האם כל דואר לא רצוי הוא "ספאם"?
המהפכה הטכנולוגית הפכה את הדוא"ל ואת הסלולרי לזירה פרסומית שמנוצלת על ידי גופים מסחריים. כמענה לכך, חוקק תיקון ל"חוק התקשורת" שמתייחס ל"ספאם". אך האם זה אומר שאפשר לתבוע בכל פעם שמקבלים דואר לא רצוי?
קיבלתם ממכון הכושר מסרון שמזמין אתכם להגיע למסיבה השנתית של המכון. על אף שביקשתם בעבר לא לקבל מסרונים, קיבלתם לאחר מספר ימים תזכורת למסיבה. ומה לגבי מיילים? יש ימים שבהם תיבת הדוא"ל שלכם מוצפת בכל מיני פרסומות והודעות שיווקיות מיותרות.
עוד על "חוק הספאם"
האם כל הודעה כזו ומסרון שנשלח אליכם עונים להגדרה של "ספאם"? האם מדובר בדואר זבל/בפרסומים שנשלחים בניגוד לחוק התקשורת (בזק ושידורים) התשמ"ב – 1982 (להלן: "החוק"/"חוק הספאם").
לפניכם מקרים שהגיעו לפתחם של בתי משפט, אשר מראים כי לעיתים כדאי לעצור רגע לפני הגשת התביעה לבית המשפט בטענה כי קיבלתם ספאם.
הרצאות בחינם אינן פרסומות
בית המשפט לתביעות קטנות בת"א דן לאחרונה בתביעה שהגיש עו"ד נגד העמותה לשגשוג וביטחון במזרח התיכון, בטענה להפרת הוראות חוק הספאם.
התובע טען, כי קיבל מהעמותה 7 הודעות בדואר אלקטרוני, אשר מהוות פרסומת שאינה מותרת ע"פ החוק, וביקש פיצוי של 1,000 שקלים לכל הודעה וכן 1,750 שקלים עבור ביטול זמנו ועוגמת נפש. תוכן ההודעות היה הרצאות שהעמותה מעבירה בחינם.
בחלק עיקרי מהתביעה טען עורך הדין, כי העמותה פועלת בחסות ארגון הסיינטולוגיה בישראל, ומהווה למעשה "כת". העמותה הכחישה קשר ישיר לסיינטולוגיה.
השופט יובל גזית בחן את השאלה האם דברי הדואר שנשלחו לתובע באים בגדר מסר שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאות נוספות בדרך אחרת. במקרה כזה, מדובר בפרסומת אסורה ע"פ החוק.
השופט מתח ביקורת על העמותה, וציין כי מן הראוי שהעמותה תדגיש במיילים שהיא שולחת את הפסקה בדבר אפשרות ההסרה. נקבע, כי התובע לא פנה לעמותה בדרך אחרת מלבד בקשת ההסרה, ונדמה כי אילו היה הדבר בנפשו, היה נוקט פעולות פשוטות כדי למנוע את עוגמת הנפש שטען כי נגרמה לו.
מכל מקום, נפסק כי העמותה לא מעודדת את הנמען ברכישת מוצר או שירות במובן הכספי של המילה , והיא נותנת את ה"שירות" בהתנדבות וללא תשלום.
על כן, נקבע כי הפרשנות המתחייבת היא שהעמותה לא הפרה את הוראות חוק הספאם. התביעה נדחתה, ולפנים משורת הדין השופט החליט שלא לחייב את התובע בהוצאות.
(ת"ק 22768-06-10 אגמון נ' העמותה לשגשוג וביטחון במזרח התיכון)
אין פיצוי כשמדובר ב"זוטי דברים"
בית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקווה דחה לאחרונה תביעה שהוגשה נגד 012 סמייל טלקום בע"מ (להלן: סמייל/החברה) במסגרתה נטען, כי החברה שלחה לתובע דואר זבל/פרסומים בניגוד לבקשתו.
התובע טען, כי הוא פנה לסמייל מספר פעמים ודרש להפסיק את הדיוור שקיבל, אך לא נענה. לדבריו, הוא החליט לתעד את פניותיו אל החברה, ותיעד פניה כזאת מה-24 בינואר 2011 על ידי לחיצה על "לינק" כדי להודיע לחברה שאינו מעוניין בדיוור האמור. לטענת התובע, למרות זאת, סמייל שלחה לו ב-25 בינואר 2011 דיוור נוסף מהסוג שביקש שלא לשלוח. בשל כך, ביקש התובע פיצוי של 2,000 שקלים.
סמייל טענה מנגד, כי השדר של התובע מה-24 בינואר 2011, אשר התקבל אצלה, היה הפעם הראשונה שהתובע ביקש להפסיק את הדיוור שבמחלוקת.
באשר לדואר ששוגר לתובע ב-25 בינואר 2011, טענה סמייל כי הוא שוגר בטעות, לאחר שנשלחה הודעה של התובע. עם זאת, טענה סמייל, כי הודעת התובע שוגרה ב-24 בינואר בערב, והשגר ה"אסור" שוגר למעשה רק מספר שעות לאחר מכן, אך התאריך כבר התחלף ל-25 בינואר 2011.
בנסיבות אלה, טענה סמייל, כי גם אם מבחינה פורמלית התובע צודק בטענתו, שאותו דיוור נעשה לאחר שכבר שיגר את הודעתו – הרי שמבחינה מעשית מדובר ב"זוטי דברים" (כלומר: מעשה קל/פעוט ערך), ועל כן אין הצדקה לחייב אותה לפצות את התובע.
השופטת יעל קלוגמן קיבלה את עמדת סמייל וקבעה, כי כל מה שהוכח הוא שיגור הודעת הדחייה של התובע ב-24 בינואר 2011, וכי השגר הבא של הדיוור נעשה בתאריך שלמחרת, ואפשר שנעשה רק מספר שעות לאחר שיגור הודעת הדחייה.
"אני מסכימה עם הנתבעת כי גם אם קרתה טעות, כתוצאה מכך שהודעת הדחיה של התובע טרם נקלטה במערכת, הרי ניתן לראות תקלה זו בגדר "זוטי דברים"", כתבה השופטת בפסק הדין.
השופטת ציינה, כי לאחר אותו דיוור בודד, התובע לא קיבל דיוור נוסף מסמייל. לאור האמור, השופטת דחתה את התביעה, אך החליטה שלא לחייב את התובע בהוצאות. (ת"ק 49269-01-11 חזן נ' 012 סמייל טלקום בע"מ).
מכאן, שאם מדובר בדיוור בודד, כאשר לא ברור אם החברה הספיקה לקבל את הודעת הדחייה של הנמען, ייתכן כי ביהמ"ש יעדיף לתת לחברה ליהנות מהספק, ולא יטיל עליה חובת פיצוי.
דרישת תשלום אינה דבר פרסומת
תביעה נוספת שהוגשה ע"פ סעיף 30א' לחוק הספאם ונדחתה, נדונה בבית המשפט לתביעות קטנות בטבריה.
התובע טען, כי משרד עו"ד אליהו מלך ושות' שלח לו הודעות מסר קצר לטלפון הנייד שלו, שהן דברי פרסומת, בניגוד לחוק.
לדברי התובע, הוא קיבל מספר הודעות ממשרד עוה"ד בתאריכים שונים, שתוכנן דומה, ואחת מהן היתה ב-27 ביולי 2010 בזו הלשון: " זיגדון גד, טרם הסדרת חובך לבזק! למניעת המשך הליכים צור קשר מידי עם משרד עו"ד מלך".
משרד עוה"ד טען מנגד, כי ההודעה הנטענת אינה דבר פרסומת כלל או דבר פרסומת כהגדרתו בחוק, וכי המחוקק לא ביקש להגביל או למנוע משלוח הודעות כגון הודעה זו.
השופטת רים נדאף קבעה, כי מתוכן ההודעה עולה כי מדובר בדרישה לתשלום חוב בטרם נקיטת הליכים משפטיים נגד התובע. ההודעה שנשלחה היא אישית המופנית אל התובע, כשהתובע לא מכחיש בחקירתו כי יש לו חוב לבזק.
התובע גם העיד כי לפני משלוח ההודעות התקשרו אליו עוה"ד ודיברו איתו, וכן כי חלק מהפניות הוא יזם בעצמו, וביקש שיתקשרו אליו שוב, כך שהודעה נשלחה אליו לאחר שהיו חילופי דברים בין הצדדים בשל חובו של התובע לבזק.
על כן, נקבע כי תוכן ההודעה לא מראה על כוונה לעודד רכישת מוצר או שירות כלשהו או הוצאת כספים לרכישת דבר מה, והתובע לא הרים את הנטל להוכיח כי ההודעות שנשלחו אליו ע"י משרד עוה"ד מהוות "דבר פרסומת" במובן סעיף 30א' לחוק.
התביעה נדחתה, כאמור, והתובע חויב בתשלום הוצאות של 500 שקלים. (ת"ק 54404-08-10 זיגדון נ' אליהו מלך ושות' ואח').
מפסק דין זה עולה, כי לא רק הכמות (של הדיוורים) חשובה, אלא לא פחות - התוכן. כאשר התוכן אינו עולה כדי "דבר פרסומת" כמובנו בחוק, התביעה תידחה והתובע לא יקבל פיצוי.
סיכום
מפסקי הדין ניתן להסיק, כי לא כדאי לרוץ ולתבוע על כל מסרון או הודעה לא רצויה שקיבלתם. קחו דקה וחשבו, האם שלחתם הודעת סירוב, האם תוכן ההודעה מהווה "דבר פרסומת" וכד'.
יש בהחלט מקום לתבוע מכח חוק הספאם במקרים המתאימים, אך לא מומלץ לנצלו לרעה. דחיית התביעה יכולה להסתיים לפעמים בדחייה, אך לפעמים גם בחיוב בהוצאות.
יוער, כי פסקי הדין שהוצגו בכתבה ניתנו ע"י בתי המשפט לתביעות קטנות, והם אינם קובעים הלכה מחייבת. עם זאת, כדאי להיות מודעים לרוח הדברים העולה מהפסיקה.
עו"ד אורנית אבני-גורטלר עוסקת בכתיבה ועריכה משפטית . יובהר, כי המידע המוצג בכתבה הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברת אינה נושאת באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
לפנייה לכתב/ת 
