מזרחים, צאו בחוץ
הימנים דואגים לשופטים ימנים, השמאלנים לשמאלנים, אנשי הפרקליטות והשופטים לאנשים כמותם. רק למזרחי אין מי שידאג
למה באמת צריך שופט מזרחי בבית המשפט העליון? הרי לא מדובר בפרלמנט, שנחוץ שייצג את כולם. זה מקום של מצוינות, ראוי שרק הטובים ביותר יבואו בשערי המקום, ואיך זה קשור לעניין המוצא? ומה זה בכלל מזרחי? אדם שיש לו "הרבה פיגמנטים", כפי שהגדיר ירון לונדון בדיון שערך בתוכניתו בשאלת מינוי שופט מזרחי? יש שאלות שאתה שומע אותן נשאלות ולא יודע את נפשך. האמנם השואלים עיוורים עדי כדי כך? מזרחי הוא אדם צפוף פיגמנטים? זו מהות המזרחיות? ואיך זה של-40 אחוזים מהציבור בארץ יש אפס ייצוג?
מה שקורה עכשיו בבית המשפט העליון הוא ביטוי בוטה להדרה של מזרחים מעמדות הכוח של האליטה בישראל. זה קורה באקדמיה (מי שראה פרופ' מזרחי, שייקח ממנו חתימה. הוא זן נדיר), זה קורה בהגמוניה בתחומי התרבות (מי שראה מבקר ספרות, תיאטרון, מחול או ציור מזרחי שיצלם אותו. זו תמונה עם חשיבות היסטורית), זה קורה בטלוויזיה (מי שראה מגיש חדשות במהדורה מרכזית בעל חזות מזרחית, פשוט לא ראה טוב), זה קורה בראשות הממשלה (מעולם לא היה כזה), זה קורה בפערי שכר הגדולים בין מזרחים לאשכנזים (שלא נסגרים אפילו כאשר הפערים בהשכלה מצטמצמים), וזה קורה במקום הרגיש ביותר - בית המשפט.
עוד בערוץ הדעות :
מה סוקראטס היה אומר על גרוניס וסולברג / ניב גורדון
עצומה נגד חוק גרוניס? לא תודה / אשר מעוז
אחרי 63 שנות עצמאות, אין כמעט שופטים מזרחים בישראל. לא רק בבית המשפט העליון: בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, למשל, יש למעלה מ-50 שופטים, אבל רק שניים שלושה מזרחים. השפיטה, כמו מקצועות אחרים עם כוח, נותרה בידי אשכנזים בלבד, וכאשר מישהו מנסה לדבר נגד התופעה הוא מואשם בבכיינות או בהוצאת השד העדתי מהבקבוק. מה לעשות שצר הבקבוק מלהכיל עוד את השד הזה?
אומרים לי: שופט הוא כמו רופא. היית בודק מי הרופא שלך לפי המוצא שלו? אתה מחפש רופא מזרחי או את הרופא הטוב ביותר? ובכן, שופט הוא לא רופא. הוא אדם שבורר בין אינטרסים מנוגדים בחברה ומפשר בין ערכים. הוא קובע סדרי עדיפויות. לפעמים הוא שופט בין השקפות עולם שונות. לצורך זה הוא שואב את הלגיטימציה שלו מהציבור הנשפט. אם בית המשפט מדיר אוכלוסייה ענקית מתוכו, הוא מאבד מאמונה של אותה אוכלוסייה. מהטעם הזה, שופטים מזרחים דרושים לא רק למזרחים, אלא גם, ואולי בעיקר, לשופטים. במיוחד בתקופה בה מעמד בית המשפט נתון למתקפה.
נימוקים שריחם רע
כדי להסתיר את ריחה הרע של ההדרה, מעלים נימוקים שריחם רע עוד יותר. אומרים, למשל, שאין מועמדים מזרחיים טובים. שטויות. מני מזוז ופרופ' זוהר גושן הם שני מועמדים מזרחים מצוינים, וצר לי עליהם שאני נאלץ להזכיר אותם בהקשר העדתי. אומרים, שאסור להכניס את המוצא כקריטריון לגיטימי. זהו טיעון מתחסד, כי בצדק הכירו בחובה למנות שופט ערבי. מוצא מתכתב עם עניינים של תרבות, שפה, מנטאליות, טעמים, ריחות, צבעים ועולמות שלמים של תוכן רגשי. האין זה ברור שבבית המשפט העליון דרוש שיהיה גם שופט שער לרגישויות האלה? ולו למראית עין?
מה גורם לכך שאין שופט עליון מזרחי? יושב שם למעלה גזען ששונא מזרחיים ומונע מהם מלהיבחר לשופטים? ממש לא. הסיפור הרבה יותר פשוט ואגואיסטי. שופטים תמיד נבחרו בדיל בין קבוצות כוח שונות. כל קבוצה בוועדה למינוי שופטים דואגת לאנשיה, הימנים לשופטים ימנים, השמאלנים לשמאלנים, אנשי הפרקליטות והשופטים לאנשים כמותם, ורק למזרחי אין מי שידאג. אין לו קבוצת כוח שתקדם אותו, אין לו, לא רוב ואפילו לא מיעוט, במוקדי הכוח שמחליטים מי יהיו השופטים. הדיל משאיר אותו תמיד בחוץ.
על-פי הדיווחים בעיתונות, נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, מנעה ביום ראשון בחירת שופטים בגלל הנימוקים הללו. אני מקווה שהדיווח נכון. ביניש הוא שופטת אמיצה. היא הובילה את בית המשפט העליון באחת התקופות הקשות ביותר שלו, ועשתה זאת בהצלחה. יהיה זה אך ראוי לסיום הקריירה שלה שתוביל גם את המאבק זה.
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il