קרב בשפה הדלה: התיכוניסטים ב"שיעור קריאה"

תוכנית חדשה של משרד החינוך נועדה להילחם בדלות השפה ובקשיי התלמידים לקרוא ולנתח טקסטים עיונים ומקצועיים. על פי התכנון, "התוכנית הלאומית לחיזוק האוריינות" תשפר את יכולת התלמידים להתמודד עם כמויות גדולות של מידע ולפתח חשיבה ביקורתית. קראו שאלה לדוגמה מתוך התוכנית החדשה, ממבחן במתמטיקה, ושאלה נוספת ממבחן אחר.

במסגרת התוכנית, שצפויה לכלול את מרבית מקצועות הלימוד בשכבות הגיל מכיתה ז' ועד י"ב, יידרשו התלמידים להתמודד עם מטלות שבועיות עתירות מלל, הכוללות גם טקסטים בלתי מילוליים - מצגות, תרשימים, תמונות וגרפים. התלמידים יתבקשו לנתח את הטקסטים הללו בצורה ביקורתית ולפענח את המסרים הגלויים והסמויים בהם.

מורים, הורים ותלמידים - כותרות אחרונות ב-ynet:

• הרפורמה בתיכונים: 'כבר לא נעים להתחצף למורה'
• מאסר על תנאי להורים שלא שלחו בתם לבי"ס
  

במכתבה למורים ללשון, ציינה השבוע מזל שניאק, האחראית על לימודי הלשון במשרד החינוך, כי "לחיזוק האוריינות חשיבות רבה לשיפור החשיבה והלמידה הן בשפת האם והן בתחומי הדעת האחרים, והיא רלוונטית ביותר להתמודדות עם אתגרי המאה ה-21".

עוד בערוץ החדשות :

• אמ"ן: הפיצוץ באיראן פוגע במסלול פיתוח הטילים
• אב התעלל בילדיו: ראש באסלה, אקונומיקה לפנים
  

לדבריה, "התוצאות בבחינות הבגרות אינן עולות בקנה אחד עם המאמץ המושקע בבתי הספר ולכן אנו חוזרים ומדגישים כי יש לבסס את ההוראה השוטפת על טקסטים, גם כשהמיקוד הוא תחביר ותורת הצורות".

בשלב הראשון, מכוונת התוכנית לתלמידי ז'-י', ובהמשך גם לשכבות הגבוהות יותר. כדי להטמיעה בתוכנית הלימודים, העלו לאחרונה אנשי משרד החינוך שאלות לדוגמה לאתר המשרד.

התוכנית יצאה לדרך בעקבות דירוגם הנמוך של תלמידי ישראל במבחנים הבינלאומיים שמדדו קריאת טקסט והבנת רעיון מרכזי. דוגמה בולטת למצוקה, ניתן היה למצוא גם בחוזר שכתב לאחרונה המפקח על מקצוע הספרות, ד"ר שלמה הרציג, ובו שב וביקש מהמורים ללמד כיצד לבנות כהלכה תשובה לשאלה. "לעיתים התלמידים כותבים את כל מה שהם יודעים על היצירה מבלי להתייחס לשאלה והדבר פוגע כמובן בהישגיהם", ציין הרציג.

"ילמדו לנתח חשבונות"

ד"ר שושי וקסמן, מרצה לתחומי אוריינות במכללת לוינסקי, הביעה אף היא תמיכה בתוכנית החדשה. "יש מורים שסבורים שאם התלמיד למד לקרוא בכיתה א', אז הוא יידע לקרוא גם טקסטים מקצועיים, אבל זו טעות, כי קיים הבדל מהותי בין טקסט היסטורי לטקסט בעיתון או מכתב רשמי של פקיד עירייה".

ד"ר ניר מיכאלי, ראש החוג לחינוך במכללת סמינר הקיבוצים, הוסיף כי המגמה חיובית, אך אינה מספיקה. "לצערי, לאורך השנים נושא ההבנה הוזנח מאוד במערכת החינוך, שהשקיעה את מרב המאמצים בדגשים וטכניקה של קריאה אך לא

בניתוח של הטקסטים", הדגיש.

לדבריו, "אין ספק שיכולת ההבנה משפיעה רבות על הביקורתיות של האדם וללא אוריינות, התלמידים יתקשו בעתיד לגבש עמדות פוליטיות, להשפיע על קבלת החלטות או אפילו לנתח את שוברי התשלום לחברות הסלולר או החשמל. אם במשרד החינוך רוצים להביא לשינוי אמיתי הם חייבים לשנות את תוכניות הלימודים ולהפחית למינימום את השינון של החומר ולתת יותר מקום לחקר וביטוי עצמי של התלמיד".