גיוס חרדים לצה"ל - זה לא עובד
החרדים לא מסוגלים לשרת בצה"ל, כי הוא מוסד חילוני מאוד, שלא מסוגל להתאים את עצמו אליהם. אחרי 63 שנה, הגיע הזמן שנבין שלא כולם מסוגלים להתגייס
תערובת של בורות, פאניקה ושנאת הזר הפכה את החרדים לאם כל אסון במדינת ישראל. משירת נשים ועד אסון הכרמל, החרדים אשמים בכול מה שהשתבש כאן. עד כדי כך שראש המוסד לשעבר, אפרים הלוי, אמר שהוא מפחד מההקצנה החרדית יותר מאיראן. כשאני שומע את האיש אומר את השטויות האלו, ואני חושב שהוא היה פעם מופקד על ביטחוננו, אני לא ישן בלילה רטרואקטיבית.
עוד בערוץ הדעות :
אל תהרסו את ההסתדרות הרפואית / יורם בלשר
למה לא סופרים אותנו, התלמידים? / יערה שפירא
שנים רבות אני עוקב אחרי החברה החרדית. אני רואה שם יותר התמתנות מהקצנה. אי אפשר בכלל להשוות בין החרדים של לפני 20 שנה, לחרדים של היום. נכון שבשנים האחרונות נולדו שם כיסי קיצוניות, כמו למשל נשות הטאליבן, אבל אפשר להגיד עליהם שני דברים: הם קטנים, זניחים ומכוונים פנימה לחברה החרדית, והם באים כביטוי של יאוש והסתגרות חרדית מול המודרניזציה והחילוניות שפרחו פה. ככלל הארץ הפכה לחילונית הרבה יותר, והחרדים, ברובם המכריע, לוקחים חלק בכל מוסדותיה.
עם קום המדינה, הקבוצה החרדית הקיצונית שמחרימה את הבחירות לכנסת, מה שקרוי "העדה החרדית" או נטורי קרתא, הייתה קבוצה גדולה וחזקה ברחוב החרדי. כיום מדובר בקבוצה קטנה וחלשה. המפלגות החרדיות, שהרימו את דגל ההשתלבות בחברה כאן, ניצחו בגדול. נטורי קרתא היא אגדה של פעם.
החרדים נכסו לפוליטיקה בארץ, צברו הרבה כוח, ולמרות זאת, החיים כאן הפכו לחילוניים יותר. לפני 20 שנה, קשה היה למצוא מסעדה פתוחה בשבת, רוב המסעדות היו סגורות. אי אפשר היה ללכת לסרט. מאבקי השבת של החרדים מול בתי הקולנוע היו אלימים וקולניים. אי אפשר היה לקנות חמץ בפסח. על איטליז שמוכר חזיר אפשר היה לשמוע רק בסוד מפה לאוזן. היום הכול פתוח, הכול חופשי. החרדים לא הצליחו לכפות עלינו את אמונתם. הם הפסידו בקרב על צביון המדינה, שהפכה להרבה יותר חילונית ממה שהייתה אז.
ובכל זאת, תחת כל עץ רענן אתה שומע נהי ובכי חילוני. החרדים מקצינים. אוי ואבוי. הם משתלטים לנו על החיים. הם גוזלים את כספנו (עוד אגדה מכוערת שמתעלמת מהעובדה שהציבור החרדי הוא העני ביותר בישראל), הם כופים עלינו את אורחות חייהם. האמת הפוכה, לדעתי. החילונים הם אלו שהקצינו. הם אלו שלא מוכנים לכבד את אמונת האחר. אם בעבר ניסו החרדים להשפיע על מה שילמדו בבתי הספר שלנו, היום אנחנו נלחמים על מקצועות הליבה בבתי הספר שלהם.
דוגמה אחרת, בוטה הרבה יותר, היא הסערה האחרונה בעניין שירת נשים. מה היה לנו שם? נשים שרו בטקס צבאי בבסיס צוערים. כמה צוערים דתיים לאומיים, לא חרדים אפילו, האמונים על "קול באשה ערווה", הרגישו צורך לצאת מהטקס. אמונתם דחפה אותם החוצה. מפקד הבסיס החילוני הדיח אותם מהקורס. מבחינתו זה פשוט מאוד: אם הם לא כמוהו, הם לא יכולים להיות בכלל.
יש מי שלא יכול להתגייס
כל הסיפור בין דתיים וחילוניים מקופל במעשה הבוטה של ההדחה. הוויכוח היום אינו אם נשים ישירו או לא, שהרי אף אחד לא דרש מהן להפסיק לשיר. הוויכוח היום הוא על כך שהחילונים דורשים שגם הדתיים יישארו לשמוע את השירה הזו. אפס סובלנות לאמונתם של אחרים. מה שטוב לנו, חייב להיות טוב גם להם. ואם כך נוהגים בדתיים לאומיים בצבא, כמה סובלנות תהיה שם לחרדים לא ציונים?
אולי הפרשה הזו של שירת נשים מסמנת כיוון בוויכוח הגדול והכואב ביותר בין חילונים לחרדים, בנושא השירות הצבאי. הסערה סביב שירת הנשים מצביעה על עובדה פשוטה: החרדים לא מסוגלים לשרת בצה"ל, כי הוא מוסד חילוני מאוד, שלא מסוגל להתאים את עצמו אליהם. חרדי שמגיע לצבא נתקל בשונותו הדתית מבוקר ועד ערב. מהכתובות הגסות בשירותים, ועד חוט העירוב הקרוע שמסביב לבסיס, מענייני כשרות ועד ענייני צניעות. כדי שחרדי יוכל להתגייס, צריך הצבא ללכת לקראתו בכל כך הרבה מקומות, שלא ברור אם הצבא מסוגל לזה, בלי לוותר על עקרונותיו שלו. וכאשר חרדים כבר משרתים בצה"ל, מה הם עושים שם? בדרך כלל הם משגיחי כשרות. בשביל זה הייתה שווה כל הטרחה?
יכול הקורא להגיד: לא שופכים את התינוק עם המים. כלומר, לא נוותר על עיקרון חשוב כמו הגיוס של כולם לצה"ל, רק בגלל הקשיים בהתאמת החרדים. יש כמה תשובות לשאלה הזו. האחת, שבפועל זה המצב כבר שנים רבות. השנייה, שאם נרצה לשנות את המצב בפועל, ולגייס את כל החרדים, נצטרך רובים כדי לכפות את הגיוס על החלקים הקיצוניים בציבור החרדי, דבר שאיש לא מעוניין בו. תשובה שלישית, לטעמי החשובה ביותר, היא שאולי אחרי 63 שנים הגיע הזמן שנבין שלא כולם מסוגלים להתגייס לצה"ל.
אולי דווקא דרך שונותם של החרדים, נקבל את הרעיון שיש קבוצות של אנשים בחברה, ויש אנשים בודדים שלא יכולים לעמוד בגיוס. שכרטיס הכניסה לחברה הישראלית לא מושג רק על-ידי הגיוס. שהגיע הזמן להפסיק לרדוף את מי שלא שירת בצה"ל, ולאפשר לאנשים לתרום לחברה בארץ גם בדרכים אחרות.
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il
לפנייה לכתב/ת 
