ומי מתנגד למדבקת "איך אני נוהג"? המשטרה
במשטרת ישראל לא מוכנים להדביק על אחורי ניידות מספר שמאפשר להתלונן על נהיגה לא ראויה של שוטר. הסיבה: האזרחים מחפשים סיבה להתלונן על שוטרים, שלא בצדק
הפתעה: דווקא המשטרה מתנגדת ל"מלשינון" עבירות תנועה. בדיון שקיימה היום (ג') ועדת הכלכלה, דרש נציג משטרת ישראל שלא לחייב את כלי הרכב של המשטרה לשאת מדבקת "איך אני נוהג?", שנועדה לאפשר דיווח על עבירות תנועה. לדברי רפ"ק רוני לוינגר, למשטרה יש כיום "מנגנון מסודר וקפדני" להגשת תלונות נגד שוטרים שמבצעים עבירות תנועה, ולכן אין לחייב את הזרוע האוכפת בהצמדת מדבקה שכזו לכלי רכב משטרתיים.
בנוסף, לוינגר הסביר כי המדבקה המוצעת תגרום לכך שאזרחים שירגישו נפגעים מפעילות אכיפה של המשטרה, יגישו תלונה נגד השוטר האוכף. "יש מוטיבציה גדולה לאזרחים (לדווח)", אמר לוינגר, "ניידת שטיפלה באירוע ונתנה דו"חות, (מיד) כל אזרח שירגיש נפגע, יצלצל ויגיד - השוטר, שרק לפני חמש דקות נתן לו דו"ח, עבר עבירה. וזה דבר שקורה כל הזמן".
נושאים חמים נוספים בערוץ הרכב של ynet:
- יבואנית מאזדה: כבר לא רק הצלחה מעוררת קנאה
החוק המוצע, אותו מקדם ח"כ זאב בילסקי, יחייב כל חברה או גוף אחר בעל 40 כלי רכב לפחות, להקים מנגנון שיאפשר דיווח על עבירות תנועה שבוצעו בכלי הרכב שבבעלותו. מנגנון הדיווח יופעל באמצעות מוקד טלפוני אנושי - ולא אוטומטי ("משיבון") - ועל כל כלי רכב בבעלות החברה תודבק מדבקה בגודל אחיד, ובה יצוין מספר טלפון של אותו מוקד. חברה שתעבור על החוק, תיקנס בסך של עד 25 אלף שקל.
"ידע כל נהג, שהוא לא לבד"
ח"כ בילסקי טוען כי אישור החוק יביא לצמצום מספר תאונות הדרכים בכלל, ובפרט מספר התאונות שבהן מעורבים כלי רכב הנמצאים בבעלות חברה. "אנשים עולים על הכביש, ומוציאים את כל התסכול שלהם", אמר לחברי הוועדה. "החוק הזה אומר ככה - ידע כל נהג שעולה על הכביש, שהוא לא לבד. יש לו סימן זיהוי, ואנשים רואים מה עושה".
בילסקי תקף בדבריו גם את המשטרה, ואמר כי אינה אוכפת את חוקי התעבורה בהיקף נרחב מספיק. "יש להם (למשטרה, ש.ה) הרבה מאוד אשמה בכך שהקטל ממשיך להשתולל בכבישים", הבהיר. "אנשים לא מפחדים. הם יודעים שהסיכוי שייתפסו שואף לאפס, אז הם עושים את זה (עבירות תנועה)".
בדברי ההסבר להצעת החוק, הסביר בילסקי כי "מאחר שרכב החברה אינו בבעלותו הפרטית של הנהג, במקרים רבים קיימת נטייה לנהיגה תוקפנית, בזבזנית ומזהמת, המביאה לסיכון גבוה מהרגיל של הנהג והמשתמשים האחרים בדרך". בעקבות ביקורת חריפה שנמתחה נגד דברים אלה, ביקש היום בילסקי לחזור בו מההאשמות שהעלה נגד "נהגי ליסינג".
ראוי להזכיר כי ב-2005 החל משרד התחבורה ליישם נוהל דומה לזה שמוצע על-ידי ח"כ בילסקי ("נוהל 6"), ולפיו התבקשו חברות להדביק על כלי רכב בבעלותן את אותה מדבקת "מלשינון". אלא שהנוהל אינו מחייב את החברות, ורבים מסכימים כי יישומו נעשה באופן לקוי וחלקי בלבד.
"איש עסקים יזם וקידם את הרעיון"
אחת הטענות העיקריות המועלות נגד הצעת החוק, נוגעת להסחת הדעת שעלולה להיגרם לנהגים שידווחו על עבירות התנועה. על-פי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, כחמישית מתאונות הדרכים נגרמות כתוצאה מהיסח דעת - כאשר שימוש בטלפון הוא אחד הגורמים העיקריים לכך.
יש לציין כי השימוש בטלפון נחשב מסוכן גם כאשר הוא נעשה באמצעות דיבורית. על-פי הרשות לבטיחות, שיחת טלפון "פוגעת בביצועי הנהיגה - היא מאריכה את זמן התגובה, מפחיתה את היכולת לגלות ולזהות אובייקטים בזמן, מגדילה את מספר הסטיות מנתיב הנסיעה, ופוגעת ביכולת לשמור מרחק מכלי רכב אחרים". ברשות גם מבהירים כי לדיבורית "אין יתרון בטיחותי".
טענה נוספת שהועלתה נגד הפעלת "המלשינון", נוגעת למעורבותם לכאורה של גורמים מסחריים בקידום מרכזים טלפוניים לדיווח על עבירות תנועה. כבר במחקר שנערך ב-2006 באוניברסיטת חיפה עבור הרשות לבטיחות, בעניין יישום "נוהל 6" של משרד התחבורה, הסבירו העורכים כי "מספר רב של מרואיינים ציינו את הדרך הלא נאותה בה הנוהל נולד, לפי תפיסתם. עלה באופן קבוע שם של איש עסקים שמפעיל מוקד ייעודי לקבלת דיווחים, והוא יזם וקידם את הרעיון... נטען שהיוזמה באה לשרת אינטרס כלכלי שלו".
לפנייה לכתב/ת 
_a.jpg "צילום: רועי צוקרמן")
