נתן גושן בהופעה: להקת בנים באיש אחד

המבחן הכי גדול של זמר חדש, לא מתרחש בעת יציאת האלבום, אלא דווקא בהופעת הבכורה שלו. חלק גדול מהאמנים מתרסקים על הבמות ומתגלים כזמרים מחורבנים שנשמעים מעולה רק באולפני ההקלטות שם הטכנולוגיות משחקות עם הקול שלהם.

• תמונות נוספות מהמופע מחכות לכם בעמוד הפייסבוק שלנו
  

נתן גושן בהופעה. זיפים משורטטים בקפידה(צילום: ירון ברנר)

נתן גושן לעומת זאת, משתייך לחלק האחר. הוא מתגלה כווקליסט מצוין, עם קול צלול ועוצמתי שלמרבה ההפתעה, אפילו נשמע יותר טוב על הבמה מאשר על גלי הרדיו, שם להיטיו מושמעים ללא הפסקה כמעט בכל תחנה אפשרית.

אבל גושן, שהשיק אמש (ב') בזאפה תל-אביב, את אלבומו החדש הנושא את שמו, הוא עדיין בגדר מוצר בעייתי מאוד שבשלב זה אינו מספק את שלל הסופרלטיבים שנשפכו עליו בחודשים האחרונים, ובעיקרם תואר "תגלית השנה" בכמה מהמצעדים.

שירים שמרגשים נשים

ללא ספק, מדובר בבלדיסט מליגת העל שמתאים בצורה יוצאת מהכלל למזג האוויר הקר מאוד ששרר בחוץ: שירים רומנטיים של גבר 'עלק' מיוסר שרק מחכים להישמע מתחת לשמיכה עם כוס קפה ובחורה אוהבת לצידך שמשחקת לך בשיער.

"גבולות הגיון", "קצת ערפל", "החורף עבר", "נושבת באוויר", "לילות" מתוך אלבום הבכורה, מושלמים למתחולל בחוץ. הבעיה היא שהם נשמעים כרצועה אחת, מונוטוניים לחלוטין - ובשלב מסוים במופע, לא הרבה אחרי תחילתו אגב, הם פשוט הצליחו להתיש.

מה מסתתר מתחת לכובע?

דווקא יש לו לגושן, שכותב ומלחין את שיריו, כישרון לא מבוטל. בעיקר בסינגל החדש והסופר-יפהפייה "יודע" איתו פתח את המופע. נדמה שהוא מסוגל להרבה יותר מאשר שירים עם אותה מנגינה וטקסט קצת שונה שמדבר פחות או יותר על על אותו דבר: אהבה.

שלושים ילדות צורחות

למרות הסאונד המצוין, הנוכחות הבימתית המפתיעה, האדישות לכאורה על ההצלחה המהירה, משהו בגושן פשוט לא אותנטי. מרוב שהוא מתאמץ להפגין ש"על הזין שלי", או בהתאם ללהיטו הגדול - "כל מה שיש לי" אותו שר הקהל יחד איתו במין שירת מקהלה - הוא מצליח להיות דווקא ההיפך.

גושן, במחילה מכל שלושים הילדות שתפסו את המקומות הראשונים באולם וצרחו מכל שטות שהוא הוציא מפיו, אפילו קצת מזויף. הבגדים הלכאורה מרושלים שברור שנבחרו על ידי הסטייליסטית האישית, הזיפים של גבר שלא מוצא זמן להתגלח אבל משורטטים על פניו בקפידה ובעיקר כובע הגרב שמכסה את ראשו ורק מחכה שיעוף כבר ויחשוף אולי את המפרצים שמסתתרים מתחת.

נתן גושן הוא בסך הכל מוצר טוב שעם המון עבודה, יכול להיות אמן אמיתי. השירים מאלבומו הראשון שביצע במופע בהחלט נעימים לאוזן, אבל מרגשים אולי רק את הקהל הנשי שגדש את המקום וצעק לו "אני כאן" בשיר "איפה את?"

יחסית לאלבום ראשון, מדובר ללא ספק ביוצר מוכשר עם כישרון לא מבוטל. אבל לא חסרים אמנים שהוכתרו כתגליות ענק והיו "הקול הגברי החדש" שנעלמו באלבום השני שכשל. אריק ברמן למשל. בינתיים הוא להקת בנים בתוך אדם אחד ובשלב זה, לא יותר מזמר צעיר ומבטיח, אבל עדיין בינוני.