לורנס היל: מחייה את אבטיפוס האדם השחור

"ישבתי תחת שמירה, עדיין כבולה באזיקים...ממקומי בקצה החדר שמעתי את התביעות נגד שני כושים אחרים, שכמוני, הורדו מעל סיפון הספינות בנמל. שניהם - גבר ואישה - הועברו לידי האנשים שטענו שהם רכושם...ההשפלה שלנו לא מעניינת אותם. גם החיים שלנו לא". את הדברים הללו מספרת אמינטה דיאלו, גיבורת הרומן "מישהו יודע את שמי" (כתר), שכתב לורנס היל ותרגמה לעברית איריס ברעם.

"שנאתי את האמריקאים על שלקחו את הכושים האלה" (עטיפת הספר)

אמינטה מוסיפה באותה פסקה: "שנאתי את האמריקאים על שלקחו את הכושים האלה, אבל מהבריטים סלדתי. הם ניצלו אותנו בכל דרך אפשרית במהלך המלחמה". הקטע הנוקב הזה הוא דוגמה מצוינת לסגנון הרווח ברומן, מבחינת השימוש בשפה, קול המספרת והתמות העולות ממנו. "הדבר החשוב לי מכל כסופר", טוען היל, "הוא להיות נאמן להלמות ליבי. יש בי צורך עז לומר משהו אמיתי, כן ומרענן - משהו שרק אני אוכל לומר".

לורנס היל נולד ב-1957 לאב שחור ואם לבנה, שהיגרו לקנדה מארצות הברית. הוריו היו פעילים למען זכויות אדם, אקטיביסטים בנשמתם, וחינכו את בנם על ערכים הומאניים של שוויון וחירות. לסיפור האישי שלו ושל הוריו היתה השפעה גדולה על כתיבתו ועל הסיפורים שהוא בוחר לספר; רובם ככולם עוסקים בהיסטוריה של השחורים ובמאבקיהם השונים לאורך השנים. "אני מכבד את החיים שהוריי חיו, ואני שותף מלא לערכים שלהם", הוא מספר. "לא הייתי אומר שאני מרגיש מחויבות למורשת שלהם, רק אהבה ורצון לעשות דרמטיזציה לחלק מהסיפורים ההיסטוריים שהם הכירו לי כשהייתי קטן".

נרטיב של עבדות

שישה מתוך שבעת הספרים שפרסם עד כה, עוסקים בדרך זו או אחרת בחוויותיהם של שחורים אל מול העבדות, הקולוניאליזם והרצון לחירות. "ניתן לומר שהרגשתי צורך עז להגיע לאמיתות בסיסיות על ידי התמקדות בעורק המסוים הזה של החברה האנושית וההיסטוריה. בנוגע לרומן 'מישהו יודע את שמי', רציתי לכתוב על חייה של אישה אחת - אמינטה - ולספר באמצעותה את חוויותיהם של שחורים שנגנבו מאפריקה, שועבדו באמריקה, שחררו את עצמם ושירתו את הבריטים בצד המפסיד של מלחמת העצמאות האמריקאית, רק כדי לערוק לנובה סקוטיה אחרי המלחמה, ולעבור לסיירה לאונה עשור לאחר מכן. חיים של נדודים כפויים".

הרומן פורסם בקנדה ב-2007 תחת השם "The Book of Negroes". ההשראה לספר נבעה ממסמך היסטורי בעל אותו שם; פנקס שנשמר על ידי הצבא הבריטי ב-1783, המתעד את ההגירה של שלושת אלפים שחורים מניו יורק סיטי לנובה סקוטיה, קנדה. "זהו מסמך היסטורי שופע חיים ומרגש", מסביר היל, "אבל הרוב המכריע של צפון אמריקה מעולם לא שמע עליו. כתבתי את הרומן, והענקתי לו את אותו שם כדי לחגוג היסטוריה נרחבת שנשכחה, המשתרעת על פני אפריקה, אירופה וצפון אמריקה".

ספרו של לורנס היל. "מסמך היסטורי שופע חיים"

לא בכדי משתמש היל במונח לחגוג, מפני שהספר, חרף המציאות הקשה, המדכאת והמקוממת שמתוארת בו, הוא בסופו של דבר רומן אופטימי מאוד. אמינטה היא המספרת של הסיפור, והיא מגוללת את קורותיה בערוב ימיה ממקום מושבה בלונדון. דרך סיפורה האישי כילדה שנחטפה מאפריקה בידי סוחרי עבדים ונמכרה לסוחרי עבדים באמריקה, אנו מתוודעים למניפולציות של הלבנים על השחורים, על החיפצון שעברו והעבדות שנכפתה עליהם. אולם אמינטה, על אף שאהוביה ומשפחתה נלקחים ממנה והיא חווה אובדן אחר אובדן, אינה מוותרת, לומדת קרוא וכתוב, רוכשת מעמד אצל האדונים הלבנים ועושה הכל כדי לעזור לאחיה השחורים במאבק לעצמאות וחירות.

ספרים רבים עוסקים בתמות של עבדות, מאבק של מיעוטים וגזענות. בספרו, "מישהו יודע את שמי", מצליח היל להתבלט בזכות הכוח הסיפורי העצום שהוא מכונן והרגישות בה הוא ניגש לספר את ההיסטוריה בכלים ספרותיים. נדמה כי על אף הביקורת הקשה המועברת בספר, הוא מצליח להעניק לקוראים גם חוויה מנחמת משהו ואופטימית, ודווקא בשל השילוב הכמעט בלתי-אפשרי הזה, יצירתו כה משכנעת.  

לשרת את ההיסטוריה

דמותה של אמינטה היא אחת הסיבות להצלחתו של הרומן, שהוא בה בעת סיפור מרתק הכתוב בפשטות ובתנופה ספרותית מרשימה, וגם תיעוד היסטורי חשוב המציג דמות בלתי נשכחת, שדרכה נחשפות אמיתות מדהימות על מאבק השחורים.

כיצד נולדה דמותה של אמינטה?

"כשכתבתי את הרומן", מסביר היל, "הדבר הכי חשוב לי היה למצוא קול אמין וסיפור משכנע לאמינטה, על מנת שהוא יציג נרטיב של עבדות, אך גם סיפור אישי שלם ומגובש. בחרתי לאפיין את אמינטה כדמות חזקה ולתת לה תכונות אנושיות מובהקות, כדי שהקורא יוכל לראות מעבר ל'מסכת העבדות' ולגלות אישה אמיתית, עם מאבק אמיתי ותשוקות, ולא אבטיפוס של האדם השחור המדוכא".

הכוח הפנימי שלה היה הכרחי עבורי כדי לבצע דרמטיזציה לקונספט שישנם אנשים ששרדו זוועות שלא יתוארו, וסירבו לאבד את אהבתם לחיים, ואת תשוקתם לחיות הכי טוב שאפשר".

ואכן, דמותה של אמינטה מציגה יותר מכל את האדם המורד; את ההכרח להישאר נאמן לעצמך ולא לוותר, גם כאשר העולם כולו נגדך ולכל מקום שתפנה תמצא רק אטימות ושררה. היל מספר כי הספר נכתב מתוך פרספקטיבה הומאנית, ודווקא בשל כך, שורשיו נעוצים במידה רבה של ביקורת.

"הרומנים שלי תמיד מתפתחים מקונטקסט של רקע חברתי מסוים, פוליטי או היסטורי", הוא מוסיף. "לעתים, הרקע הוא 'אמיתי', ולעתים - כמו במקרה של הספר שאני כותב עכשיו - הרקע אמור להרגיש אמיתי, על אף שהוא מומצא לחלוטין. אין ספק שאני תמיד כותב מתוך נקודת מבט חברתית וביקורתית, אני פשוט לא יכול אחרת".

"מישהו יודע את שמי" זכה להצלחה עצומה בקנדה, וראה אור במדינות רבות בעולם. דומה כי ההצלחה לא פגמה במרצו של היל, אלא העניקה לו את האפשרות להמשיך ולכתוב יצירות נוספות.

איך הצלחת הרומן השפיעה על חייך?

"ההצלחה של הרומן תרמה לי במיוחד בהזדמנויות שנקרו בדרכי לדבר עליו ועל יצירתי בקנדה וברחבי העולם. אולי יום אחד יהיה לי הכבוד לבקר בישראל! מכיוון שאני מרגיש מחובר במיוחד לספרות הקנדית ולספרות שהתרוממה מהחוויות של האנשים השחורים ברחבי העולם, יש בי את הצורך לפגוש אנשים ולשמוע את סיפוריהם והאופן בו הכתיבה שלי משרתת נאמנה את ההיסטוריה של אבותיהם".

נחישותו של היל ניכרת בכל מילה. הוא חריף, שנון וחדור מטרה. הפרוזה שלו, שכאמור נוגעת תמיד בתמות חברתיות והיסטוריות, חושפת סופר מוכשר למדי, המציג מבע ייחודי, דמויות חזקות ויכולת מרשימה לעצב דרמה מרגשת וחזקה מבלי ליפול לקלישאות וסנטימנטליות. גישתו ההומאנית אינה נחלתה של הכתיבה בלבד, והיל הוא גם אקטיביסט ידוע, המתמקד בשיפור חייהן של ילדות ונשים באפריקה. עבורו, הספרות היא כלי נוסף להשפעה, וחרף הזוועות שמתרחשות בעולם מדי יום ביומו, הוא עדיין אופטימי. "ספרות בהחלט מעשירה את הדרך בו אנשים חושבים

על עצמם ועל אחרים", הוא מבאר.

"ב'מישהו יודע את שמי' אמינטה מסרבת לתת לעוולות שהיא סובלת מהן להרוס את נשמתה. האובדן הפרטי שלה מדגיש את העומק של מחויבותה לאהוב אחרים, להתייחס אליהם בכבוד ולחיות בכבוד".

לאור פעילותך האקטיביסטית, האם יש לך תובנה לגבי המציאות המסוכסת במזרח התיכון?

"באשר לאירועים העכשוויים בין הישראלים לפלסטינים, אני משער שאמינטה היתה אומרת את מה שאני מרגיש - ישנה שאיפה ברורה מאד לראות את שני הצדדים לומדים לחיות יחד בשלום. על ידי הבאת שלום לאזור, שני העמים יוכלו להוות השראה לאנשים בכל העולם, ולהשפיע באופן עצום על העתיד של האנושות".