גיא יעקובי מציג: חלום של רבע מיליון שקל
הצעות לתשלום בסמים במקום מזומן, הצעה מגונה מיחצן והשקעה מכובדת מההון המשפחתי - הכל בשביל חלום אחד: להיות כוכב. מיוחד ל"מביט מזרחה": גיא יעקובי מספר על הדרך הקשה לאלבום הבכורה. ויש גם שיר חדש
כתבות אחרונות על מוזיקה מזרחית ב-ynet:
- רינת בר: "אנשים עוד יבינו מי אני"
- מלחמות המוזיקה המזרחית: הלו, זה כּוּלה רדיו!
- ליאור פרחי: "60 אחוז מהמדינה מפרגנים לי"
- מאור אדרי: "יש לי גם קהל אשכנזי איכותי"
החלום להיות זמר התחיל כבר כשהייתי בכיתה ו' והמורה בחרה דווקא בי להיות הכוכב של הצגת הסיום בבית הספר. עמדתי על הבמה והרגשתי שזה המקום שאני רוצה להיות בו. באותה תקופה, אחי הגדול נתן לי במתנה את האלבום "בלעדייך" של אייל גולן והתחלתי להתאהב במוזיקה המזרחית. גרתי ברמת אביב ג', המשפחה כולה עובדת בעסק הנדל"ן המשפחתי, החברים בגימנסיה לא בדיוק שמעו את הסגנון הזה. אבל אני? נשאבתי לזה עוד יותר ונפלתי לבכי כשברקע הקולות של יוסי עדן, משה כהן ויובל פרי.
בשקט, בלי שההורים ידעו, התחלתי להופיע במסיבות הבר מצווה של חבריי לכיתה, ואחר כך באירועים של "הצופים", במתנ"סים בעיר. וכשגדלתי עוד יותר, אפילו במועדונים. ידעתי שההורים לא יקבלו את זה יפה ופשוט נעלמתי כדי להופיע. הם ראו אותי משתלב בעסק המשפחתי, לא חלמו שהבן שלהם יגמור כזמר. כשהם גילו, הם כמעט העיפו אותי מהבית ועשו לי את המוות. אבל החלום להיות זמר היה גדול יותר - והחלטתי פשוט ללכת עם הלב.
שיווקתי את עצמי. הייתי מתקשר למועדונים ומציע להם להזמין את הזמר גיא יעקובי להופעה בלתי נשכחת. הם חשבו שהם מדברים עם הסוכן, לא ידעו שהסוכן הוא גם הזמר, תולה המודעות, הסבל שמרים את הציוד ולבסוף גם הגובה של הכסף. למזלי נתנו לי צ'אנס והתחלתי להופיע מדי פעם. הפריצה הגדולה שלי היתה כשהחלטתי לפנות לעדי לאון, שכל מה שידעתי עליו זה שהוא הקלידן של אייל גולן. אחרי עשרות טלפונים הוא התייאש מהנער העקשן והביא לי את "זה האור".
השיר עלה לי 15 אלף שקל, והוצאתי אותי בלי יחסי ציבור, בלי שיווק, בלי ניהול אישי ולמעשה, בלי כלום. אחרי שבוע קיבלתי טלפון משדרן הרדיו אליקו. הוא התלהב מהשיר והחליט לפרגן לו בתוכנית שלו. פתאום נהנתי מפריצה מאוד חזקה. כמות ההופעות זינקה, השיר הושמע בתחנה, הופעתי באירועים שהוא מנחה. לכאורה, הגשמתי את החלום שלי. בדיעבד, קיבלתי סטירה לפנים - אחרי שלא ידעתי מה אני עושה בכלל.
עולם המוזיקה המזרחית הוא עולם קשה. הייתי מופיע במועדונים ונתקל בבעלים שאחרי ההופעה נתנו רק חלק מהסכום שסוכם מראש, כשחלק מהפעמים בכלל לא רצו לשלם לי. או לחילופין שהציעו לי להסניף קוקאין במקום תשלום, בטענה שזה מקובל בעולם הזה. עקצו אותי לא פעם אבל התייחסתי לזה כאל חבלי לידה ועקומת למידה. כל מה שרציתי זה רק לשיר. היתה לי חברה באותה תקופה והיא נפרדה ממני אחרי שבאחת ההופעות, בחורה מהקהל עלתה לבמה והתחילה לנשק אותי לפני כולם. הייתי עצוב, הרגשתי שאני משלם מחיר עם הזוגיות. אבל כל מה שראיתי בעיניים זה רק המוזיקה.
אני לא אשכח הופעה במועדון בצפון, שקצת אחרי תחילתה קרא לי באלימות אחד המבלים במקום. לא הבנתי מה הוא רוצה ממני אבל אחרי דקה ניגשתי אליו. הוא התגלה כעבריין מוכר ממשפחת פשע והוא דרש ממני - כשהבל פיו הסריח מאלכוהול - להקדיש לו שיר. מרוב שנבהלתי, הזכרתי את השם שלו לפחות עשרים פעם באותה הופעה.
בשלב הזה המשפחה כבר התחילה לתמוך בי. הם ראו שאני מתחיל להצליח ואחי הוצמד אלי לניהול אישי. אחרי כמה חודשים, אמרתי לו 'בוא נישאר אחים, כי עם המשפחה כבר למדתי, לא עושים עסקים'. המשכתי לבד, בלי ניהול, בלי יחסי ציבור. עושה גם בוּקינג, גם גבייה, הכל בכוחות עצמי. בשלב הזה פנו אלי אינספור חברות תקליטים, אמרגנים אישיים ומנהלים שרצו לנהל אותי. כמעט חתמתי בחברת תקליטים גדולה אבל בסוף הבנתי שהם לא מחפשים אמן אלא עבד. ביקשו ממני התחייבות ל-14 שנה ו-30 אחוז מהרווחים. החלטתי להמשיך לבד ושילמתי על זה מחיר. המומנטום נעצר ויצא שנפלתי בין הכיסאות.
אבל את ההלם האמיתי קיבלתי כשהוצאתי את הסינגל השני שלי והוזמנתי לראיון בתחנת רדיו כלשהי. נתקלתי שם באמן שבא עם היחצן שלו. הוא הציג את עצמו ושאל עם מי אני עובד. כששמע שאני לבד, הוא לקח את הטלפון שלי. בדרך חזרה מהתחנה קיבלתי ממנו סמס, בו רשם: "אתה כל כך מדליק אותי ואני מת לגעת בך. אני יכול לעשות אותך כוכב". עניתי לו שאני סטרייט, אבל זה לא עניין אותו והוא התחיל לשלוח לי הודעות זימה, תוך שהוא מבטיח לייצג אותי בחינם ולהביא אותי לקיסריה. עניתי לו שאני לא אמכור את עצמי בשביל קריירה.
השיר האחרון שיוצא יחד עם האלבום הוא "לברוח מעצמך", שמדבר על המחשבות לנטוש את הכל ולוותר על החלום. אבל עבדתי עליו ארבע שנים מהחיים שלי, נתתי לו את הנשמה שלי ואת כל הכסף שכבר אין לי. זכיתי להצלחה גדולה בהתחלה והרגשתי שאני כן יכול להיות כוכב. זאת התשוקה שלי, ועכשיו אני מקווה שגם אתם תתנו לה צ'אנס לחדור לתוך הלב שלכם.
(ראיין והביא לכתב: אבי שושן)
לפנייה לכתב/ת 
