הנזק סביבתי מקידוח תמר - 200 מיליון ש' בשנה

83 מיליון שקל בשנה - זה אומדן הנזקים הסביבתיים השוטפים מפיתוח ושאיבת הגז הטבעי משדה תמר. אומדן הנזקים כתוצאה מתאונות בשדה ככל שהן נדירות, עלולים להגיע לממוצע שנתי של 120 מיליון שקל. כך עולה מדו"ח של עמותת אדם טבע ודין, שהוצג היום בוועדה המשותפת לענייני סביבה ובריאות של הכנסת.

• רגע לפני האסון: מי יפקח על קידוחי הגז?
• כולם מדברים על תמלוגי הגז - שכחו את הטבע
• חברות חיפושי הגז ידווחו על השפעתן הסביבתית
  

הדו"ח עוסק בהשפעה הסביבתית של קידוחי הגז, על פי הדגם של מאגר שדה תמר כמקרה מבחן. התחשיב הכלכלי של האומדנים התבצע על ידי פרופ' ניר בקר, על סמך נתונים וניסיון שהצטברו מפיתוח שדות הגז בעולם.

אומדן הנזקים השוטפים מורכב מ-40 מיליון שקל כתוצאה מעבודות הקידוח והשאיבה ומ-43 מיליון שקל כתוצאה מדליפה כרונית לאטמוספרה של הגז הטבעי - גז המתאן שגורם לאפקט החממה ההרסני. במקרה של תאונה, הנזק השוטף הצפוי נאמד גם הוא ב-40 מיליון שקל בשנה, אולם הנזק מפליטת ענק של גז המתאן עלול להגיע ל-80 מיליון שקל בממוצע שנתי.

הנזקים השוטפים מתייחסים לזיהום הים, פגיעה בחי והצומח הימיים ונזקים סביבתיים שייגרמו ממסוף הגז היבשתי. לנזקי הדליפה הכרונית ולתאונה אפשרית יהיו הפשעות קשות על בריאות הציבור מאחר שנזקי המתאן גדולים פי 4 מאלה של פליטת המזהם הנוכחי -תחמוצת הפחמן, כתוצאה משריפת דלק נוזלי.

קידוח תמר. רק מקרה מבחן(צילום: "אלבטרוס")

ההמלצה: שמפיקי הגז ישלמו

עו"ד טבצ'ניק, שהציגה את הדו"ח בכנסת, אמרה כי הם ממליצים שהממשלה תגבה ממפיקי הגז את אומדן העלות השנתית של הנזקים השוטפים. על פי עורכי הדו"ח, סכום זה צריך להצטבר בקרן מיוחדת שתקים הממשלה למימון של תיקון הנזקים שניתנים לטיפול ובעיקר להתמודדות עם הנזקים הגדולים כתוצאה מתאנות אפשריות. לפי חישובי פרופסור בקר השפעת העלויות על מחיר החשמל נאמדת בפלח של 2%-3%, שהם 150-180 שקל למשפחה, אם יוטלו על חשבון הציבור.

עם זאת טב'צניק אמרה, כי לא מן הנמנע שמפיקי הגז מודעים לעלות הזאת בקביעת מחיר הגז הטבעי ולכן הגיוני שהמדינה תעמיד אותם על אחריותם ותחייב שיפרישו את 83 מיליון השקלים לטובת הקרן העתידית לשמירת הסביבה הימית והיבשתית לבריאות הציבור. זאת במקום שהם ישלשלו את הכסף הגדול הזה מכיסיהם והמדינה תיאלץ לממן את הנזקים במחירי החשמל.

טבצ'ניק הוסיפה, כי בהיעדר ריבונות מוחלטת על תחום המים הכלכליים של ישראל שבהם מתבצעים קידוחי הגז, יש צורך דחוף להסדיר בחקיקה מהירה את הידוק הפיקוח על קידוחי הגז, במטרה להביא לצמצום מרבי של הנזקים הסביבתיים השוטפים ואלה שיהיו חמורים יותר במקרים של תאונות. 

לפיכך ממליץ הצוות לממשלה להפריד בין רשויות הרישוי והפיקוח על קידוחי הגז שמרוכזים היום במשרד התשתיות אחרת הנושא הסביבתי עלול להיות מקופח. כמו כן ממליץ הצוות להסדיר בחקיקה את מימון עלויות הנזקים כך שיישאו בהם החברות המפיקות את הגז ולא הציבור. כמו כן מומלץ להקים רשות לאומית לחירום שתהיה ערוכה להתמודד עם תאונות בנוסף לגיבוש תכנית ממשלתית ראויה למקרים כאלה.

חנין: "להקדים את הסופרטנקר לדליקה"

רוני עמיר מאגף ים וחופים במשרד התשתיות אמר שכבר מתקיימים מגעים עם משרד המשפטים לתיקון חוק הנפט גם בהיבט הסביבתי. עם זאת, הוא הדגיש גם פן מצער, לפיו אין לצפות להקצאה ממשלתית של כוח אדם וציוד יעודי בכמות הראויה למטרות אלה.

מיקי גרדוש ראש מנהל אוצרות טבע במשרד התשתיות אמר כי הם מתמקדים יותר בפיקוח על תקינות ציוד הפיתוח וההפקה, ואילו לצורכי הפיקוח על הבטיחות הסביבתית הם קיבלו בהשאלה את אילן ניסים מהמשרד להגנת הסביבה. ניסים מסר, כי הוא כבר מגבש קוד בטיחות לסיכונים סביבתיים הכולל החמרה של תקנות חוק הנפט שכבר יש בהן לדבריו "שיניים דרקוניות" נגד העבריינים עד כדי שלילת רישיון מהזכיין.

יו"ר הוועדה, ח"כ דב חנין (חד"ש), אמר בסיכום, שהוא מודאג מהתכנון הממשלתי הלקוי, בניגוד ללקחי אסון השריפה הכרמל. "בנושא הגז הטבעי, הממשלה צריכה להקדים את הסופרטנקר לדליקה", אמר. "כולם רוצים בהצלחת מיזם הגז שהוא מטרה ראויה אבל לא מטרה המקדשת את האמצעים שכבר עתה חסרים מאוד".

חנין הוסיף כי והודיע כי הוועדה תעביר לראש הממשלה את הדו"ח ואת תוכן הישיבה, כולל אומדן עלויות הנזקים, "כדי להציל את הים שנופל היום בין הכיסאות ודרוש לטובתו סופר טנקר ולא סירת ההצלה הקיימת".