום או תעלומה, לעובדה מוגמרת בשטח שניתן ורצוי להמשיך ללמוד ולחקור, קודם כל מתוך רצון לעודד נשים להיות קשובות למיניות שלהן ולידיעה שהן מסוגלות להגיע לסיפוק מיני אם רק יחקרו את גופן טוב יותר.
לפנייה לכתב/ת 
