שתף קטע נבחר
 

פקאנים קלויים בתנור: טעים לגור בכפר

מיכל וקסמן מבקרת במכמורת ונזכרת בעץ הפקאן של סבה וסבתא ובריח האגוזים הקלויים והמומלחים. ביקור מתוק מנוסטלגיה ואחלה של מתכון קל, וכיפי ממכר

חברינו אבי וקרן עברו למכמורת לפני שלוש שנים. בלב קצת כבד, אבל מלא בהרבה תקווה, גלשו להם מהרי ירושלים אל חוף הים ושלושת ילדיהם איתם. הם החליטו לעשות מעשה: לנטוש את המרפסת הצופה אל החומות והמסגדים ולנדוד אל נחלה בכפר עם עצי פרי, גינת ירק וחסקה שרוכבת על הגלים כל בוקר.

 

עוד בערוץ האוכל:

על שום מה ולמה: שום ירוק

סערה במרק: קרב המסעדנים

לצ'ו וגומבוץ: להיטי המטבח ההונגרי

 

 (צילום: מיכל וקסמן) (צילום: מיכל וקסמן)
(צילום: מיכל וקסמן)

 

בשבת נסענו לבקר אותם בממלכה הקסומה שטיפחו לעצמם. הילדים נעלמו בחצר הגדולה, האיש תפס פינה עם המקומיים על הבר מול עץ התות, מתוגבר בשוט של וודקה ודוגמיות ראשונות מעלי הגפן המופלאים, משלוח מסבתא שרה שנשארה לשמור על הגחלת בירושלים.

 

אני, כמו בכל ביקור בארץ הפלאות הפרטית במכמורת, שיחקתי אותה אליסה ויצאתי לטיול בין עצי הפקאן הזקנים שנוגעים בשמים, בודקת ביני לביני אם יש סיכוי שבאמת אצליח אי פעם לגייס את האומץ הדרוש בכדי להתרחק מתל אביב ולהגשים את החלום של גינת הירק, בוסתן עצי הפרי, תנור הלבנים הגדול בחצר, התרנגולות המטילות שמתרוצצות בדשא וצמד ילדי חופש שחוצים כל יום את הגדר ויורדים לחוף, חורף וקיץ, לבדוק מה התחדש ומה לוחשים הגלים.

 

בעודי חולמת בהקיץ, רצה אלי הנסיכה ובידיה צמד אגוזים שאספה בדשא. "תראי אמא מה מצאתי" צייצה בהתלהבות וגררה אותי אל מלאכת איסוף האגוזים הטריים שפזורים על פני החצר כולה, כמו צעצועים שלא הוחזרו למקומם.

 

 (צילום: מיכל וקסמן) (צילום: מיכל וקסמן)
(צילום: מיכל וקסמן)

 

בלי ששמה לב החזירה אותי הקטנה שלי באחת אל ילדותי, על הדשא הגדול של סבא אריה וסבתא תילה בכפר סבא, מתחת לפקאן שכבר מזמן מאיים להשתלט על החצר כולה בצילו.

 

סלסלות סלסלות אספנו את הפקאנים הטריים שהתחבאו בדשא ובין העלים. שברנו עם אבן שנמצאה גם היא בחצר והבאנו לסבתא לקלות עם קצת מלח בתנור במטבח או על תנור הגז שעמד במסדרון וחימם את הבית הקטן והאהוב בלהבותיו.

 

פקאנים קלויים בתנור

פקאנים הם האגוזים החביבים עלי. אני אוהבת להצמיד שניים בחוזקה זה לזה, ללחוץ חזק עד שמתפצחת קליפתם המצוירת, לשלוף את הפנים הטרי, קצת מתקתק ולאכול כמו שהוא ועוד הרבה כמוהו אחריו, כי קשה כל כך להפסיק.

קלייה בתנור עם קצת מלח מעל הופכת את הפקאנים להתמכרות גדולה עוד יותר. הפיצוח והשליפה מהקליפות נעשים פשוטים והטעם והקראנצ'ניות מגיעים לשלמות. ליד היין, מול הטלוויזיה או בטיול משפחתי. ריפוי בעיסוק ששכרו בצידו.

 

1 קילו אגוזי פקאן שלמים, הכי טריים שאפשר למצוא

1/2 כוס מים חמימים

1 כף גדושה מלח גס

1 כפית שטוחה קמח

 

 (צילום: מיכל וקסמן) (צילום: מיכל וקסמן)
(צילום: מיכל וקסמן)

 

אופן ההכנה:

  1. מחממים תנור ל- 180 מעלות. בעזרת אבן לא גדולה, פטיש לשניצלים או בקבוק מזכוכית, דופקים בעדינות את האגוזים עד שנוצרים סדקים בקליפתם אבל הם נשארים שלמים. שמים את האגוזים הסדוקים בקערה. מערבבים היטב את המים, המלח והקמח ע"י ניעור בצנצנת סגורה, עד שכל המלח מתמוסס במים. שופכים את התערובת על האגוזים. מערבבים היטב ומשאירים לנוח כחצי שעה.
  2. מפזרים את האגוזים הרטובים בתבנית, בשכבה אחת. קולים בתנור במשך 30 דקות או עד שהאגוזים יבשים לגמרי מבחוץ וגם מבפנים. מערבבים מדי פעם במהלך הצליה. מניחים לאגוזים להתקרר ואם לא חוסלו מיד, שומרים אותם בקופסא אטומה.

 

ממכרים. פקאנים קלויים (צילום: מיכל וקסמן) (צילום: מיכל וקסמן)
ממכרים. פקאנים קלויים(צילום: מיכל וקסמן)

 

לבלוג האוכל של מיכל וקסמן, מחברת רבי המכר "ארוחת ילדים" ו"טעמים ראשונים"

 


 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הפייבוריט של וקסמן. פקאן
צילום: מיכל וקסמן
מומלצים