שנה לאסון: אביו של הסוהר "מסתובב עד הבוקר"

עבור פפו לוי בן ה-62, ששכל את בנו, מישר מוריץ לוי, באסון הכרמל, הזמן שחלף לא סייע במעט להתגבר על כאב האובדן. "עם הזמן, הכאב רק יותר גרוע. אני קם בשתיים בלילה ומתחיל להסתובב ברחוב עם בקבוק מים עד חמש לפנות בוקר, ואז הולך לבית הכנסת להגיד קדיש. זה גיהנום עלי אדמות", אמר ל-ynet.

שנה לאסון הכרמל - הכותרות האחרונות:

• "בבית אורן אומרים - הכי מסכן מי שלא נשרף לו"
• איוֹב מכפר מרר רודף אחרי האמת על אסון הכרמל
• בת זוגה של הסוהרת מתנחמת ב'מועדון האלמנות'
• שוב נבקש שישלחו לנו סופרטאנקר?
• שנה לאסון: "דוגמנית השב"ס" עדיין חיה בתמונות
• שנה בלי אהובה תומר: "אנחנו פשוט מתגעגעים"
  

קולו השבור של לוי האב מתקשח כשהוא מדבר על התנהלות המשטרה באסון. "יש לי כעס גדול על המשטרה, למה לא סגרו את הכביש ונתנו לאוטובוס לעלות לכיוון הכלא? אמרו לאוטובוס להסתובב במקום ולהמשיך בדרכו. לקח 12 דקות וחצי להסתובב, ובזמן הזה שרוול של אש כבר עטף אותו. אני מקווה שיהיו מסקנות בדו"ח מבקר המדינה, אבל אני בטוח שיהיה פה טיוח, הרי שוטר לא ילשין על שוטר".

האזור בו נשרף אוטובוס הסוהרים(צילום: lowshot.com)

כשהכעס יוצא מפפו, הוא עובר מהמשטרה למערך הכבאות, ומשם לפוליטיקאים. "אפילו הפלסטינים מהגדה באו לעזור בכיבוי האש עם ציוד יותר חדש מהציוד של שירותי הכבאות שלנו. בכבאות אמרו כל הזמן שהציוד החדש בדרך, וזו חלק מגישת ה'סמוך'".

ללא תמונות מהאסון

כשהחלו להגיע התמונות הראשונות מאזור האסון, ברוריה לוי, אמו של מישר אבירם לוי ז"ל הייתה בדרכה לחתונה משפחתית. רק בשמונה בערב התקשר אליה בנה השני וסיפר לה את שאירע. "מאור התקשר אלי ואמר: 'אמא, שמעת מה קרה?'. כשבאתי חזרה הביתה מהחתונה ראיתי שכבר חצי טבריה נמצאת פה".

אזור השריפה בכרמל, לפני שנה(צילום: AFP)

מאז השריפה, סירבה ברוריה לראות תמונות או קטעי וידאו מאסון הכרמל, כאילו העדיפה לזכור את אבירם בן ה-29 כפי שראתה אותו לפני תמרות העשן. "הכאב שלי אולי שונה", היא אומרת ופורצת בבכי, "כי לא ראיתי תמונות בטלוויזיה ובעיתון, שום תמונה. ביום חמישי הודיעו לי שאבירם נעדר, ובמוצ"ש הודיעו שהוא מת".

יומיים לפני האסון, דיברה ברוריה עם בנה בפעם האחרונה. היא שאלה אותו אם יגיע בשבת, והוא השיב שיישאר עם אשתו בעפולה. ברוריה אומרת בתחילה כי אין לה שאלות על מה שקרה. "בשביל מה, זה לא יחזיר את אבירם". אך ברגע שהיא ממשיכה לדבר על האסון, טענותיה שוטפות את החלל. "איך מכבי האש נתנו לשריפה להגיע למצב כזה מראש, איפה הם היו, למה הם לא ביקשו עזרה מתחנות אחרות? אם כיבוי האש היה עובד בצורה תקינה, האש לא הייתה מגיעה למצב כזה שאי אפשר לכבות אותה", אומרת ברוריה. "ואין מי שיענה לי על השאלות, כי גם קציני המשטרה שהיו שם ונתנו את ההוראות נהרגו".