בלעדיות? המתווכת לא תקבל תשלום
מתווכת תבעה בעלת דירה שחתמה על הסכם למתן שירותי תיווך בבלעדיות ומכרה אותה בסופו של דבר לקונה שהגיע אליה באמצעות אחד השכנים. בית המשפט פסק כי המתווכת לא זכאית לתשלום
מתווכת נדל"ן התקשרה עם בעלת דירה בנהריה בהסכם למתן שירותי תיווך לשם מכירת הדירה תמורת דמי תיווך של 2% בתוספת מע"מ ממחיר הדירה. בנוסף ניתנה לה זכות בלעדיות לשיווק הדירה לתקופה של שישה חודשים.
פסקי דין נוספים בערוץ הנדל"ן :
- השוכר לא שילם שכירות - המשכיר לא יכול לפנותו
חוצפה: הציג נכס רק מבחוץ - ודרש דמי תיווך
המתווך הסתיר מידע מהותי ויחזיר את דמי התיווך
המתווכת טענה, כי פרסמה את הדירה באתר יד 2 וכן הביאה מספר לקוחות שניהלו מו"מ עם בעלת הדירה. אולם כשלושה שבועות ממועד הזמנת שירותי התיווך, הודיעה לה בעלת הדירה כי היא איתרה רוכש פוטנציאלי, אך הוא סירב לשתף פעולה עם התובעת. לבסוף הדירה נמכרה לאותו רוכש בתוך תקופת הבלעדיות, ולמרות זאת, סירבה בעלת הדירה לשלם דמי תיווך.
בתביעה שהגישה לבית המשפט לתביעות קטנות בעכו, טענה המתווכת כי מחר שהדירה נמכרה בתוך תקופת הבלעדיות, בעלת הדירה מחויבת לשלם לה את דמי התיווך. לפיכך היא דרשה את תשלום דמי תיווך בסך 14,848 שקל, וכן פיצוי של 3,000 שקל בגין עוגמת נפש. בבית המשפט הציגה התובעת גרסה חדשה לפיה במהלך ביקור בדירה, היא פגשה באקראי את אחד השכנים ומסרה לו פרטים לגבי מכירת הדירה, אולם השכן לא זומן לעדות בבית המשפט.
בעלת הדירה טענה כי אמנם חתמה עם התובעת על הסכם תיווך המקנה לה בלעדיות לחצי שנה, אך טענה כי התובעת לא הסבירה לה את משמעות הדבר, ואף לא הוכיחה כי ביצעה פעולות שיווק על מנת ליתן תוקף לבלעדיות. לטענתה, הדירה אכן נמכרה בתוך תקופת הבלעדיות, אולם הרוכש הגיע אליה באמצעות שכן שלה וללא כל מעורבות מצד התובעת.
ביהמ"ש: פגמים מהותיים בהסכם
השופט ג'מיל נאסר דחה את התביעה. הוא פסק כי התובעת לא החתימה את בעלת הדירה על הסכם בלעדיות במסמך נפרד כנדרש בחוק ולא פירטה במסמך נפרד את פעולות השיווק שיבוצעו על ידה כנדרש, כאשר פגמים אלה אינם טכניים, כי אם מהותיים.
"ממילא, ניתן לקבוע כי הנתבעת לא גמרה בדעתה להתקשר בעסקת בלעדיות כמשמעותה בחוק אלא בעסקת תיווך רגילה ועל כן אין לייחס להסכם הבלעדיות שנעשה בדרך זו ובניגוד לדרישת המחוקק, נפקות משפטית" כתב השופט.
עוד נקבע, כי משהוכח כי הרוכש הגיע לבעלת הדירה באמצעות מידע שקיבל משכן שלה, והתובעת לא הוכיחה כי הפרסום שביצעה באתר יד 2 הוא שחשף את השכן לכך שהדירה מוצעת למכירה, ואף לא הוכיחה את טענתה לפיה היא זו שמסרה לשכן את הפרטים, הרי שהיא אינה זכאית לדמי תיווך ודין התביעה להדחות. התובעת חויבה לשלם לבעלת הדירה הוצאות משפט של 400 שקל.
לעיון בפסק הדין
לאתר המשפט הישראלי "פסקדין "
לפנייה לכתב/ת 
