שעור התעסוקה של נשים ערביות עומד על כ-27%
המשנה לנגיד בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, אמרה בכנס החברה הערבית בישראל של מכון ואן ליר: "שעור התעסוקה של נשים ערביות עדיין נמוך מאוד, לעומת 66% בממוצע אצל כלל הנשים הישראליות". לדבריה, "שעורי התעסוקה של גברים ערבים החלו לעלות מ-2003 ועמדו על 71% ב-2010"
המשנה לנגיד בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, דיברה היום בכנס החברה הערבית בישראל במכון ואן ליר על המגמות הדמוגרפיות והשתלבות הערבים בשוק העבודה.
- אני בן 44, יש לי תואר שני ואני נתמך ע"י ההורים
- אחרי שנים של חיפוש - מצאתי עבודה כמהנדס
- עשיתי הכל לממש את הפוטנציאל אבל זה לא עוזר
- עם רזומה כמו שלי איך איני משיג עבודה מכובדת?
"שעור התעסוקה של נשים ערביות בשוק העבודה (גילאי 25-64), למרות עלייתו ההדרגתית, עדיין נמוך מאוד, ועמד על כ-27% בשנת 2010, לעומת 66% בממוצע אצל כלל הנשים הישראליות. שעורי התעסוקה של גברים ערבים (גילאי 25-64), שירדו בעקביות עד שנת 2003, החלו לעלות מאז, ועמדו על 71% ב-2010, לעומת 77% בקרב כלל הגברים בישראל", אמרה פלוג.
"הפערים בין שעורי התעסוקה, בין גברים יהודים וערבים מוסברים בעיקר בפרישה מוקדמת משוק העבודה של בעלי השכלה נמוכה (0-10 שנ"ל) שמשקלם בקרב הגברים הערבים הוא כשליש לעומת 8% בקרב היהודים. בקרב גברים יהודים וערבים בעלי השכלה גבוהה יותר, שעורי התעסוקה דומים. לעומת זאת, שעורי התעסוקה בקרב נשים ערביות נמוכים במידה ניכרת מאלה של נשים יהודיות בכל רמות ההשכלה, אך הפערים בולטים במיוחד בקרב נשים בעלות עד 12 שנות לימוד" הוסיפה.
פערים בהכנסה המשפחתית
"הפערים בשכר ובתעסוקה בין המגזרים משתקפים כמובן גם בפערים גדולים בהכנסה המשפחתית. שעורי התעסוקה הנמוכים יחסית בקרב הערבים יחד עם שכר נמוך, משתקפים בשעורי העוני הגבוהים באוכלוסייה הערבית בישראל, כ-57%, לעומת פחות מ-12% בקרב האוכלוסייה היהודית (ללא חרדים)".
"בהסתכלות קדימה, הפערים הקיימים היום בהישגים הלימודיים (הן בשיעורי הזכאות לבגרות, והן בתוצאות המבחנים הבינלאומיים), למרות צמצום מסוים בהם בשנים האחרונות, מטרידים שכן הם צפויים להמשיך ולהשתקף בפערי שכר ותעסוקה בין יהודים וערבים גם בשנים הבאות. מגמות אלה לצד הגידול המהיר יותר של האוכלוסייה הערבית ביחס לאוכלוסייה היהודית (וכך גם האוכלוסייה החרדית שגם היא ממעטת להשתתף בשוק העבודה ושכרה נמוך), צפוי להשליך כמובן גם על שעורי הגידול בפריון ועל שעורי הצמיחה העתידיים של המשק".
"בסימולציות שערכנו בחנו שלושה תרחישים: בהנחה ששעורי ההשתתפות של היהודים והערבים בשוק העבודה יתקבעו ברמתם הנוכחית, ירד שעור ההשתתפות של גילאי 25-64 מכ-75% היום ל-73% ב-2030. מגמה זו תרחיק אותנו עוד יותר משעורי התעסוקה ולכן גם מרמת התוצר לנפש של המדינות המפותחות".
"אם ימשכו מגמות השינוי של שעורי ההשתתפות מהשנים האחרונות, יעלה שעור ההשתתפות הכללי בשיעור מזערי שכן המגמה המתונה של עלייתו בכל אחד מהמגזרים תקוזז כמעט כולה עם עליית משקל הערבים באוכלוסיה, ששיעור השתתפותם נמוך יותר. אם לעומת זאת תואץ מגמת הגידול בשעורי ההשתתפות של האוכלוסייה הערבית, (למשל,כתוצאה מיישום נמרץ של התכניות להסרת חסמים לתעסוקתם (כמפורט להלן), יעלה שעור ההשתתפות ל-79% ויתקרב לרמה הרווחת במדינות המפותחות. ובכך יתרום לעלייה בתוצר לנפש ולצמצום הפערים".
"למקד מאמץ בהסרת החסמים לשילוב מלא יותר של אוכלוסייה זו בשוק העבודה"
"כדי להגביר את שילובה של האוכלוסייה הערבית בשוק העבודה ולשפר את כושר השתכרותה, חשוב, מעבר להמשך הקצאת משאבים להעדפה מתקנת בחינוך, למקד מאמץ בהסרת החסמים לשילוב מלא יותר של אוכלוסייה זו בשוק העבודה. בין החסמים הבולטים להשתלבות טובה יותר של ערבים בתעסוקה ניתן למנות את החוסר בהון אנושי תעסוקתי, העדר תחבורה ציבורית מספקת בין מקום המגורים ומרכזי התעסוקה, העדר פתרונות מספקים לטיפול בילדים בגיל הרך, אפליה בקבלה לעבודה, וקיומה עדיין, בחלקים של החברה הערבית, תפיסת עולם הנרתעת מיציאת נשים לעבודה מחוץ לישוב, וגם קיומם של תמריצים שליליים לתעסוקה הגלומים במערכת התמיכות".
"לסוגיות אלה הוקדש פרק נכבד בהמלצות של ועדת טרכטנברג. עיקרי ההמלצות שיסייעו להשתלבות מואצת של ערבים, ובפרט נשים ערביות, בשוק העבודה כוללים את ההרחבה של פריסת מעונות לגיל הרך וסבסודם, יישום מלא בתוך חמש שנים של חוק חינוך חינם לגילאי 3-4, הפעלת מרכזי הכוון תעסוקתיים ייעודיים למגזר הערבי, הרחבת תוכניות לליווי העצמה והכוון לנשים ערביות שאינן בשוק העבודה, ותכניות להשלמת השכלת יסוד, להכשרות מקצועיות ולהכשרה להשכלה גבוהה. כמו כן הומלץ גם לשפר את מערך התחבורה הציבורית בין ישובים ערבים למרכזי תעסוקה".
"חלק לא מבוטל של ההמלצות אינן חדשות, וכבר הופיעו במסגרות שונות קודם לכן, וחלקן אפילו נמצאות במידה זו אחרת של יישום. ואולם, כדי לחולל שינוי של ממש , נידרש ישום נמרץ ומלא של מכלול ההמלצות הללו. יישומם יכול לתרום להגברת ההשתלבות של ערביי ישראל בתעסוקה, לתרום לסגירה של הפערים ולעלייה בפריון ובצמיחה.
לפנייה לכתב/ת 
