בגדו בכם ונדבקתם במחלת מין? דרשו פיצויים
אחוז גדול מהבגידות מתגלה עקב הדבקות במחלות המועברות במגע מיני. האם הדבקות במחלה מהווה תנאי מספק לגירושים וכיצד ניתן לתבוע את בן הזוג המדביק? עו"ד עינבר לב עם האפשרויות השונות העומדות בפני הנדבקים
עוד על בגידות בערוץ יחסים:
האם את יוצאת עם בוגד פוטנציאלי?
מה עלולים להפסיד במקרה של בגידה?
נואפים בטוקיו ובטוגו: גיאוגרפיה של בגידות
מדברים על בגידות גם בפייסבוק שלנו
אחוז גדול מהבגידות מתגלה עקב הדבקות במחלות המועברות במגע מיני, לעיתים מחלות כרוניות וקשות כמו צהבת ואיידס. בחלק מהמקרים נדבקים גם ילדי בני הזוג, והנזקים מהבגידה הופכים טראגיים עוד יותר.
הדרך מגילוי המחלה ועד למיצוי הדין עם בן או בת הזוג המדביקים – לא תמיד פשוטה. עד לאחרונה, החוק הישראלי לא התיר לבני זוג נשואים לנהל תביעות נזיקין אחד נגד רעהו, אך עם השינוי בחוק, ניתן כיום לתבוע את בן או בת הזוג על נזקים מוחשיים, וביניהם הידבקות במחלת מין.
נדבקה בצהבת וחשפה בגידה של בעלה
א', אישה נאמנה לבעלה, חשה חולשה מתמשכת, חום נמוך, חוסר תיאבון, בחילות וכאבי בטן. לאחר שהתסמינים לא חלפו ואף החמירו פנתה א' לרופא המשפחה שלה, ששלח אותה לבדיקות דם דחופות, אשר העלו, לתדהמתה, כי לקתה בצהבת מסוג C.
רופא המשפחה הסביר ל-א' שצהבת מזן C היא מחלה כרונית מידבקת ומסוכנת, מחלה הניתנת לטיפול, אם כי לא תמיד לריפוי מוחלט, ואשר מועברת במספר דרכים ידועות, וביניהן: טיפול רפואי בכלים מזוהמים, הזרקת סמים במזרק מזוהם, תרומת דם נגועה, פצע פתוח שבא במגע עם דם או הפרשות של נשא, או יחסי מין עם נשא המחלה.
א', עקרת בית סולידית, שמעולם לא נסעה לחו"ל, לא נטלה סמים, ולא עברה בשנים האחרונות טיפולים כירורגיים, נדהמה מהאפשרות שבעלה, וייתכן שגם ילדיה, נדבקו בגללה במחלה כרונית, מידבקת וקטלנית. לאחר בדיקות מקיפות שעברו בני המשפחה, התברר שהילדים אמנם לא נדבקו במחלה, אך הבעל הוא נשא פעיל שלה. בעימות בין בני הזוג, סירב הבעל להודות כי בגד באשתו, האשים אותה בבגידה ובהדבקתו, ואף איים עליה בתביעה. היחסים בין בני הזוג עלו על שרטון.
לאחר שהאישה הפעילה בלש פרטי, היא הצליחה להגיע לראיות אשר הצביעו באופן שאינו משתמע לשתי פנים, שבעלה ניהל מספר רומנים מאחורי גבה, ובין היתר, גם נהג ללכת לזונות, ולקיים עימן יחסי מין לא מוגנים. ראיות אלה הספיקו לדיינים בבית הדין הרבני לחייב את הבעל במתן גט, ובתשלום דמי כתובתה.
קודם תתגרשו, אחר כך תתבעו
לצערי קיימים נשואים לא מעטים הלוקים במחלות מין המועברות להם מהפרטנרים שלהם. חלק ממחלות המין קלות ומאד נפוצות, אך חלקן כרוניות, ועלולות לגרום לסבל רב, עקרות ואף למוות. השאלה המעסיקה רבים מבני הזוג הנשואים שגילו יום אחד כי נדבקו במחלת מין, היא האם הפרטנר שהדביק אותם, ביודעין או שלא ביודעין, יכול לפצותם על פי חוק – ואם כן כיצד?
ובכן, בתי המשפט בישראל קבעו זה מכבר, שלא תותר לבני זוג להגיש זה נגד זו תביעה נזיקית, אלא לאחר גירושים או התרת הנישואים בין הצדדים. ניתן להגיש תביעה נזיקית נגד בן או בת הזוג גם כאשר בני הזוג עדיין לא גרושים רשמית, אך כן נמצאים כבר בהליכים. מעבר לכך, בתי המשפט למשפחה התירו תביעות לפיצויים בין בני זוג רק במקרה בו הם כבר מנהלים בינם לבין עצמם הליכים רכושיים נוספים, אגב פרידתם. על כן תביעה נזיקית נגד בני זוג לא תתאפשר רק בשל הנזקים שנגרמו בעקבות ההידבקות במחלת המין.
כאשר מדובר בהדבקה במחלת מין כמו איידס לדוגמה, בן הזוג הנפגע יכול להתלונן על הפרשה למשטרה, וזו תפתח במקרה הצורך בחקירה פלילית שבסופה, ובכפוף להכרעת הפרקליטות, עשוי בן הזוג הפוגע לעמוד בפני הליך פלילי, בלי קשר לעובדת היותו נשוי לבן הזוג שנפגע. בחקירת המקרה יוברר אם בן הזוג היה מודע לנשאותו, האם נהג ברשלנות בהפצת המחלה, והאם יש מקום להעמידו לדין על סיכון בריאות הציבור.
החוק הפלילי מאפשר לדון אדם שהפיץ מחלה מדבקת ומסוכנת ברשלנות, לעונש מאסר של עד שלוש שנים, ומי שעשה זאת במזיד – עלול לבלות בכלא עד שבע שנים. כמו כן, קיים אינטרס ציבורי למצות את הדין עם בן הזוג הפוגע, על מנת להפסיק את הפצת המחלה המידבקת, ולהרתיע אחרים מלנהוג בצורה דומה. כיצד ניתן להוכיח כי הפרטנר הוא הגורם למחלה, ולא פעולות התובע או התובעת?
במידה וההליך מתנהל במישור האזרחי, הרי שעל הנפגע מוטלת החובה להוכיח את טענותיו. רמת ההוכחה הנדרשת בהליך אזרחי היא נמוכה לעומת המישור הפלילי, והיא מושתתת על מאזן ההסתברויות. די לתובע להוכיח כי העילה לתביעתו מתקיימת, ונטל הוכחת החפות תועבר לנתבע.
כך, למשל, במידה ותידון תביעה נזיקית שתגיש אישה נגד בעלה לשעבר בגין הדבקה במחלת מין, הרי שהאישה תוכל להציג את תיקה הרפואי ולהוכיח כי בטרם נישואיה לא הייתה חולה, ורק עם נישואיה נדבקה במחלה. או אז, יצטרך הבעל להוכיח כי לא הוא זה שהדביק את אשתו במחלה.
במידה וההליך מתנהל במישור הפלילי, כאשר המדינה היא המאשימה, הרי שכאן נדרשות ראיות מוצקות הרבה יותר, ורמת ההוכחה הנדרשת היא מעל לספק סביר, אשר בהיעדרו יכול בן הזוג הפוגע לצאת זכאי מחוסר ראיות. אם כתוצאה ממחלתו של הפרטנר נפגעו גם יתר בני המשפחה – האם גם להם יש זכויות לתבוע? ובכן, על פי חוק הכשרות והאפוטרופסות, שני ההורים אפוטרופסיים על ילדיהם, ומכאן שהם אחראים לשלומם הגופני והנפשי. מכוח מעמדם זה רשאים הם להגיש תביעות, גם נזיקיות – בשמם של הילדים.
ניתן להגיש תביעת נזיקין גם כנגד אחד ההורים, אשר גורם סבל או נזק לקטינים ופוגע בהתפתחותם. לשם כך, נדרש כמובן להוכיח נזק כאחד ממרכיבי התביעה, וכן קשר סיבתי בין מעשהו או מחדלו של ההורה - לנזק שנגרם לילד. במישור הפלילי, המדינה היא התובעת את נזקיהם של הנפגעים, והיא המנהלת את ההליכים במקום נפגעי העבירה.
איידס כן, הרפס לא
האם הידבקות במחלת מין יכולה להוות עילה לגירושין ברבני? ככלל, הדבקות במחלת מין עשויה בהחלט להוות עילה לכפיית גט, אף על פי שבתי הדין עורכים אבחנה בין מחלות ומומים השונים. כך, למשל, הימצאות של נוגדנים להרפס גניטלי לא יוכרו כעילה המצדיקה גט, בעוד איידס הוכר לא אחת כמחלה המצדיקה כפייה בגירושים.
בקליפורניה תבעה אישה את בן זוגה לשעבר בנזיקין, בטענה שהדביק אותה במחלת מין. טענתה הייתה שלפני שנישאו זה לזו, ואף במהלך נישואיהם, קיים הבעל יחסי מין עם מספר רב של גברים, נדבק באיידס, והדביק אף אותה. הבעל הכחיש את טענותיה של אשתו, וטען מנגד שהאישה היא זו אשר הדביקה אותו באיידס.
לצורך הוכחת טיעוניה ביקשה האישה צווים שונים שיש בהם כדי לחשוף את התנהלותו המינית של הבעל, חשיפת תיקיו הרפואיים ועוד. בית המשפט נענה לבקשתה באופן חלקי בלבד, ובתוך כך חייב את הבעל לחשוף את נטייתו המינית.
בישראל, אולי בשל הזמן המועט שחלף מאז השתנה חוק הנזיקין בין בני זוג, לא ניתן עדיין פסק דין שחייב בעל או אישה נשואים לפצות את בני זוגם בשל הדבקתם במחלת מין. עם זאת, לאור התפתחות התביעות הנזיקיות בתחום המשפחה, ובהתקיים הנסיבות המתאימות – לא מן הנמנע כי תקום תביעה מעין זו. בבתי הדין הרבניים, המייחסים משקל רב לבגידה של בן או בת הזוג, רואים בהדבקות במחלת מין ראייה כבדת משקל, המשנה פעמים רבות את מאזן חלוקת הרכוש בין בני הזוג, תוך חיוב הכתובה, או שלילתה.
במישור הפלילי, הגיעו לבתי המשפט בישראל מספר אישומים שנגעו בהדבקה ובהפצת מחלות מסוכנות (וביניהן איידס), שלא בין בני זוג נשואים. בתי המשפט בחנו את הנסיבות, בחנו את העדויות של הצדדים ואף כלאו נאשמים שנמצא כי הפיצו את המחלה ביודעין, ולעיתים אף במזיד.
- עו"ד עינבר לב
עוסקת רבות בדיני משפחה, גירושין, כתיבת צוואות, מאבקי ירושה ועיזבונות.