מה סוקראטס היה אומר על גרוניס וסולברג?
סולברג וגרוניס רואים איך פוליטיקאים מקדמים חוקים למענם ושותקים. שתיקתם היא תאוותם והתאווה מעידה על ריקבון
"חוק סולברג" הוא החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, שנועד להבטיח את בחירתו של השופט המתנחל השנוי במחלוקת, נועם סולברג, לבית המשפט העליון, ואילו "חוק גרוניס" נועד לסלול את דרכו של השופט אשר גרוניס, הידוע כמתנגד לאקטיביזם שיפוטי, לתפקיד נשיא בית המשפט העליון על ידי צמצום אופק הכהונה שנשיא חדש מחויב לו על פי חוק (שלוש שנים לפני תאריך הפרישה). אם הפילוסוף היווני הקדום סוקראטס היה קורא את הצעות החוק הללו ובוחן את ההקשר הפוליטי שלהן, היה טוען ודאי שהן מסמלות את ההשתלטות של הפרטי על פני הכללי, התאוות על פני ההיגיון, ומעידות על ההשחתה והריקבון של הממשל בישראל.
סוקראטס, להבדיל מהוגים ליברלים רבים, חשש מפני הדמוקרטיה והייתה לו ביקורת נוקבת נגד השוויון, שלטענתו מקדם את הבינוניות לעיתים קרובות. הוא גם הראה שחוקים במדינה מיטיבים פעמים רבות עם החזקים ולכן היה מתקשה לקבל את ההנחה הליברלית לגבי קיומו של השוויון בפני החוק. עם זאת, בדומה לליברלים אחריו, הוא גרס שחוק צודק הוא חוק כללי וכזה החייב להיות נטול משוא פנים ככל האפשר; חוק צודק לא אמור להיטיב עם אדם בודד או עם קבוצה מסוימת ואסור שייחקק על מנת לקדם אינטרסים פרטיים.
עוד בערוץ הדעות :
עצומה נגד חוק גרוניס? לא תודה / אשר מעוז
מדעי הדיפלומטיה / מת'יו גולד, שגריר בריטניה בישראל
החוקים החדשים, "חוק סולברג" ו"חוק גרוניס", אינם עומדים בשום קריטריון המגדיר חוק כצודק לפי סוקראטס. חוקים אלה מדגישים את הפרטי, והפרטי, לטענת הוגה הדעות, מסמל את התאוות, ואילו חוק צודק צריך לבטא היגיון. כפי שהכלל אחד ועוד אחד שווה שניים הוא נחלת הכלל ואינו נחלתו של היחיד או של קבוצה חזקה בתוך החברה, כך גם ההיגיון מבחינתו משותף לכל בני האדם, באשר הם. מכיוון שהממשל הצודק צריך לשאוף לקדם את טובת הכלל, חקיקה חייבת להיחקק על פי ההיגיון.
בהגותו של סוקראטס, בעוד הכללי מגלם את ההיגיון, הפרטי מגלם את התאוות. השתלטות הפרטי על הכללי, התאוות על ההיגיון, מעידים על בורות, חוסר צדק ובסופו של דבר מובילים להרס האדם והמדינה. אפשר לראות זאת בבירור דרך אנאלוגיה: אדם מעשן יודע שהסיגריות הורגות אותו, אבל בכל זאת מאפשר לתאוות להשתלט על הנשמה שלו ועם הזמן מביא על עצמו מיתה. החקיקה הפרסונאלית היא הסיגריה.
מה לזה ולשני השופטים שלטובתם נועדה החקיקה החדשה? על פי סוקראטס אחד התפקידים החשובים ביותר במדינה הוא משרת השופט. השופט הטוב, זה שעושה משפט צדק, הוא אותו אדם הפועל על פי ההיגיון ולא על פי התאוות. סולברג וגרוניס לא הציעו את החוקים הפרסונאליים שנועדו לקדם אותם ואני גם משוכנע שהם אינם עומדים מאחוריהם ולא הייתה להם שום נגיעה בהם. למרות זאת, הם אזרחים במדינה. הם שופטים. הם רואים לנגד עיניהם איך פוליטיקאים מקדמים חוקים המכוונים על ידי הפרטי, שבמקרה זה הוא גם אישי מאוד. הם רואים ושותקים. שתיקתם היא תאוותם.
ומה סוקראטס היה אומר על שופטים המכוונים על ידי תאוות? את זה אשקול לשאול את הסטודנטים בשיעור הבא של מבוא למחשבה מדינית.
פרופ' ניב גורדון הוא תושב באר-שבע, עובד במוסד אקדמי בדרום, ועמדותיו אינן מייצגות את עמדות אותו המוסד.
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il
לפנייה לכתב/ת 
