בריטני ספירס בת 30: הביץ' עדיין בועטת
רוני סופרסטאר למדה ממנה כל צעד ותופסת מעצמה מעריצה מספר 1 שלה, עופר נחשון זיהה את הפוטנציאל, טל ארגמן אהבה אותה עוד לפני המהפך ועידן מטלון הפך את האהבה שלו כלפיה לקליפים משלו. פופאיי וחברים חוגגים 30 לבריטני ספירס
סיפורה של בריטני ספירס הוא אחד המדהימים בתעשיית המוזיקה של העשור האחרון. אפשר אפילו להגדיר אותו כתמצית הכוכבוּת בת זמננו: זמרת שהחלה את הקריירה שלה ככוכבת נוער והפכה לאמן פופ מוביל ומוערך גם בקרב הקהל הבוגר יותר; סלבריטאית איי-ליסט שהמעמד קבר אותה תחת עדשות צלמי הפפראצי, ריסק אותה לחלוטין - והיא השתקמה; נערה מתבגרת פרובוקטיבית, שהפכה לאם מסורה לילדיה.
מאיזו זווית שלא נסתכל על סיפורה האישי והמקצועי, ספירס עברה ב-12 השנים האחרונות מסלול שאדם מן הישוב לא עובר אפילו בעשרות שנות חיים - וכל זה עד גיל 30.
"Baby One More Time". כאן הכל התחיל
לרגל יום הולדתה כינסנו ארבעה: רוני דואני, היא רוני סופרסטאר, שהחלה את הקריירה בערך באותו גיל ובדיוק באותו ז'אנר, רק בזירה המקומית; עופר נחשון, לשעבר מגיש "קופסת הלהיטים" ברשת ג' וכיום שדר בקול ישראל; טל ארגמן, מגישת התוכנית "90210" ב-88fm ותקליטנית במסיבות "1984" ו"1994"; ועידן מטלון, אמן יוטיוב ומעריץ של ספירס, שעוקב אחריה מגיל צעיר ואף זכה לצפות בהופעה שלה במסגרת סיבוב ההופעות הנוכחי.
אחרייך עד סוף העולם
"לא חשבתי שזה יקרה", משחזר מטלון בן ה-23, שצפה בהופעתה של ספירס בבודפשט בספטמבר האחרון והתרגש עד דמעות. "היא עמדה שם. מולי. יש בזה עוצמה אדירה, שגרמה לי להיות עסוק רוב הזמן בתיעוד וצילום של הרגע הזה, ופחות להיות שם באמת".
האולם בו הופיעה ספירס בבודפשט, מספר מטלון, לא היה מלא מקיר לקיר. "באירופה רגילים לזה, אמנים בסדר גודל כזה מגיעים לשם כל שנה. אבל בשבילנו זה היה מטורף - ובאמת היו הרבה ישראלים בקהל. בסופו של דבר, גם האירופים השתוללו כשהיא שרה את 'I Wanna Go' ואת 'Till The World Ends', שחתם את ההופעה. הכסאות שלנו ממש רעדו".
רוני דואני, היא רוני סופרסטאר - תופעת הפופ הכי קרובה למקור שצמחה בישראל, צפתה גם היא בבריטני על הבמה. באופן מתבקש, חייבים לומר. זה קרה בסיבוב הופעותיה הקודם, "Circus", שהגיע ב-2009 לאצטדיון ה-O2 בלונדון. "אני לא יכולה לציין אפילו שיר אחד שאהבתי שם, מהסיבה הפשוטה שהכל היה פשוט גדול מהחיים. מבחינתי זה חלום שהתגשם. זו הפקת ענק. לפני כן הייתי גם בהופעה של קיילי מינוג, ובאמת שאין מה להשוות בין השתיים".
הקליפ לשיר "Crazy". רוני למדה את כל הצעדים
דואני מספרת שהיא עוקבת אחרי ספירס מגיל צעיר מאוד, הרבה שנים לפני שהפכה ל"סופרסטאר". "ממש מאז ש-MTV הגיע לישראל", היא מנסה לתחום את הערצתה לכוכבת בזמנים. "למדתי את הריקודים, הקלטתי את הקליפים. 'Crazy' הוא מבחינתי הקליפ והשיר הטוב ביותר שלה".
ספירס היתה גם לאמן הראשון שדואני רכשה אלבום שלו, או בעצם סינגל. "אני זוכרת את זה עד היום. עברתי עם אמא שלי ליד חנות דיסקים והתחננתי שיקנו לי את הסינגל. היו שם בסך הכל שלושה שירים, שחרשתי עליהם ללא הפסקה.
"אחרי שמונה שנים שאני על הבמה, אני גם יכולה לגלות סוד: לפני שעליתי להופיע לראשונה בחיי עם 'סופרסטאר', ישבתי וצפיתי ב-DVD שלה מההופעה במיאמי. ראיתי את ההליכה שלה על הבמה ופשוט חיקיתי את ההליכה הזו והעמידה הזקופה. אמרתי לעצמי, 'זה פופ'. הסתכלתי על איך היא מופיעה, מה היא אומרת בין השירים - הלכתי עם זה עד הסוף. כן, כמו בריטני".
מהקרחת ועד הביץ'
אין זה סוד שלא כל חייה של בריטני ספירס היו פופ סכריני. בתחילת 2007 היא חוותה משבר אישי קשה בשל מות דודתה הקרובה והתפרקות הזוגיות עם קווין פדרליין. היא מצאה עצמה נכנסת ויוצאת ממוסדות גמילה לעתים תכופות, ובשיאו של המשבר גם גילחה את שיער ראשה - מה שנחשב לצעד נואש וקיצוני. רבים טענו שבאותו יום ספירס חיסלה במו ידיה ובעזרתו של הספר הצמוד את הקריירה שלה, ושהיא כבר לא תשוב אלינו. ובכן, הם טעו.
"אני חושבת שיש בה משהו מאוד שברירי, אנושי, נגיש ופגיע - לכן אנחנו מזדהים איתה ואוהבים אותה כל כך", מספרת טל ארגמן, מגישת התוכנית "90210" ברדיו 88fm. "זה מתלווה לתחושה שבעשור האחרון המשיכה היא אל אמנים או כוכבים שהם לא בהכרח מושלמים. אז נכון, היא כוכבת פופ נוצצת, זוהרת, אבל ראינו גם את הצד האחר שלה, את ההרס העצמי, השגעונות והדכאונות, החולשה והחיפושים העצמיים".
ארגמן לא הופתעה שספירס חזרה למסלול: "דאגנו לה וראינו איך היא חוזרת לעצמה ומצליחה להגיע לשיאים חדשים, כשהיא מוכיחה לכל מי שהספיד אותה שהיא כאן כדי להישאר. זה מעורר הערכה". עוד מוסיפה אשת הרדיו שספירס ידעה לזהות מגמות אופנתיות במוזיקה עוד כשהיו בשוליים, וכאשר מדובר באייקון פופ - זה לא עניין של מה בכך. "זה נכון לגבי הדאבסטפ או האלקטרו, שהיא שילבה במיינסטרים הרבה לפני אחרים".
בניגוד לארגמן, רוני דואני הזדעזעה ממצבה של ספירס וחששה מאוד לעתידה. "אני לא אשכח לעולם את היום שפתחתי את ynet וראיתי את הקרחת שהיא עשתה", היא משחזרת. "התקשרתי לאורלי המנהלת שלי ורעדתי. אמרתי, 'הבחורה שאני מעריצה נגמרת. לא תהיה יותר בריטני ספירס'. ייאמר לזכותה שהיא התאוששה מזה והמנהלים שלה עשו עבודה טובה מאוד והוציאו אותה מזה. רק אחרי זמן רב, כשצפיתי בסרטה 'Her Side', קלטתי כמה אנחנו לא מבינים את מה שקורה שם בחו"ל".
הקליפ לשיר "Gimme More". איט'ס בריטני, ביץ'!
דואני מסבירה את ההבדלים, שנובעים בעיקר מגודלה של התעשייה: "כשניגשים אלי ברחוב ומבקשים חתימה, אני נהנית מזה. היא צריכה לתכנן כל יציאה שלה מהבית, כל קפיצה לקניות, כל כוס קפה. כל דבר זה מבצע שלם, בקנה מידה שלנו אין מושג לגביו.
"סחתיין עליה בגיל 30 לעשות את מה שהיא עשתה", מוסיפה דואני. "להתאושש ממצב שבו אמרו 'תשכחו מבריטני' ולחזור לחיים עם אמירה בסגנון 'It's Britney, Bitch'? לא הרבה יודעים לעשות את זה, ולכן לעולם אהיה מעריצת בריטני ספירס. אגב, צייצתי לה פעם בטוויטר, כשהחלו הדיבורים על זה שהיא תופיע בארץ. לא ענתה לי הביץ'. אבל אם זה יקרה? אני אהיה בשורה הראשונה. כולם יודעים, אני המעריצה מספר 1".
בלי לשים על העולם
על תואר המעריץ מספר 1 מוכן להתמודד בגאווה מול רוני גם אמן היוטיוב מטלון, שמתמחה בקליפים בהם, איך נאמר את זה הכי פשוט שיש? רואים אותו שר שירים של זמרים אחרים, על רקע נופים משתנים מישראל ומהעולם. מטלון והקליפים שלו הפכו לתופעה של ממש, בארץ וגם מחוצה לה.
עידן מטלון רוקד ברחובות בודפשט, שר "Till The World Ends" ומציג
קטעים מתוך ההופעה של בריטני ספירס. קטעים נוספים תמצאו באתר שלו
בין הקליפים שיצר לשירים של ליידי גאגא, מארון 5 ואחרים, ישנם גם שניים שיצר לשיריה של ספירס - "Till The World Ends" ו-"I Wanna Go". "קיבלתי המון תגובות מחו"ל", הוא מספר, ומציין גם שהקליפים פורסמו באתרים לא קטנים במכסיקו, איטליה, צרפת ומדינות נוספות. "התגובות הן בעיקר על התעוזה שלי לצאת ולרקוד ברחוב בלי לשים על העולם".
אבל עוד לפני הדור של מטלון והאלבום האחרון והמצליח של ספירס, היו שנות ה-90, ועמן גם השירים הנאיביים יותר של בריטני. מי שזיהה את התופעה בישראל היה עופר נחשון, מגיש "קופסת הלהיטים" המיתולוגית ברשת ג', וכיום שדר 88fm. "אני זוכר של-'Hit Me Baby One More Time' היה פירגון ענק, וזיהינו שם פוטנציאל של אמן פופ עם כתיבה יוצאת מן הכלל".
נחשון מספר שלמרות ההצלחה העולמית וגם זו המקומית, לא כולם ברדיו הישראלי קיבלו את הבחורה החדשה בשכונה בזרועות פתוחות. "היה אנטי", הוא אומר, אך נמנע מלציין את התחנות שלא השמיעו את ספירס, לפחות עד שלא נותרה להן ברירה. "אבל אז קרה לה מהפך בקריירה, גם בלי קשר לעניינים האישיים שלה", מסבירה ארגמן, "קרה משהו שגרם לה להיחשב 'קולית' גם בקרב קהלים אחרים: מעבר לפופ, מעבר לנוער. 'טוקסיק' שיצא בתחילת 2004 היה שיר אלקטרו קיצוני, צורמני, על גבול הגאונות. בעזרתו היא הגיע לקהל הקלאברי יותר, ופרצה אל רחבות הריקודים"
הקליפ לשיר "Toxic". המהפך המוזיקלי
באופן אישי, אגב, ארגמן מעדיפה בכלל את להיטי שנות ה-90 של ספירס. "בתוכנית האחרונה שלי ברדיו השמעתי את 'Sometimes', אבל אם נותנים לי לבחור שיר אחד שלה שאני אוהבת, זה יהיה 'Everytime'. יש לי חולשה לבלדות ולפסנתר, והשיר הזה מאוד מרגש אותי עד היום.
"בעיני אין בכלל מקום להשוואה בינה לבין הילדות שפרצו בשנים האחרונות, עם כל הכבוד לזה שהן מוכרות מיליונים והופכות את העולם", מסכמת ארגמן. "עם זאת, אני לא חושבת שיש לבריטני עוד הרבה לאן לגדול. היא יצרה לעצמה משבצת רק של עצמה, רק של בריטני, כזו שאף אחת לא תיכנס לנעליה או תידמה לה. ומכל ממשיכות הדרך? אני חושבת שחוץ מספירס, רק ליידי גאגא וביונסה טוענות לכתר היורשת של מלכת הפופ מדונה".
גם רוני לא חושבת שיש עוד מישהי כמו בריטני, אבל גם קצת מהמקום הביקורתי. "היא ממש לא זמרת ענקית", היא אומרת, "אבל בסופו של דבר היא מביאה איתה את הטוטאל. שואו טוב, רקדנית מעולה, יודעת לשחק את המשחק, לדבר אל הקהל וכן, היא גם עושה מוזיקה טובה. זה הכי חשוב. אדם ששומע שיר שלה יקפוץ איתה, ישיר איתה וירקוד איתה. לא חייבים להיות סלין דיון כדי להצליח".
עופר נחשון מסכים עם הסופרסטארית. "ליידי גאגא למשל, הרבה יותר אינטליגנטית ממנה", הוא אומר. "בריטני היא מצבה חיה ל'ז'אנר המוצרים' של עולם המוזיקה. היא היתה מובילת הדרך הזו, שהיום השתלטה על כל עולם הפופ". כמו רוני, גם נחשון לא מפרגן ליכולותיה הקוליות, ואומר: "היא מספיק יפה ותיקשרו אותה נכון, נתנו לה כותבים מצוינים והמוצר יצא מוצלח, לפחות בחלק מהזמן. האלבום האחרון שלה- - לטעמי הוא לאספנים בלבד".
מילה של פופאיי
לסיום, גם לפופאיי מותר להשוויץ. אי שם, לפני שבע שנים, גם לי יצא להיות נוכח במופע "A Dream Within a Dream" של בריטני. זה קרה באולם "American Airlines" במיאמי. אל המופע שהחל בשמונה בערב, הגעתי כמובן בארבע אחרי הצהריים. מעריץ, אתם יודעים.
מחרוזת השירים והשיר "Lucky", מתוך "A Dream Within a Dream"
לא לקחתי בחשבון שבימי "I'm A Slave For You" ושלל הלהיטים ההיסטריים דאז, המעריצים האמריקאים המשוגעים יגיעו אל התור שבכניסה לאולם כבר ב-12 בצהריים. וזה לא שלא היו לי כרטיסים ביד.
חוויה אחת, מיוחדת במינה, שלא עוזבת אותי עד היום, נרשמה באולם בעת ביצוע מחרוזת משיריה שכללה בין היתר את "I Was Born To Make You Happy" ואת "Lucky", מהיפים בקריירה של ספירס לטעמי. כשהקונפטי עף על הקהל בכמויות אדירות והיא עטויה בגלימה פרוותית, עלתה על הבמה ושרה - כשהיא מתכוונת לכל מילה, אז אולי לא ידעה עד כמה:
She's so lucky, she's a star
But she cry, cry, cries in her lonely heart, thinking
If there's nothing missing in my life
Then why do these tears come at night
מזל טוב, בריטני.
