חיים יותר: ישראל במקום 5 ב-OECD בתוחלת חיים
יותר משבדיה, צרפת ואפילו לוכסמבורג: ישראל נמצאת במקום החמישי ב-OECD בתוחלת החיים לפי דו"ח עולמי של ה-OECD. שיעור תמותת התינוקות ירד משמעותית, אנחנו שורדים יותר לאחר מחלת הסרטן, וזאת למרות שההוצאה לנפש - הפרטית והציבורית - על הרפואה בישראל היא מהנמוכות בעולם
אנחנו בריאים יותר - אבל מערכת הבריאות שלנו לא ממש: דו"ח חדש של מדינות ה-OECD המתפרסם היום (ד') מגלה נתונים מעודדים על מצב הבריאות בישראל. תוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם, והיא נמצאת במקום החמישי מבין מדינות ה-OECD, שיעור תמותת התינוקות הוא מהנמוכים בעולם וישנו שיפור משמעותי גם בטיפול במחלות כרוניות. עם זאת, בכל הנוגע לטיפול באסתמה ובמחלות ריאות מצבה של ישראל בכי רע.
איך תאריכו את תוחלת החיים?
קצב ההליכה של סבא יחזה את תוחלת החיים שלו
על פי הדו"ח במרבית מדינות ה-OECD חלה עלייה משמעותית בתוחלת החיים בעשורים האחרונים, הודות לשיפור בתנאי החיים, להתערבות בבריאות הציבור ולשיפור הטיפול הרפואי. בישראל תוחלת החיים היא אחת הגבוהות בעולם, ובשנת 2009 היא עמדה על 81.6 שנים, כשנתיים יותר מהממוצע במדינות ה-OECD, שבאותה שנה עמד ל-79.5 שנים. יפן היא המדינה שבה תוחלת החיים הייתה באותה שנה הגבוהה ביותר, 83 שנים.
הפער בין המינים בתוחלת חיים עמד בישראל בשנת 2009 על 3.8 שנים לטובת הנשים. גברים חיים בממוצע 79.7 שנים ונשים 83.5. מדובר בפער נמוך יחסית לממוצע ה-OECD, שעמד על 5.5 שנים, גם כאן לטבת הנשים.
מדוע זה כך? התשובה לכך אולי נמצאת בנתונים האחרים של דו"ח. שיעורי תמותת התינוקות בישראל, כמו ביתר מדינות ה-OECD, צנחו בעשורים האחרונים. השיעור בישראל נמוך יחסית ועמד בשנת 2009 על 3.8 לאלף לידות, לעומת ממוצע של 4.4 במדינות ה-OECD.
חיים יותר אחרי התקף לב ושבץ מוחי
גם בשיעור התמותה מהתקף לב חלה ירידה משמעותית. בעוד שבשנת 2000 נפטרו מהקף לב בבית החולים כ-8.1% בתוך 30 יום מהאישפוז, בשננת 2009 עמד הממוצע על 4.1% מהחולים בלבד. הנתונים המקבילים בישראל מצביעים על ירידה בתמותה מ-7.1% בשנת 2000 ל-4.5% בשנת 2009.
גם בשיעור התמותה לאחר שבץ מוחי ישנה ירידה: אחוז הפטירות בבית חולים בתוך 30 יום מהאשפוז עקב אירוע מוחי ירד בישראל מ-5.1% בשנת 2000 ל-3.5% בשנת 2009, לעומת ירידה מתונה יותר במדינות ה-OECD (מ-6.2% ל-5.2%) באותן שנים.
שורדים את מחלת הסרטן
נתונים מעודדים נוספים ניתן למצוא בשיעור ההישרדות מסוגים שונים של סרטן, שהודות לגילוי יותר מוקדם ושיפור בטיפול עלה במהלך השנים. כך, למשל, שיעור ההישרדות של נשים חמש שנים לאחר אבחון סרטן השד עלה במדינות ה-OECD מ-79% בשנת 2002 ל-84% בשנת 2009. בישראל שיעורי ההישרדות מסרטן השד גבוהים יותר ועלו מ-80.5% בשנת 2002 ל-86% בשנת 2008.
שיעורי ההישרדות מסרטן המעי הגס חמש שנים לאחר אבחון המחלה גבוהים יותר בישראל לעומת ממוצע מדינות ה-OECD והם עלו מ-58.7% בשנת 2002 ל-64.7% בשנת 2008.
מטפלים טוב יותר בסוכרת
שיפור נרשם בישראל גם בטיפול בסוכרת: במדינות ה-OECD מתאשפזים מדי שנה 50 מתוך 100 אלף בוגרים בשל סוכרת לא מאוזנת. בישראל השיעור נמוך במיוחד ועומד רק על שבעה לכל 100 אלף בוגרים, זאת למרות ששיעור הימצאות הסוכרת באוכלוסייה עומד על 6.5%, בדומה לשיעור הממוצע במדינות ה-OECD.
לא מטפלים מספיק באסתמה
עם זאת, מחברי הדו"ח נוזפים בכלל המדינות, ביניהן גם ישראל, על הטיפול הרפואי בקהילה במחלות כרוניות שונות כמו אסתמה. מחלה זו אמורה להיות מטופלת ביעילות אצל רופא המשפחה או רופאי הילדים (כלומר בקופת החולים), ובכל זאת 52 מתוך 100 בוגרים בגיל 15 ומעלה במדינות ה-OECD אושפזו עקב אסתמה בשנת 2009.
בישראל שיעור המאושפזים עקב אסתמה גבוה עוד יותר ועומד על 68 לכל 100 אלף בוגרים. גם אשפוזים בשל מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) גבוהים יותר בישראל ועומדים על 229 לכל 100 אלף מבוגרים, לעומת הממוצע במדינות ה-OECD שעומד על 198.
שמנים פחות מהממוצע בעולם
בתחום ההשמנה דווקא יש לישראל מקום לגאווה. לפי הדו"ח שיעורי ההשמנה הוכפלו ואף שולשו במדינות רבות בעולם מאז 1980. ביותר ממחצית מהמדינות מחצית מהאוכלוסייה ואף יותר סובלת מהשמנת יתר, כאשר ארצות הברית היא המדינה עם שיעור השמנת היתר הגבוה ביותר. השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו ביפן ובקוריאה, ושיעור השמנת היתר בישראל עמד על 14%, והוא נמוך מהממוצע העולמי, שעומד על 17%.
המדינה משתתפת רק ב-58% מההוצאה על בריאות
מה שיכול להפתיע, לאור הנתונים המעודדים על תוחלת החיים בישראל והתמותה ממחלות, הוא ההשקעה, הציבורית והפרטית, על בריאות במדינה. בשנת 2009 המדינה עם ההוצאה הגדולה ביותר לבריאות הייתה ארצות הברית, עם 7,960 דולר לנפש, פי 2.5 לעומת ממוצע מדינות ה-OECD. בשיראל, לעומת זאת,
ההוצאה לבריאות לנפש נמוכה ב-30% מההוצאה הממוצעת ב-OECD, והסתכמה ב- 2,164 דולרים בשנת 2009. בנוסף, ההוצאה לנפש במחירים קבועים בשנים 2009-2000 גדלה ב-1.5% בלבד, פחות מהגידול הממוצע של 4.0% במדינות ה-OECD.
גם ההוצאה הלאומית על בריאות בישראל הייתה נמוכה יחסית בשנת 2009, והסתכמה ב- 7.9% מהתמ"ג, בהשוואה לממוצע של 9.6% במדינות ה-OECD. השיעורים הגבוהים ביותר היו בארצות הברית (17.4%), בהולנד (12%) ובצרפת (11.8%).
ומי מממן את עיקר ההוצאות על בריאות בישראל? מהדו"ח עולה כי בשנת 2009 רק 58% מההוצאה לבריאות מומנה על ידי מקור ציבורי, אחוז נמוך בהשוואה לממוצע במדינות ה-OECD, שעמד על 72% באותה שנה.
לפנייה לכתב/ת 
