עיוורת או ממבט ראשון: התאהבות בשלל צורות
איך נראית האהבה שלכם: אינטנסיבית, שקולה או מטורפת לגמרי? נועה בנוש סוקרת סוגי התאהבויות שונים, ותוהה: האם ניתן להתפשר על אהבה שאינה טוטאלית?
התאהבות היא כמו קריאת ספר: לפעמים מתאהבים כבר מהמשפט הראשון, אוחזים בספר בחוזקה וגומעים כל מילה בשקיקה ללא יכולת להניחו בצד. לפעמים הוא לא "תופס" אותנו על ההתחלה, ורק אחרי שני פרקים אנחנו מבינים את עומקו ומתחברים אליו. יש גם ספרים שמוטלים ליד המיטה, מידי פעם קוראים בהם מספר עמודים, וברור לנו שהם בסך הכול ממלאים את החור הזה, שבין העיסוקים שלנו לבין השינה.
עוד על התאהבות בערוץ יחסים:
כמעט בוקר ולא בא לי ללכת הביתה. התאהבות
התאהבות דומה מבחינתי להתקף חרדה
התאהבות וירטואלית: אני חושב שהיא האחת
איך קורה הפלא הזה של התאהבות הדדית
כשמוצי פגשה את פוצי
התאהבות ממשפט ראשון היא זו המוצגת לנו בסרטים הוליוודים ובקרב מקרים נדירים ביותר מסביבנו. אלה אותם זוגות שמהיום שנפגשו ידעו ש"זה זה", שהקשר ביניהם נועד לקרות ומרגע זה ואילך חייהם יקשרו יחדיו. אלה לרוב גם אותם זוגות שמביטים זה לזו בעיניים במשך שעות, כף יד מונחת בכף יד, קוראים אחד לשני בשמות חיבה כמו "מוצי" ו-"פוצי" ומעוררים בנו שאט נפש מרוב קנאה.
כשנוצר חיבור מסוג זה, הוא מלווה לרוב במערכת יחסים מאד אינטנסיבית שכוללת חילופי דברי אהבה אחרי יומיים, חילופי מפתחות אחרי שבועיים ותכנון חתונה אחרי חודשיים. נראה כאילו בני הזוג אינם יכולים להיפרד זה מזו ולו לדקה, והוא מתעקש להחזיק את ידה של חברתך גם כשאת מספרת לה על הפטריה הוגינאלית שלך, במקרה הטוב, ומחווה את דעתו בנושא במקרה הרע. בעצם, עדיף כבר שיהיו כל הזמן ביחד, כי כשהיא לא איתו היא במילא מדברת רק עליו.
התאהבות מהפרק השלישי, לעומת זאת, היא נפוצה יותר, ושלביה הקלאסיים לפי הספר כוללים יציאה לדייטים והיכרות הדרגתית, חילופי מילות אהבה אחרי חודש עד ארבעה חודשים, מגורים משותפים כעבור שנה והצעת נישואין כעבור שנתיים. גם קשר כזה עשוי להיות דביק ולכלול כינויי חיבה מסוגים שונים, אבל הוא מתפתח באופן שקול והדרגתי יותר מהסוג הראשון.
מה הקצב הרצוי או הראוי בו צריך להתקדם קשר חדש? האם יש חוקים לכך? באידיאל, רובנו שואפים לקשר מהסוג הראשון, לבן זוג שיסחוף אותנו מיד לתוך התאהבות מטורפת, ונתקיים בתוך בועה בה הזמן פוסק מלכת ואנו מתפלשים בתוך הכאן והעכשיו. בפועל, אם הלב שלנו מחסיר פעימה אנחנו נפנה לקרדיולוג, ונסתכל על זוג שמחליט להתחתן אחרי חודשיים בתימהון תוך כדי שנניח שהאישה וודאי בהריון.
אם להצהיר על אהבה אחרי שלושה ימים ולהכיר לו את ההורים אחרי שבוע עונה להגדרה של מערכת יחסים אינטנסיבית, הרי שאני מבינה דבר או שניים בקשר מסוג זה. דווקא מתוך היותי אינטנסיבית אני מכירה בבעיות שיכולות לנבוע מקשר כזה, מעבר לבנאליות הכרוכה בכך שאתם עוד לא באמת מכירים כמו שצריך אחד את השניה. עכשיו הוא נראה לך מקסים כשהוא מכין אוכל לחתולה שלך, קווי שיום אחד הוא לא יכין אוכל מהחתולה שלך.
בהתאהבות עוצמתית בני הזוג נוטים לתת משקל יתר לנקודות הדמיון על פני נקודות השוני שביניהם, כמו גם לראות את היתרונות של בן הזוג ופחות את החסרונות. אפילו החסרונות נצבעים במכחול משוח בצבעים עליזים ("איזה רעשים חמודים הוא משמיע כשהוא ישן"), שדוהים עם הזמן ומתחילים להרגיז ("אני לא יכולה לישון כשאתה נוחר!").
אהבה, כמו חמין, מצריכה בישול איטי
מאחר וההתאהבות היא אבו-ארבע עם צילינדר בשתי העיניים, בתחילת הקשר לבני הזוג עוד אין מספיק פרמטרים כדי לקבוע שהקשר יחזיק לאורך זמן. בגלל שהם לא חוו מספיק מקרי מחלוקת הם לא יודעים מה הדינאמיקה ביניהם בסיטואציות כאלה, כך שתקופת ההתאהבות לא מספקת מקרי בוחן למקומות שבהם הם לא מתאימים כזוג.
כדי להתאים כזוג צריך לבנות בסיס איתן ויציב, שיחזיק מעמד גם כשיתגלו נקודות השוני הקיימות וגם כשיחולו שינויים עתידיים בקרב בני הזוג. הבסיס הזה הוא אהבה, שמובילה להבנה, חברות והערכה. אהבה, בניגוד להתאהבות, לוקחת זמן. היא לא כמו כמו פיתה במיקרו – מחממים 20 שניות וזה מוכן, היא כמו חמין בבישול איטי שהולך ונבנה.
אחרי שלוקחים סייגים אלה בחשבון, בסופו של יום אי אפשר לדעת מה יעבוד ומה לא. יש זוגות שהתחילו לאט ובטוח ולא צלחו, וכאלה שמיהרו לתוך קשר ועדיין מסתכלים זה בעיני זו. החוק היחיד באהבה הוא שאין חוקים לאהבה, ואם כבר לקחת את הסיכון שבזוגיות אז אני מעדיפה לקחת אותו עד הסוף. אינני מוכנה להתפשר על אהבה שהיא פחות מטוטאלית, גם אם אחזור הביתה ואגלה את החתולה בתוך סיר.
התאהבתם? ספרו לנו בפייסבוק של ערוץ יחסים ואולי נפרסם את סיפורכם!
לפנייה לכתב/ת 
