מדריך לקראת הבחירות: מי נגד מי במצרים?
בשבוע הבא תצא מצרים למסע ארוך שבסיומו יהיו לה פרלמנט, חוקה ונשיא חדש שנבחר דמוקרטית. אך שאיפות לחוד ומציאות לחוד: במצרים רק הולך ומתלהט הקרב בין האחים המוסלמים למועצה הצבאית העליונה על הבסיס החוקתי לבחירות, וזה לבדו מעמיד את כל ההליך בספק. סקרים: 51% עדיין "צפים"
על סף מהפכה שנייה? כתבות אחרונות ממצרים:
"רוצים להיפטר מהמפלצות". שליח ynet בכיכר תחריר
נשארים בכיכר: "לא רוצים איש צבא בשלטון" טנטאווי נאם לעם, ההמונים קראו "לך!" אל-בראדעי עשוי להתמנות לראש ממשלה הכול מתחיל ב-11 בפברואר, תאריך הפלתו של הנשיא חוסני מובארק. מאז, נכנסה מצרים לטלטלה פוליטית ולוויכוח אינסופי בין גורמים רבים, אפילו סביב השאלה המקדמית: כיצד ייקבעו חוקי המשחק הפוליטי הבאים במדינה. לבסוף הוחלט כי ייערכו בחירות לפרלמנט המצרי, על שני בתיו, עליון ותחתון, ומהם תתגבש ועדה של 100 חברים שתנסח את החוקה החדשה של מצרים. לאחר ניסוח החוקה ייערכו הבחירות לנשיאות והמועמד הנבחר יקבל לידיו את סמכויות ניהול המדינה מידי "המועצה הצבאית העליונה" בהנהגתו של טנטאווי. מתווה כללי זה אושר במשאל עם בחודש מרס האחרון ברוב גדול.
ההליך מפותל עוד יותר מכפי שהוא נשמע. בעוד פחות משבוע, ב-28 בנובמבר, צפויות להיפתח הבחירות לבית התחתון המונה 508 מושבים (498 נבחרים ועוד עשרה הממונים ישירות). הבחירות ייערכו בשלושה סבבים. כל סבב בתשעה מחוזות החל מיום שלישי הקרוב ועד 10 בינואר, וגם זאת בשיטה מסובכת מאוד.
סרטון המתאר את הליך הבחירות במצרים
נשיא? רק אחרי חוקה
לאחר שיושלם הרכב הבית התחתון, ייערכו הבחירות לבית העליון בין 29 בינואר ל-11 במרס. בתום הבחירות הללו, תורכב אותה ועדה שתחל בהליך המפרך והטעון של גיבוש חוקה למצרים. הנציגים יישבו על המדוכה לפחות חצי שנה שבסופה תובא החוקה למשאל עם. רק אז ייערכו בחירות לנשיאות. בשל כך, בניגוד לעבר, זוכות הבחירות לפרלמנט לעניין אמיתי ומיוחד. השבוע התחייבה המועצה הצבאית שהבחירות לנשיאות יתקיימו עד סוף יוני 2012.
מה הבסיס חוקתי שעליו ייערכו הבחירות? במסמך שפרסמו המועצה הצבאית העליונה וממשלת מצרים לפני כמה ימים, נקבע כי "העם הוא הריבון" וכי "הצבא הוא כלי שרת בידי המדינה". עוד נקבע כי אמנם ההלכה המוסלמית היא הבסיס לחקיקה במצרים, אך מי שאינם מוסלמים יוכלו לנהוג על פי נוהגיהם – משפט שקומם את תנועת "האחים המוסלמים". משמעות הגדרה זו היא הגבלת כוחה של מפלגה איסלאמית, אם וכאשר זו תזכה ברוב בבחירות. מנגד, טוענים במועצה הצבאית, כי מדובר בפיסת נייר שאינה מחייבת, לפחות עד שתוכנה יאושר בפרלמנט העתידי.
הבחירות לבית התחתון יתנהלו כך: הסבב הראשון ייפתח ביום בשלישי הבא ויסתיים ב-5 בדצמבר. הוא יכלול תשעה מחוזות ובהם קהיר, אלכסנדריה ולוקסור. הסבב השני יתקיים בין 14 בדצמבר ל-21 בחודש ויכלול את גיזה, איסמעיליה, סואץ ואסואן, ואילו הסבב השלישי יתקיים בין 3 בינואר ל-10 בחודש ויכלול בין היתר את צפון ודרום סיני. שני שלישים מהמושבים ייבחרו על בסיס רשימות של מפלגות, ואילו השליש הנותר יהיה פתוח להתמודדות אישית. מחצית מכלל המועמדים צריכים להיות נציגיהם של חקלאים ופועלים. הישיבה הראשונה של הבית צפויה להתכנס במחצית השנייה של ינואר.
אך סוגיית מחוזות הבחירה, כמו סוגיות אחרות בהליך הפוליטי, היו ועודן נתונות למחלוקת פוליטית קשה במצרים. הסיבה: בראשית הדרך האמינו "האחים המוסלמים" כי הם זוכים לאהדה גדולה, ועל כן העדיפו התמודדות אישית-ישירה. עם זאת, לאחר שגילו שהדברים שונים מעט, שינו את עמדתם והעדיפו התמודדות יחסית-רשימתית. התוצאה: פשרה עם הצבא על בחירת שליש מהמחוקקים בשיטה ישירה.
מיהן המפלגות?
פליטי מובארק - "המפלגה הלאומית הדמוקרטית", מפלגת השלטון ההיסטורית מימי מובארק, פורקה. אולם, חלק מאנשיה ניסו להקים מפלגות משלהם או להסתפח למפלגות חדשות, מה שמעלה חשש בקרב רבים כי "פליטי השלטון הקודם זוממים להקימו מחדש". במצרים הוקמו שורה ארוכה של מפלגות מאז הדחתו של מובארק ויותר מ-50 מהן יתמודדו בבחירות הקרובות.מפלגת החירות והצדק - באופן טבעי, מי שמרכזת את מירב העניין היא תנועת "האחים המוסלמים". לאחר שנים בהן התארגנותה הייתה אסורה, הקימה התנועה בחודש אפריל מפלגה המזוהה עמה: "מפלגת החירות והצדק". בכירי האחים המוסלמים לא מתייחסים ישירות למפלגה זו וטוענים כי מדובר ב"מפלגה אזרחית בעלת מקור סמכות איסלאמי, הפועלת לקבע חוקה שתכבד את כולם – מוסלמים ולא מוסלמים כאחד ושלא תכפה את ההלכה המוסלמית (השריעה), אלא תהיה מחויבת לפלורליזם ודמוקרטיה".
"מפלגת החירות והצדק" התגבשה יחד עם 10 מפלגות נוספות תחת קורת גג פוליטית אחת בשם "הברית הדמוקרטית". בברית הזו לוקחות חלק גם מפלגה נאצריסטית, מפלגת "אל-רד" הליברלית ומפלגה איסלאמית נוספת. עם זאת, רבים במצרים טוענים כי האחים המוסלמים הם ששולטים מאחורי הקלעים בברית הענק הזו. אגב, במקור, כללה הברית גם את המפלגה הנחשבת לשנייה בגודלה במצרים, "אל-וופד". אולם זו פרשה כנראה לאחר שהבינה כי מועמדי "האחים" יזכו לבכורה.
חשוב לציין כי "מפלגת החירות והצדק" שריינה ברשימותיה נשים ואף מועמדים נוצרים, אולם מרביתם מדורגים במקומות נמוכים ברשימה ולפיכך רבים סבורים כי מדובר בתעלול פוליטי ולא יותר. מהו כוחה של המפלגה? בסקר שערך "מרכז אל-אהראם" בחודש שעבר בקרב 2,400 נשאלים זכתה המפלגה ל-39% תמיכה. בסקר מקביל שבוצע החודש ירדה התמיכה בה ל-35.7%.
אל-וופד - מפלגה ותיקה זו נוסדה ב-1978 לאחר שהנשיא המנוח, אנואר סאדאת, התיר להקים מסגרות פוליטיות חדשות במצרים. בסיסה הפוליטי של אל-וופד הולך אחורה אל שנות העשרים של המאה הקודמת. היא זוכה לתמיכת הליברלים, האליטות, שכבות ההשכלה, הקופטים ותומכי הדמוקרטיה, במרוצת השנים ושימשה מפלגת אופוזיציה קולנית למשטרו של מובארק. מה כוחה? בסקר שביצע "מרכז אל-אהראם" בחודש שעבר זכתה אל-וופד ב-20% מהמושבים ובסקר האחרון התחזק כוחה ל-26.2%.
חזב א-נור - המפלגה השלישית בחשיבותה (שוב, לפחות על פי הסקרים) היא "מפלגת האור". זו מפלגת איסלאם רדיקלי. היא הוקמה על-ידי פעילי איסלאם פונדמנטליסטי התומכים, כהגדרתם, בהחלת השריעה כמו גם בחופש ביטוי, עצמאות הרשות השופטת וחיזוק הרשויות המקומיות. חזב א-נור תומכת בשיטת "הכלכלה האיסלאמית" האוסרת על בנקים לגבות ריבית, אולם קוראת לבצע זאת בהדרגה. לצדה פועלות עוד כמה מפלגות רדיקליות קטנות יותר. בסקר בחודש שעבר נאמד כוחה של המפלגה ב-6.8% ובסקר האחרון עלה כוחה לכ-8.9%.
מפלגת הצדק - מפלגה משמעותית בראשות ד"ר מוחמד אל-בראדעי (המתכוון להתמודד לנשיאות ולא לפרלמנט - ר.נ). היא הוקמה על-ידי צעירים מאחת מתנועות האופוזיציה שהשתתפו בהצתת ההתקוממות העממית בחודש ינואר ובהבאת מפגינים לכיכרות. מפלגת הצדק תומכת במדינה אזרחית, כלכלת שוק חופשי, בניית מוסדות המדינה ועידוד השקעות במגזר הציבורי. בסקר הקודם היא קיבלה 4.7% ובסקר האחרון 5.2%.
מפלגת המצרים החופשיים - המפלגה הבאה בסקרים, שאחד מראשיה הוא הטייקון הנוצרי-קופטי נג'יב סאוויריס. זוהי מפלגה ליברלית ששמה לעצמה מטרה להתחרות מול מפלגות האיסלאם למיניהן. בין ראשיה ניתן למצוא בכירים מהמגזר הפיננסי במצרים. המפלגה קוראת לשוק חופשי, הפרדת דת ממדינה, צמצום הפערים בין המעמדות באוכלוסיה והרחבת מעמד הביניים. בסקר הקודם קיבלה המפלגה 6% ואילו בסקר האחרון 3.9% בלבד.
חזב אל-ווסט - "מפלגת המרכז" הצליחה השבוע לזכות לאישור התארגנות אחרי 15 שנה של ניסיונות כושלים תחת שלטון מובארק. חבריה הם אנשי "האחים המוסלמים" לשעבר התומכים ב"שילוב האיסלאם עם דמוקרטיה". כוחה של המפלגה בסקרים - 1% עד 2%. מפלגה הזוכה לשיעור תמיכה דומה היא "המפלגה המצרית הדמוקרטית החברתית". זו אחת המפלגות הראשונות שהוקמו לאחר פרוץ ההתקוממות והיא תומכת בכלכלה שתשרת את הצרכים החברתיים, פירוק מונופולים, הגדלת מקומות העבודה ושיפור ההוראה והמחקר.
מפלגת צעירי המהפכה - המפלגה שפעיליה הקימו את הרעש הגדול ביותר במצרים בימי ההפגנות בכיכר א-תחריר, זוכה לפחות על-פי הסקרים לרסיסי תמיכה בלבד. פעיליה באים מכל קצוות הקשת הפוליטית במצרים והתארגנו בין היתר באמצעות הרשתות החברתיות. מפלגה זו היתה הראשונה להעמיד רשימה בת 200 מועמדים לבחירות במצרים, אך כעת כוחה נאמד ב-0.4%.
הרוב הצף
אך הנתון החשוב ביותר שמרחף מעל סקירת מארג הכוחות במצרים לפי הסקרים, האא ש-51% מהבוחרים מוגדרים כ"קולות צפים" שטרם החליטו עבור מי להצביע. כ-11% מעידים על עצמם כתומכים ב"מפלגות אחרות" ואחוזים נוספים מתפזרים סביב מפלגות קטנות נוספות.
לצד אלה המסתמנות כמובילות בקרב הפוליטי במצרים, אינן לבטל את השפעתן של כמה מפלגות ותנועות נוספות אפילו שאינן זוכות לפי שעה לנתונים מחמיאים בסקרים. מפלגת "א-תגאמוע" הוותיקה שהקימו אנשי שמאל ב-1976 היא אחת מהן ובין חבריה נמנים נאצריסטים ומרקסיסטים רבים המאמינים בפאן-ערביות. המפלגה נהנית מבסיסי כוח באיגודים המקצועיים - אלמנט שעשוי להתברר כבעל משמעות רבה.
תנועת "כיפאיה" (מספיק!) הוקמה ב-2004 והובילה הפגנות נגד מובארק מ-2005 ואין לשכוח את "תנועת ה-6 באפריל", אחת מתנועות הצעירים החשובות ביותר שהולידה ההתקוממות. אמנם אין מדובר בתנועה פוליטית המתמודדת בבחירות אלא בגוף על מפלגתי, אך ייתכן שלאנשיו תהיה השפעה, לבטח אם יחליטו לארגן הפגנות מחאה סביב הבחירות. המפלגה, שהוקמה ב-2008 באמצעות פייסבוק כחלק מהפגנות עובדי הטקסטיל בדלתא של מצרים על תנאי העסקתם, טוענת לרבבות תומכים רשומים ולכ-300 אלף תומכים בפייסבוק.
לפנייה לכתב/ת 
