חוק הביציות: הקלה לנשים בטיפולי פוריות

אישור הליך החקיקה ואשרור התקנות מסדירים לראשונה בחוק את תרומת הביציות למטרת הולדה וכן את הסדרת השימוש בביציות לצורכי מחקר, כל זאת תוך שמירה על זכויותיהן ובריאותן של תורמת הביציות והנתרמת. חוק זה הינו בשורה גדולה לנשים רבות ולמשפחות רבות כיוון שהוא מייתר ביצוע הליכים רפואיים מחוץ לישראל ויאפשר פיקוח רפואי ומשפטי נאותים על אותם הליכים.

החוק הוא פרי עשור של עבודה של אנשי רפואה, אתיקה ומשפט, והוא מסדיר לראשונה את התקנות לשאיבת ביציות מנשים שנמצאות בטיפולי פוריות, וכן מאפשר לראשונה תרומת ביציות תמורת תשלום מנשים בריאות בנות 21 עד 35 שאינן עוברות טיפולי פוריות. הנשים התורמות יקבלו תמורה, שטרם נקבעה סופית, בסכום של כששת אלפים עד עשרת אלפים שקלים, שיהוו פיצוי על אובדן ימי עבודה והחזר הוצאות. החוק מאפשר גם תרומת ביציות לא אנונימית, למשל מאישה לאחותה או בין חברות, באישור של ועדה מיוחדת, שתפקידה למנוע מצב של סחר בביציות.

חשוב לציין ולתת את הדעת על הנשים הפוטנציאליות לתרומת ביציות. מירב הסיכויים שתהיינה אלו נשים במצוקה כלכלית שתראינה בכך הזדמנות להקלה על מצבן הכלכלי. הגורמים הפורמליים העוסקים בנושא חייבים לראות אל מול עיניהם את טובת התורמת ומצבה הנפשי, וכל זאת מול טובת האישה שמקבלת תרומה זו.

הציפייה של הגופים העוסקים בפוריות היא כי החוק יקל על ישראליות הנזקקות לתרומת ביצית. כיום, בהיעדר ביציות לתרומה בישראל, נאלצות נשים רבות לנסוע לחו"ל ולקבל תרומת ביצית שם, בעלות של כחמשת אלפים דולרים למחזור טיפולים אחד.

"זהו יום גדול", צוטטה עו"ד מירה היבנר-הראל, היועצת המשפטית של משרד הבריאות, ואחת מהמובילות לגיבוש החוק. "אנחנו רואים את האור בקצה המנהרה ומקווים שגם המשך התהליך יהיה מהיר לרווחת הנשים הנמצאות בטיפולי פוריות. זו הצעת חוק מאוד מורכבת שיש לה השפעה על הדורות הבאים, ראיית טובת התורמת וסוגיות של דת, אתיקה, מוסר והלכה. הכל בחוק אחד".

ומדוע כל זאת התעכב עד היום? תחום הרגישות הרתיע את כולם לעסוק בכך. סבל הנשים לא עניין באמת אף אחד, להוציא כמה מארגוני הנשים שעמלו להביא זאת לתודעת הציבור. מערכת הבריאות, שאופיינה עד לאחרונה בחוסר מנהיגות, חוסר יציבות שלטונית (בעשור האחרון כיהנו שמונה שרי בריאות לסירוגין בישראל), הביא לדחיקת הענין לתחתית סדר היום. שנים ארוכות כיהנו במשרד הבריאות שרי ש"ס, חרדים שלא רצו לאחוז בתפוח הלוהט, שעל פניו אינו תואם את ההלכה היהודית, בלשון המעטה.

ואז הגיע ליצמן, כן, זה החרדי עם הזקן, שמפעם לפעם נוצר רושם מוטעה כאילו הוא פועל רק למגזר שלו. סקטוריאלי. ולא כך. הנה האיש הזה עשה היסטוריה, את הבלתי יאומן. ומי שחושב שהוא החליט לבעוט במסגרת הקהילתית שלו ולפעול נגד ההלכה - טועה. אז איך זה קרה? בפשטות ליצמן הבין את העניין וירד לסוף המהלך. מצבן של הנשים נגע לליבו ובאותה פשטות וענייניות, הביא לאישור רבנים את החוק. חד וחלק.

עו"ד היבנר-הראל התלוותה אליו לדיונים הלכתיים רבים עם גדולי הרבנים במגזר החרדי, וביחד הגיעו לנוסחא הגואלת, תרתי משמע. זהו מהלך שלא מביא נקודות זכות לליצמן במגזר שלו. אולי אפילו להיפך. הרבנים שהובילו את המהלך התנו זאת בשקט תעשייתי מוחלט. מצד שני, כשמהלך כזה קורם עור וגידים, עלינו לומר בפה מלא בהוקרה ושאפו גדול לליצמן, שגילה גישה פרגמטית, לא פשוטה, בנושא סבוך, רגיש, מורכב ומלא מהמורות פוליטיות, הלכתיות, אתיות, חוקיות ומשפטיות. וכן הוא גלה המון סבלנות והתמדה, עד לתוצאה המוגמרת.

הכותבת הינה  חברת מועצת העיר קרית אונו, פמיניסטית ומנהלת קשרי עסקים של עמותת "ידיד", מבין מקימי מועצת הנשים בבקעת אונו