סוף לתירוצים: ynet עוזר לכם לסגור את המינוס

כולנו יודעים מה עשינו בקיץ האחרון. המחאה החברתית־כלכלית פרצה במלוא עוזה, ו(שוב) גילינו עד כמה אנחנו שקועים עמוק בבוץ, איך אנחנו לא גומרים את החודש, וכיצד הפכנו למדינה של אוברדראפט.

• הגישו מועמדות לפרוייקט "משפחה בצמיחה"
  

הנתונים היבשים מבהילים עוד יותר: לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2009, משפחה ישראלית ממוצעת חייבת כמעט 20 אלף שקל בשנה. וזה עוד לפני שהסטטיסטיקאים של הלשכה הספיקו לסכם את התנהגותנו בשנת 2010, שלא לדבר על השנה הנוכחית, שנים שבהן מן הסתם האוברדראפט עוד גדל.

על פי הנתונים, עומד הפער החודשי הממוצע בין ההוצאות להכנסות במשק בית בישראל על 1,655 שקל בחודש, חישוב מהיר מגלה מה זה עושה למינוס שלנו בשנה. כך, למשל, משפחה הנחשבת ל"מעמד ביניים" מכניסה בממוצע 8,229 שקל בחודש ומוציאה 10,987 שקל בחודש, כך שהפער בין ההוצאה להכנסה עומד על קרוב ל־3,000 שקל בחודש.

דוגמה נוספת: משפחה המכונה בסטטיסטיקה "העשירון השמיני" מכניסה בממוצע 15,257 שקל בחודש, אך מוציאה 16,547 שקל. כאן עומד הפער בין ההוצאה להכנסה על 1,290 שקל. רק העשירונים העליונים, המכניסים מדי חודש כ־30,000 שקל – מצליחים איכשהו לקעקע את הפער ואפילו לחסוך מעט.

בחירה באפקט בת יענה

איך הגענו לזה? "השאלה מדוע רובנו חיים מעל האפשרויות הפיננסיות שלנו ומדוע אנחנו תמיד רוצים יותר ממה שאפשר צריכה להיחקר על ידי פסיכולוגים וסוציולוגים", אומרת ד"ר אורלי שדה, מהמחלקה למימון בפקולטה למינהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים, שאינה קשורה למיזם. "אנחנו, הכלכלנים, סבורים שניתן לשנות את המצב אם נלמד לנהל יותר טוב את התקציב המשפחתי שלנו". לילך אשר טופילסקי, משנה למנכ"ל בנק הפועלים, הממונה על החטיבה הקמעונאית מסבירה: "אנשים רבים, השואפים לעשות שינוי פיננסי אמיתי ולהשפיע על חייהם, מתקשים לעשות זאת בהיעדר כלים וידע מתאימים".

שדה מבחינה בין קבוצה גדולה למדי באוכלוסייה, שרמת ההכנסות שלה אינה מספיקה כדי לקיים רמת חיים סבירה, לבין אלה שיכולים - אבל אינם יודעים איך לעשות את זה. "כולנו צריכים דיור, מזון, מים, חימום, בריאות וחינוך. על אלה שמשתכרים מעט לנסות להגדיל את הכנסותיהם בכל דרך, כמו למשל בעבודה נוספת, ואילו אלה שמרוויחים 'מספיק' צריכים ללמוד לנהל את התקציב המשפחתי בתבונה".

שדה סבורה, כי הבעיה נובעת בעיקר מהפחד של רוב האנשים לעשות ביקורת שוטפת של ההוצאות וההכנסות שלהם. "רבים נבהלים ממושגים כמו 'דמי ניהול', 'השקעה', 'פנסיה' או 'קרן נאמנות', ומעדיפים לשלם תשלומים מיותרים רק כדי לא להתמודד עם נציגי החברות המסחריות".

ד"ר שדה מספרת על מחקר, שעשתה יחד עם פרופ' דן גלאי (דיקאן הפקולטה למינהל עסקים באוניברסיטה העברית), שלפיו לציבור יש נטייה - בעיקר בזמנים קשים - לבחור באפקט בת יענה ופשוט לא לקרוא את החשבונות, או לא לעבור על דוחות הבנק וכרטיס האשראי. "אנחנו מבטיחים לעצמנו ש'יום אחד' נתפנה לזה, אבל זה אף פעם לא קורה. אבל גם אם נטמון את הראש בחול, 'זה', כלומר האוברדראפט, לא יעבור".

בעיה נוספת שעליה מצביעה ד"ר שדה: בעקבות הרפורמות שעברו על המשק הישראלי בשנים האחרונות אנחנו נדרשים לקבל יותר החלטות. "אם עד היום רוב המעסיקים הכתיבו לנו את קופת הפנסיה או את קרן ההשתלמות שלנו, היום הרשות נתונה בידינו לבחור את הקופה המתאימה", אומרת שדה. "גם האחריות על החסכונות שלנו לעתיד הילדים או לעתידנו שלנו בגיל השלישי היא בידינו".

הבעיה היא, שאין לנו את הכלים לעשות זאת. מעולם לא קיבלנו את ההכשרה המתאימה לכך. לא רק שלא דיברו על זה בבית הספר, גם בבית לא דיברו ועדיין לא מדברים על כך עם הילדים. "אולי חשוב ללמוד את הטבלה המחזורית, אבל כמה פעמים משתמשים בה במהלך החיים?" שואלת שדה. "אין ספק שצריך להגביר את החינוך הפיננסי בבתי הספר וללמד מונחים כמו ניהול סיכונים, חישובי הלוואות ופיקדונות על פני הזמן ובקיצור: ניהול תקציב משפחתי".

קצת על הפרויקט

עד שכל זה ייכנס לתוכנית הלימודים ולמחזור הדם שלנו, החלטנו להרים את הכפפה ולהזמין אתכם, משפחות ומשקי בית, לחשוף את מצבכם הפיננסי ולהיעזר בנו ובמומחי בנק הפועלים לשפר את המצב ולהצליח לצמוח ולהתפתח כמשפחה למקום טוב יותר.

במהלך החודשים הקרובים נציג כלים שונים התומכים בדרך להשגת צרכים פיננסיים כמו מירוץ לדירה, חינוך ילדים, חיסכון לפנסיה ועוד אתגרים שיעמדו בפני המשתתפים. יחדיו אפשר לצלוח אתגרים פיננסיים שנראים כרגע כמכשולים גבוהים, ויחדיו נוכל לצמוח פיננסית ולהגשים חלומות ויעדים.

יחד נבדוק איתכם את כל התחומים: מהמשכנתא ועד חשבון הסלולרי, מהמעון לילד ועד תוכנית הפנסיה של האם, מהקניות בסופר ועד תחזוקת הרכב. מומחי בנק הפועלים, כתבי "ממון" ו ynet כלכלה, כל אחד בתחומו, ילוו את המשפחות וייעצו להם איך אפשר, בהתנהלות קצת אחרת, לצאת מהמינוס ולהתנהל כלכלית בצורה נכונה יותר.

חושבים שאתם יודעים לערוך קניות בסופר כמו שצריך? תחשבו שוב. כתבת הצרכנות שושנה חן תתלווה למשפחות ותדריך אותן איך להיזהר מהמלכודות ומהמוקשים האורבים לכל קונה בסופרמרקט המקומי. מרוצים מחבילת הסלולר שרכשתם למשפחה? תנו לנו לבדוק אם יש מקום לגאווה. חושבים שאתם מנהלים טוב את חשבון הבנק? גם כאן נוכל לחדש לכם על ידי בדיקת פריסת ההלוואות שלכם, הריבית שאתם משלמים על חריגות בחשבון העו"ש ובכרטיסי אשראי, גובה דמי הניהול בתוכניות הפנסיה שלכם ועוד ועוד.

לילך אשר טופילסקי, משנה למנכ"ל בנק הפועלים, הממונה על החטיבה הקמעונאית: "עבור כל אלה שחפצים בשינוי כזה, פיתחנו בבנק הפועלים מערכת כלים פיננסיים פשוטים, שיחד עם ליווי והדרכה יכולים לתרום לשינוי בחיי כל אדם ומשפחה. אנו משיקים היום מהלך שהוא חלק מחזונו של הבנק, הרואה עצמו שותף לצמיחה הפיננסית של לקוחותיו".

המשפחות שיתקבלו לפרויקט נדרשות לחשיפה של כל ההוצאות וההכנסות שלהן, כל זה כמובן לצורך המטרה ששמנו לעצמנו בפרויקט הזה – להצליח להביא את המשפחה לצמיחה כלכלית ואישית. ויש עוד הטבה שווה: חמש המשפחות שיתקבלו לפרויקט יזכו גם במענק של הפקדה לתכנית חיסכון של "דן חסכן" בסך 1,000 שקל בכל חודש למשך 24 חודשים.

איך נרשמים? כל התשובות

איפה מוצאים את טופס ההרשמה?

את הטופס ניתן למצוא כאן

איך שולחים אותו?

אין צורך לשלוח. ממלאים את הטופס בעמוד ההרשמה עצמו ב־ynet. ניתן גם להוריד ולהדפיס את טופס ההרשמה הנמצא בעמוד ההרשמה ב־ynet, למלא אותו ולשלוח לפקס שמספרו 6082664־03. כל החומרים שיגיעו ייחשפו לעיניהם של מרכזי הפרויקט בלבד. נתונים של משפחות שלא יתקבלו לפרויקט יישמרו בסודיות מוחלטת ויימחקו לאלתר מהמאגר.

האם צריך לשלוח מסמכים נוספים?

כן, חשוב מאוד לשלוח לנו תמונות משפחתיות שלכם לצורך התרשמות.

מתי מסתיימת ההרשמה?

ניתן לשלוח טפסים ולהירשם עד ה-16 בדצמבר

ואם יש שאלות?

שלחו מייל לכתובת: family5@yedioth.co.il ונשמח לעזור.

האם תודיעו לנו אם התקבלנו?

בחירת המשפחות נעשית בשני שלבים. שלב א' הוא מילוי הטופס הראשוני הנמצא בעמוד ההרשמה ב־ynet. משפחות שיתאימו לפרויקט ויעברו את הסינון הראשוני, מערכת העיתון תיצור עימן קשר והן יתבקשו למלא טופס נוסף ומפורט יותר לגבי מצבן הפיננסי. בסיום הליך ההרשמה ובחירת המשפחות (שאורכו כחודש) נעדכן את כל הפונים אם הם ממשיכים או לא.

מה זאת בעצם משפחה? מי מתקבל לפרויקט?

הפרויקט פתוח לכל סוגי המשפחות הישראליות. צעירות ומבוגרות, חילוניות, מסורתיות ודתיות, חד הוריות, ללא ילדים או מרובות ילדים.

מה אני מחויב לעשות אם אהיה חלק מהפרויקט?

ראשית, כל משפחה נדרשת להסכים לחשיפה מוחלטת של כל ענייניה הפיננסיים, כולל חשבונות בנק, משכנתא, חסכונות, פנסיה, חובות וכיוצא בזה. בנוסף לכך, המשפחה מחויבת להסכים לחשיפת בני המשפחה, כולל הבית והילדים, לצילומים. המשפחה תתחייב להשתתף במשך שלושה חודשים במפגשים שבועיים עם יועצים מתחומים שונים ולסיקור מפגשים אלה בעיתון. המשפחות שייבחרו יתבקשו לחתום על כתב הסכמה בנושאים אלה.