מדעי הדיפלומטיה
אנו מכירים את חוסר ההסכמות בין ישראל לבריטניה, למשל ההתנחלויות והחוקים החדשים, אך לא תמיד ידענו לעבוד יחד למען מטרות משותפות. כנס מדעי הוא הזדמנות מצוינת
אוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע תארח השבוע את אחד האירועים המשמעותיים שהייתי מעורב בהם מאז הגעתי לישראל בתור שגריר בריטניה: כנס בריטי-ישראלי בנושא רפואה רגנרטיבית. 60 אנשי אקדמיה מובילים יגיעו לישראל מבריטניה ויצטרפו לכ-200 עמיתיהם הישראלים. בכנס תושק תכנית לשיתוף פעולה בן חמש שנים בין בריטניה לבין ישראל.
כאשר מוניתי לתפקידי הנוכחי, אמרתי שאני רוצה להבטיח כי היחסים בין בריטניה לישראל יהיו מבוססים על יותר מחוסר הסכמה. אנו מכירים את חוסר ההסכמות היטב - בנושא ההתנחלויות, לדוגמה, ולאחרונה גם בחקיקה שהגיעה לכנסת. תמיד ידענו להתווכח היטב. אולם, לא תמיד ידענו לעבוד ביחד בתחומים ששתי המדינות מצטיינות בהם, בתחומים בהם אנו חולמים על מטרות משותפות, היכן שעבודה יחדיו יכולה לשאת יותר פרי מאשר עבודה בנפרד. אחד התחומים הללו הוא מדע.
עוד בערוץ הדעות :
לייק לפקידי האוצר במשבר המתמחים / שלמה אנגל
מזרחים לעליון - תיקון הכרחי לאי-שוויון / מירב אלוש לברון ויפעת ביטון
בריטניה וישראל הן שותפות טבעיות בנושא מדעים. כפי שוויליאם הייג, שר החוץ הבריטי, אמר בביקורו האחרון בישראל, שתי המדינות הן מעצמות מדעיות. לשתי המדינות מספר לא מבוטל של זוכי פרס נובל. ושתי המדינות בולטות בהיקף המעבדות והאוניברסיטאות המובילות בעולם - ארבע מתוך עשר האוניברסיטאות הטובות בעולם נמצאות בבריטניה. אנו קרובים גיאוגרפית, מדעני שתי המדינות דוברים אנגלית, ויש ביניהם כבוד הדדי. אף על פי כן, מידת שיתוף הפעולה נמוכה ביחס לפוטנציאל הרב.
כפועל יוצא מכך אנו משיקים את יוזמתBIRAX (Britain Israel Research Academic Exchange) בתחום הרפואה הרגנרטיבית. רפואה רגנרטיבית היא חוד החנית של המחקר הרפואי, וזהו תחום בו גם ישראל וגם בריטניה מוכרות כמובילות עולמיות. בפשטות, במקום לסייע לגוף להתמודד עם בעיות של רקמות פגומות באמצעים המסורתיים המוכרים כגון תרופות, השתלת ואביזרים רפואיים, המטרה היא לרפא את הגוף באמצעות חידוש הרקמות והחזרתן לתפקוד. היא עושה שימוש במגוון גישות הכוללות טיפול בתאי גזע, הנדסת רקמות, תרפיה גנטית והנדסה ביו-רפואית. כל אלה מגלמים פוטנציאל עצום עבור טיפולים עתידיים החל מהתקפי לב דרך סוכרת ועד לעיוורון.
זה עשוי להיראות כמו תחום משונה עבור דיפלומט להשקיע בו את מאמציו, אך אני רואה בזה יסוד משמעותי במשימה שלי ודרך נוספת בה אני יכול להשפיע בצורה ממשית בתקופה שאני נמצא כאן. המטרה שלנו בחמש השנים הבאות היא לגייס 10 מיליון ליש"ט כדי לקדם 15 מחקרים משותפים בין בריטניה וישראל ברפואה רגנרטיבית. היוזמה נתמכת על ידי שתי הממשלות והפרויקטים ייבחרו על-ידי פאנל מומחים ויאושרו על-ידי "מועצת מדעי החיים הבריטית-ישראלית": קבוצה של 19 מדענים מובילים משתי המדינות, בהם ארבעה זוכי פרס נובל ושלושה חברים בבית הלורדים הבריטי שהתכנסו לראשונה בינואר השנה בירושלים.
במשך זמן רב מדי, המוסדות האקדמיים הבריטים סבלו מתדמית שלילית בישראל - תוצאה של טענות שגויות אודות חרמות רחבים נגד ישראל. המציאות שונה בתכלית ויש התלהבות אמיתית לפרויקטים ולמחקרים משותפים בין האוניברסיטאות שלנו. 60 מומחים בתחום הרפואה הרגנרטיבית מגיעים לישראל כדי ליצור הזדמנויות לשיתוף פעולה עם עמיתיהם הישראלים, ותקוותי היא שהוועידה תוביל לפריחה של שיתופי פעולה בין מדענים בריטים וישראלים ותעורר מחקרים פורצי דרך. בעתיד, במידה שהיוזמה תצלח, יהיו מיליוני חולים שיוכלו להפיק תועלת מהמאמץ הבריטי ישראלי המשותף.
מת'יו גולד, שגריר בריטניה בישראל
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il
לפנייה לכתב/ת 
